איך ללמד אותו שמכונית זה דבר שמסיעים?!

[רינת1200]

איך ללמד אותו שמכונית זה דבר שמסיעים?!

כל פעם כשהוא (בן 3 וחצי, תפקוד די נמוך אם כי ילד חכם) רואה מכונית צעצוע הוא לוקח אותה ביד ומנער אותה כמו רעשן. לא משנה כמה מראים לו שמכונית מסיעים על הגלגלים שלה.
האם יש סיכוי שהוא מבין שזה צריך לנסוע, אבל מעדיף לשמוע את רעש הניעור?! האם יש מה לעשות כדי לגרום לו לשחק משחק יותר פונקציונאלי? הוא סוף סוף התחיל לבנות מגדל מקוביות וכוסות וכו' בעקבות הטיפולים, אבל בהרבה משחקים אחרים אין שימוש פונקציונאלי (מסוגל לקחת חלק של פאזל ולנער אותו באוויר). מה הסיכוי שדבר כזה ישתנה בעתיד?

 

[הגשמתי חלום]

האם הוא מבין שזו מכונית?

הי,
לדעתי, משחק הוא "הנפשה" של חפצים ומתן להם פעילות (ומחשבות?) כיד הדמיון.
לכן, השאלה הראשונה היא - האם הוא מבין שהחפץ שיש בידו - זה אותו כלי תחבורה שהוא רגיל לנסוע בו או רגיל לראות ברחוב?
אולי תמצאו אוטו צעצוע שדומה לאוטו שלכם, או אוטו של השכן, ותשבו: אוטו גדול/אוטו קטן? וגם תעקבו אחרי מכוניות ברחוב, תדברו על זה שאוטו נוסע, תנחשו - לאן הוא נוסע: אולי אנשים נוסעים לטיול? לעבודה? לגן?
מצד שני - דווקא הסעת מכונית יכולה להיות משחק מכני לחלוטין: סתם חפץ שיש לו יכולות תנועה גדולה יותר משאר חפצים מסביבו. אם "מספיק" לך - אולי תשחקו לבד, ייתכן שילד יצטרף אליכם: תסיעו ביד או בדחיפה, או תבנו רמפות מקרש או אפילו ספר ותשגרו אוטו בירידה. את הבן שלי בגיל הזה "משכו" קולות שלי, כמה אני עשיתי בזזזזזזז', בום!, יש!, כמה התלהבתי (ואני באמת התלהבתי

) כל פעם שאוטו ירד לבד מהר.
האם הוא אוהב (אהב) בימבה? אולי לעשות משחק - האוטו נוסע עם דני/האוטו נוסע עם בובה.
ככה אני שיחקתי עם הבן שלי,
אולי לאחרים יהיו עוד רעיונות...
&nbsp
אה, וגם שרנו שיר: האוטו שלנו גדול ו... כסוף, כי היה לנו אוטו כסוף, והרגשתי שככה אני יותר מקשרת לו מילים בשיר למשהו אמיתי, מוחשי.

 

[רינת1200]

תודה רבה על הרעיונות

האמת היא שניסינו דברים דומים, לא כל כך עזר. הוא אפילו התעצבן מזה

זה פשוט מטריף אותי.
כנראה צריך להמשיך לנסות.

 

[פרח לי יפה ורוד]

לא בטוחה שהוא לא יודע שזו מכונית ושמכוניות נוסעות

הוא פשוט לא יודע לשחק משחק דמיוני,
ולא רואה צורך להסיע את המכונית.
אין טעם שתלמדי אותו באופן טכני להסיע מכונית.
זה לא יתרום לו.
כן הייתי מנסה פלורטיים.

 

[רינת1200]

גם אני לא בטוחה. את מתכוונת לDIR?

כלומר שיטת floor time?
ניסינו תקופה, הרגשנו שלא ממש מועיל.
יש לך אולי רעיון לדרבן אותו לשחק משחק דמיוני?
לאו דווקא עם אוטו...

 

[grayart]

העלתם את העניין הזו בגן?

מה הם אומרים?
floor time לדעתי זה משהו שכל הורה חייב לעשות עם הילד שלו בלי קשר אם הוא על הספקטרום או לא.
זה פשוט דרך מעולה ליצור ולחזק את הקשר עם הילד.
אם הוא התעצבן מהנסיונות שלכם, כנראה שהייתה לו סיבה.
העיקרון הראשון הוא ללכת אחרי הראש ל הילד, כלומר להתחיל בעצמכם לרשרש במכוניות ולהתלהב מזה ברמה שתצליח לדגדג אצלו איזה ניורון.
זה יכול לקחת תקופה ארוכה אבל לאט לאט הוא יבין שאתם בעניין שלו, והוא יקבל אתכם כחלק מהמשחק שלו, אחר כך אפשר להראות איזה משהו אחר שאפשר לעשות עם מכונית צעצוע, לא דווקא להסיע אותה, אולי להקפיץ אותה קמו צפרדע, העיקר שיפתח לאפשרות חדשה.

ואולי הוא בכלל לא שם עדיין.
במקום להתעקש על מכונית, להרחיב את החוזקים והיכולות הקיימות , ובאלו להשתמש כפתח ליכולות נוספות, העניין עם המכונית יכול לבוא הרבה יותר מאוחר.

אם דווקא מכונית...
יש לו רכבת צעצוע?
הוא אותה מסיע במסילה?
אולי משהו חשמלי ? מה קורה כשהסוללה נגמרת, הוא "עוזר" לרכבת לנסוע ביד?
יש גם מכוניות על מסילה, חלק גם חשמלי על סוללות.
או מכוניות שמתנגשות ומחליפות כיוון....
מה קורה כשמפעילים לו אותן הוא נותן להם לנסוע ונהנה מהם?

 

[רינת1200]

היתה לו רכבת כזאת להרכבה

הוא היה חולה עליה. מרכיב ומפרק. ומרשרש.
אף פעם לא מסיע

כשאתה אומר שכל הורה חייב לעשות פלור טיים עם הילד שלו, למה אתה מתכוון? כלומר, אם זה ממש בבית ולא במסגרת טיפול מקצועי?

 

[grayart]

כן בבית בלי קשר לטיפול

ולא להתייחס לזה כטיפול.
פשוט העקרונות הם נכונים באופן גורף לכל אחד שמעוניין ליצור קשר עם הילד.
עצם המשחק קודם כל, זה הדבר הכי טיבעי.
וההליכה אחרי הראש של הילד כעיקרון מוביל, זה גם הוגן כלפיו, גם הכי כיף בשבילו, וגם מלמד אותנו משהו עליו שלא ידענו.

אם הוזכר כאן בניה בקוביות, אז אתן דוגמא משלנו, דווקא שהקלינאית עשתה איתו ופתחה לי את העיניים.
הוציאה קוביות עץ, ובנתה לו מגדל קטן, הוא הרים קוביה אחר כך נוספת וזרק אותם על הקיר. היא מצידה הצטרפה למשחק שלו והתחילה בהתלהבות לזרוק קוביות על הקיר. קרה איזה קסם, הוא לא התרגז שהיא מתערבת לו בעיסוקיו, הוא שם לב אליה והתלהב מהמשחק.
בניינים מקוביות לא נבנו באותו היום, וגם לא בפגישות האחרות, אבל הקשר בניהם הלך והתחזק וזה אולי הדבר הכי חשוב, בטח לנו כהורים, לחזק את הקשר של הילד אלינו , שייהנה מחברתנו, היא קראה לזה "ביחדנס" , סטייל togetherness.
היא הצליחה בתקופה מאוד קצרה לקדם את הילד בצורה מאוד משמעותית.

בשלב הזה הכי נכון לפתח ניצני יכולות שכבר התחילו להנץ, ולמקסם את הפוטנציאל ההתפתחותי שלהם הכי רחוק שאפשר.
כל הזמן יש ניצנים חדשים, חשוב להתמקד לעבוד ולפתח את מה שיש.
להסתכל רחוק קדימה מדי, מלחיץ את כל הצדדים וגם עלול לבוא על חשבון הניצנים שכבר קיימים.

כשיש ניצנים מטפחים אותם, כי הניצנים הם הכי שבריריים, ולפעמים הם נובלים אם לא מטפחים אותם כשהם רק מתחילים.

אין מה לעשות, יש לנו ילדים מיוחדים, לא רגילים, וצריך לקדם אותם לפי מה שהם, במקום לפי מה שהיינו רוצים שהם יהיו.

השיטה הטיפולית הזו, יכולה לאפשר לכל הורה, בלי קשר לסוג הילד, לראות את הילד, את מי שהוא, ללמוד להכיר אותו, ליצור איתו קשר טוב. דרך מעולה להביא הורה וילד שיהיה להם הנאה אחד מהשני.
וכן, אחרי שיש קשר טוב וסוג של "קשב משותף", ניתן לרתום את הקשב הזה ללמידה של דברים חדשים, הורה את הילד.

 

[שושו126]

|

|

 

[רינת1200]

אני יכולה לספר מנסיוני

שהיינו תקופה של כמה חודשים טובים בטיפול ע"י שני אנשי מקצוע בשיטה הזאת.
בהתחלה זה עשה המון. מילד שלא יוצר שום קשר, הוא הפך לילד שמחפש קירבה, לומד גם להנות ביחד וממש הרגשנו שיפור.
יחד עם זאת, בשלב מסוים ראינו תקיעות.
זה לא גרם לו לדבר/לעשותג'סטות/ליצור יותר מדי קשר עין.
זה לא קידם אותו להיות עצמאי במשהו.
וגם לא בנושא האוכל - היה סרבן מוצקים באופן גורף.
הוא עדיין לא היה מסוגל כמעט בכלל לשבת ולהתרכז בפעילות כלשהי, יותר מזמן קצרצר.
זה היה השלב שעברנו לABA. אמנם לא איזו תוכנית ביתית מלאה, כי אין לזה זמן או כסף - וגם התחלנו גן תקשורת אז זה לא רלוונטי. אבל כן מספר שעות בשבוע.
אחרי כמה חודשים, אני יכולה לומר שההבדל ענק.
אז כן, הDIR או פלור טיים בהחלט יכול לעזור, אולי גם תמיד טוב לשלב אלמנטים ממנו. אבל כשיטת טיפול בלעדית, לפחות למי שנמצא בתפקוד נמוך, זה בעיניי פשוט בזבוז זמן.
דבר נוסף, אני אישית בנאדם מאוד פתוח ומאוד בעד קבלת השונה, הדבר האחרון שאני מחפשת זה "לנרמל" מישהו. אבל כשמדובר בבן החריג שלי, שהוא כל כך קטן (שלוש וחצי), התפקיד שלי מבחינתי כרגע הוא כן לתת לו את מירב הכלים על מנת להביא אותו כמה שיותר קרוב לנורמה של בני גילו. כשיגדל, הוא יחליט מה הוא רוצה להיות. גם אם במהות תמיד יהיה שונה מאחרים, אני עדיין חושבת שלטובתו עדיף לצמצם אצלו את הבולטות של השוני כמה שניתן. זה נטו להיות פרקטית.
מה שהביא את הילד (לפחות שלי) עד כה להתקדמות מבחינת למידה, בניית מגדלים שלא היתה קיימת כלל, שימוש בג'סטות, אכילה - זה ABA.

 

[grayart]

אני לא יודע לגבי גנים אחרים...

אבל אצלנו בגן הגישה הטיפולית היא סוג של שילוב גישות ABA ו DIR , ואמורות להתחיל פגישות טיפוליות עם ההורים מדי שבוע גם כן...
ככה שמבחינת טיפול יש כיסוי מלא.
הכוונה שלי אולי התייחסה לפלור-טיים יותר כצורה של פעילות משותפת הורה ילד, מאשר כשיטת טיפול.
כן ממה שקראתי קצת מסביב, ההתקדמות בשיטת DIR היא איטית הרבה יותר בהשווה לABA , אבל ככה לפחות הטענה , שההפנמה של הילד את מה שהוא לומד בDIR היא עמוקה יותר , היות והיא בנוייה על חוויות רגשיות.

יכול להיות שהשילוב השיטות הוא המנצח.

 

[רינת1200]

יכול להיות באמת שרצוי לשלב

בכל אופן, בשורה התחתונה אני הרגשתי שאצלנו הDIR עשה את שלו ומיצינו אחרי זמן מסוים ופשוט לא היה לאן להתקדם עם זה...בזבזנו הרבה זמן וכסף.

גם אם שילוב שיטות הוא טוב, עדיין לדעתי אם מדובר בתפקוד נמוך ומחליטים לבחור בשיטה אחת מבין השתיים - חד משמעית עדיף ABA ובראייה לאחור אני ממש מצטערת שלא עשינו את זה קודם.
חשוב לי לציין שזה כמובן גם הרבה עניין של מי המטפל/ת ומי מנחה את התהליך, ומה הגישה שלהם. וזה נכון לכל שיטה.

 

[TikvaBonneh]

floor time

ממליצה על הדרכת הורים במכון בייקר. תזדרזי כי זה רק עד גיל ארבע.

 

[רינת1200]

תקווה

תודה. אם אנחנו עובדים בבית בשיטת ABA, יש טעם ללכת להדרכה במכון בייקר? זה לא מבלבל וסותר את עצמו?
אגב, ראית את השאלה שלי לגבי שיט מותאם בשרשור ההוא?

 

[TikvaBonneh]

שילוב שיטות

אין סיבה שהשיטות יהיו סותרות. אנחנו עבדנו עם הבן שלי בשתי השיטות. מחקרים מראים שאין בעיה עם שילוב שיטות.
לגבי שיט מותאם לאוטיסטים שיוצא מישראל, לא נתקלתי, אבל באופן חופשת שיט היא הרבה יותר מותאמת לאוטיסטים מאשר חופשה הכוללת טיסות.
אין את כל המעברים המסוייטים, ישנים באותו החדר כל הזמן, אוכלים באותו המקום ולא כל פעם במקום אחר, תפריט חוזר על עצמו פחות או יותר, ואם יש יום קשה אז לא יורדים אל החוף באותו היום.

 

[רינת1200]

נשמע הגיוני שקשה עם הטיסות

מצד שני, כדי להגיע לשיט בחו"ל מוכרחים לעבור טיסה...מבאס.
חוץ מזה, איך ילד עם אוטיזם יסתדר עם הטלטלות (וסחרחורות/בחילות) בלב ים? מעניין.

לגבי שילוב השיטות, אני יודעת שעושים את זה. השאלה היא איך אנחנו ההורים אמורים לשלב. בסופו של דבר אנחנו לא מטפלים מקצועיים. אותי אישית זה קצת מבלבל, בו זמנית גם וגם או לבחור במה להשתמש לפי הסיטואציה...

 

[TikvaBonneh]

תשובות

שיט
לא היו לילד שלי בכלל בחילות מהשיט. מי שסבל קשות היה בעלי.
אנחנו יצאנו לשיט מנמל חיפה.
אני חושבת שאם האונייה גדולה יש פחות טלטלות.
שילוב שיטות
לגבי הABA, את טיפולי הDTT הוא קיבל מאשת מקצוע, ולא מאיתנו. ולגבי הדרכת הורים בשיטת ABA, היא נועדה למטרות שונות מאשר הדרכת הורים בשיטת DIR
הדרכת הורים בשיטת ABA נועדה לקביעת סדר יום, התארגנות, גבולות,והכללת שימוש במיומנויות שנלמדו. הדרכת הורים בשיטת DIR נועדה לצורך משחק חופשי משותף ילד-הורה.