איך לספר לילד שאבא עזב את הבית? דחוף תודה.

[מאמי של י ל ד ה]

איך לספר לילד שאבא עזב את הבית? דחוף תודה.

שלום אני אמא לילד בן 5 וילדה בת 3, אני ואביהם בתחילתו של תהליך גירושים.
אתמול האבא ארז תיק בבוקר ועזב את הבית (הילדים לא נפרדו ממנו ולא יודעים על תהליך הגירושין= פרידה).
שאלתי היא איך אני מספרת להם?..
חשוב לציין שהילדים מאוד קשורים ומחוברים לאבא, אתמול זה היה בעצם הלילה הראשון בלי אבא בבית.
כשהם חזרו מהגן הם שאלו וחיפשו את אבא.אמרתי להם שאבא מתעכב בעבודה ויגיע. הבת הקטנה לא שאלה יותר מידיי ואילו הבן בן ה5, בארוחת הערב התחיל להיות פחות סבלני ואמר איפה אבא? מתי הוא בא? נשמור לו מארוחת הערב..
אני המשכתי איתם בשגרה הרגילה השכבתי אותם לישון והילד כל הזמן שואל איפה אבא. התעורר ב1:30 בלילה בבהלה ואמר אבא הגיע? והסברתי לו שוב שאבא מתעכב ויחזור יותר מאוחר.
בבוקר שהילד התעורר שוב פעם התעורר בבהלה והמשפט הראשון- אבא הגיע? אמרתי לו שאבא חזר אתמול מאוחר בלילה ויצא מוקדם לעבודה.
כשלקחתי אותם לגן הבן הנבון שלי אומר לי אני רוצה לספר לגננת שאבא לא ישן בלילה בבית..
אני באמת לא יודעת איך להתחיל לספר להם וכמובן שלאחר שקראתי מס מאמרים בנושא הבנתי שחשוב לספר לילדים בנוכחות 2 ההורים.
אך מאחר ואני לוקחת אותם לשבת הקרובה למשפחה, חשבתי שבנתיים אני אומר להם שאבא יצא למילואים.
וביום ראשון אני ובעלי נספר להם.אבל איך נספר להם? מה נאמר להם?
מה אתם אומרים?
זה נכון ?..
אשמח לכל תגובה בנושא.
המון תודות

 

[smile li]

איך לספר לילדים

צר לי לקרוא את הדברים. נשמע גם שבנך ילד מאד רגיש וקשור לאביו ולכן חשוב, כמה שיותר מוקדם, שתערכי עם שני הילדים שיחה. ממש לא נחוצה השתתפות האב. כשאת לא מספרת את האמת, מסתירה, אך נראית טרודה ולא במיטבך, הילדים קולטים שמשהו איננו קשורה ולא יודעים מה לא בסדר ולמה זה קשור: האם אבא ברח מהבית? האם זה בגלל משהו שעשיתי? האם הוא אי פעם ישוב? כדאי להסביר להם את הדברים ויפה שעה אחת קודם.

מה לומר?
תלוי מה היתה האוירה בבית לפני הפרידה. האם רבתם הרבה? אם למשל היו מריבות בינך לבין בעלך בנוכחות הילדים, כדאי להתחיל מכך ולהסביר את המצב, יחד עם תחושת בטחון ומה הולך להיות ועתה ואילך, ללא העברת תחושה של חוסר ודאות, למשל:
"מתוקים, בטח שמתם לב שלאחרונה אבא ואני לא הסתדרנו בינינו ורבנו הרבה. אני ואבא החלטנו שעדיף שכל אחד מאיתנו יגור בנפרד. זה אומר שעכשיו יש לאמא ולכם בית ולאבא ולכם בית. אתם תמיד תישארו הילדים האהובים של שנינו ואבא ישמח לראות אתכם, לשחק איתכם וכו', רק לא בנוכחותי". זה במידה ולאבא יש עכשיו בית שיוכל לארח בו את הילדים.
אם אין לו והוא מתכוון לבוא לבקר אותם בביתך ואת לא מתכוונת להיות נוכחת, את אומרת את אותם הדברים רק כעדיין אבא לא מצא לעצמו בית ולכן כדי לראות אתכם, הוא יגיע X פעמים בשבוע לכאן ויהיה כל אחה"צ/הערב/השבת רק איתכם ובשבילכם".

אני מקווה שלא אצטרך להשיב לך על המצב השלישי, אך אשאל בכ"ז - האם יש סיכוי שהאבא לא מתכוון לבקר את הילדים?
במידה ואת לא יודעת מתי הוא מתכוון לבוא וכו', כדאי שתצרי איתו קשר, תגידי לו שהילדים שואלים עליו, מתגעגעים ואת מתכוונת לספר להם על המצב ורוצה לעדכן אותם מתי יזכו לראותו.

בהצלחה!

 

[מאמי של י ל ד ה]

תשובה שאלה נוספת

קודם כל תודה על התגובה! קשה לי להאמין שהוא ינתק איתם קשר. היום אני נפגשת איתו ורוצה להגיד לו שחשוב שיפגש עם הילדים כי הם מאוד מתגעגעים ושואלים שאלות. הוא לפי עניות דעתי יגור אצל הוריו. אני כולי תקווה שיפגש איתם היום ה אבל האם לספר להם היום או לחכות ליום ראשון? אני לוקחת אותך לשבת אצל המשפחה ואני לא רוצה הם יהיו טרודים בנושא וגם שלא ידברו על זה עם אנשים אחרים. כרגע המשפחה המורחבת עדיין לא יודעת. אז האם זה בסדר להגיד שאבא נוסע למילואים או להתחיל בטפטוף הנושא בעדינות?

 

[בחיק החיות]

שלום מאמי של ילדה

אחד הדברים הכי חשובים בעיניי מול ילדים - זו האמת....בהחלט חשוב להתאים את הדברים לגיל שלהם, ואין צורך לספק להם את כל המידע, אבל כפי שנכתב מעליי, ילדים הם מאוד נבונים. הם מקשיבים לשפת הגוף שלנו יותר מאשר למילים, כך שגם אם תגידי שאבא במילואים - הם יבינו שזה לא נכון. רק ערב אחד שאבא לא היה וכבר בנך הגדול נלחץ וזו דוגמא לרגישותם של ילדים למתרחש סביבם....

אז למה בעצם לא לשקר להם? 3 סיבות עיקריות:
כי ראשית, כפי שכתבנו - הם מרגישים את זה.
שנית, ברגע שיגלו שאלה היו שקרים - יישבר האמון בינך ובינם, ואמון זה אחד הדברים שהכי קל לשבור והכי קשה לשקם. מדוע זה שובר את האמון? כי הם כבר מבינים שהסביבה היא לא מקור בטוח ואמין למידע. ובפעם הבאה שתגידי להם משהו - הם עלולים לחשוב שגם זה שקר.
ולסיום - ילדים, כמו מבוגרים, זקוקים לחוש שהעולם ברור ובטוח. ברגע שיש להם "חורים" במידע, הם מתחילים להשלים את המידע עם הדמיון שלהם, והדמיון הוא ללא גבולות ולרוב יהיה מפחיד יותר מהמציאות עצמה (אני משערת שייתכן וזו הסיבה שבגללה בנך נבהל מאוד כשאביו לא חזר הבייתה. משהו במידע לא הסתדר לו והוא החל לדמיין מדוע לא חזר)

הילדים הרבה יותר חזקים ממה שנדמה לנו, והם יכולים להתמודד עם המציאות, קשה ועצובה ככל שתהיה. הם נמצאים בסביבה תומכת ואוהבת וזה מה שיעזור להם להתגבר על המשבר.
אני רק רוצה להוסיף, שחשוב גם לא לשקר להם על רגשותיך, זה בסדר (ואפילו חשוב בעיניי) להגיד להם שזה עצוב, וקשה, שזה מפחיד כשפתאום הכל משתנה בבית ולא יודעים מה הולך להיות וכיוב'. זה גם יתן להם לגיטימציה להרגיש את הרגשות הקשים שלהם....

שיהיה המון בהצלחה. בהחלט לא פשוט

 

[גרא.]

,תוספת קטנה,ילגים אינם מבינים את המשפט

אמא ואבא אינם מסתדרים,במקום,יש לומר אינם אוהבים אחד את השני.לא אוהבים
זה ביטוי שילדים מכירים מהחיים שלהם,ומסוגלים להבין אותו.

 

[גרא.]

ילגים? צ"ל ילדים.

 

[בחיק החיות]

חשוב אגב, כמה שיותר מהר להתארגן על לו"ז

קבוע של ביקורים (ובהתחלה - אפילו רק שבוע מראש, אבל שהילדים ידעו בדיוק מתי אבא בא לבקר כדי שיוכלו להכין את עצמם לכך).

כשיש כאוטיות בנושא הזה זה לרוב רק מוסיף לתחושת הקושי וחוסר הביטחון. כדאי שתהיה להם כמה שיותר שיגרה, בדיוק כמו שלפני כן...