איך לענות לאמא?

[צופה16]

איך לענות לאמא?

אמי חולת אלצהיימר, שואלת פעמים רבות ביום איפה אבא? (נפטר לפני שנים רבות) או מבקשת להפגש איתו. בכל פעם צריך להגיד לה לה מחדש שהוא נפטר. היא כמובן נדהמת ומצטערת וגם כועסת שלא סיפרנו לה על כך, לא השתתפה בלוויה (כמובן שהיתה בה) וכו'
אשמח לשמוע מבעלות נסיון איך לנהוג.

 

[רגינה9]

תשובות שהן שקרים לבנים

לצערנו חלק מהסתגלות המשפחה לחולה אלצהיימר
היא רכישת מיומנות בשקרים לבנים.
אין טעם לספר אמא, כל פעם מחדש, שאבא נפטר.
היא מתאבלת עליו כל פעם מחדש, כואבת את מותו ו...שוכחת (כפי שאתם מתנסים).
זו מהותה של המחלה.
ולכן זהו אחד מהארועים בהם התשובות לאמא אמורות להיות "שקרים לבנים".
עם כל הכאב הכרוך, גם בעובדה שמשקרים ועוד בנושא כל-כך כאוב.
התשובות אמורות להתאים לה ולמצבה, לדגמא:
"הוא בעבודה/קניות/סידורים/רופא/ביקור - יחזור עוד מעט".
זה לא קל, אבל זו המציאות החדשה של אמא וגם שלכם.
כאשר המטרה המרכזית היא לעזור לה ולמנוע ממנה כאב מיותר.

 

[צופה16]

תודה לרגינה, ואני בכוונה לוחצת עוד...

ואז אמא אומרת: " אבל את בעצמך אמרת לי שהוא יבוא בשעה חמש, עכשיו כבר אחרי חמש, תני לי את התיק וניסע אליו אנחנו מייד. " תרוץ נוסף מצידי גורם להתפרצות זעם," אתם מתעללים בי, מתאכזרים אלי ומשחקים איתי משחקים".
תרופות הרגעה לא עוזרות.
אשמח מאוד לרעיונות נוספים.

 

[מרדכי הולץ]

תשובה לאמא

ישנם כמה כללים איך להגיב במצבים הקשים האלו

למרות שאמא אומרת משהו לגמרי לא נכון, אפשר לנסות להתחבר עם הרגשות שלה כלפי בעלה. אם היא כבר כועסת אפשר לנסות להחליף נושא.
בכל מצב לא להתאכזב אלא להתייחס אליה כמבוגרת.

אם שאלות נוספות אפשר לפנות אל ארגון מלב"ב melabev.org.il

 

[רגינה9]

המשך לתשובתי

בתגובתי הראשונה כתבתי שהתשובות לאמא אמורות להנתן בהתאם למצבה.
לדוגמה אם היא עדיין קוראת שעון, אזי רצוי שלא לנקוב בשעה, אלא לומר
"בקרוב/הוא הודיע שיתעכב" וכד'.
אם היא עוברת לשלב הכעסים והתפרצויות זעם, כדאי לנסות ולהסיח את דעתה.
להציע לה לראות טלויזיה/להקשיב למוסיקה שהיא אוהבת/להכין ביחד ארוחה/לצאת לטיול קצר.
ולקוות שהדברים יצליחו להסיח את דעתה.
לצערנו, אין תרופות פלא להתמודדות עם התופעות ההתנהגותיות של המחלה
ולכן עלינו להיות "יצירתיים" - הכל בהתאם למצבם של החולים ויכולתם לשתף פעולה.