איך לעצור ת'אבנים המתגלגלות ../images/Emo8.gif
(דמעות! דמעות! לא אבנים) המקום: הרכב המשפחתי, ביציאה מהחניה. השעה: 8:47, עוד שלוש-עשרה דק' הצילצול. הדמויות: אבא אווזה, ושניים אפרוחים. אפרוח ב': "אבא, בא לי את החולצה של החוג!" אבא: "אוקיי, מחר בבוקר אלביש לך אותה." [עדיין לא קולט את עומק המשבר המתקרב] אפרוח ב': "אבלבאלי עכשיו!" [או! או! – האיסמון נופל – הלך עליי!] אבא [עדיין, בלי הרבה מחשבה קדימה]: "אז למה אתה נזכר עכשיו?!!! אנחנו כבר באוטו! מחר בבוקר אני מבטיח, אלביש לך ת'חולצה של החוג!" אפרוח ב': פורץ בבכי. אבא [הדם מתחיל לעלת לראש. הוא יודע ששום טיעון "הגיוני"/ראציונלי לא יכול לעמוד אל מול ה-בא לי, הזה, ואפילו באיזשהו מקום, הוא חש אמפטיה – גם הוא מבין את עוצמת ה-"בא לי"... אבל!.... אחרי מאבקי הבוקר (תסיים כבר את הקורנפלקס, ותנעל נעליים! תכבו ת'טלויזיה! איפה שמת את הקלמר שלך?!...) ושלוש- כלומר שתיים עשרה דק' לפני הצילצול, החולצה המז... הזאת, היא בגדר הקש ששבר את גב האווז...] "פעם הבאה, תבקש את זה ל פ נ י שאנחנו עולים לאוטו!!!..." והספינה שטה, על ים הדמעות. מדליק ת'רדיו על גלגל"צ, לא שוכח להדליק אורות (גם כן, ראפורט זה עוד מה שחסר לי על הבוקר) מגיעים לבי"ס דקה לפני הצילצול. וכשמגיעים לגן, כל עניין החולצה הזאתי, כבר נשכח... עד ל-פ'ם הבאה..... After all, to morrow is another day
(דמעות! דמעות! לא אבנים) המקום: הרכב המשפחתי, ביציאה מהחניה. השעה: 8:47, עוד שלוש-עשרה דק' הצילצול. הדמויות: אבא אווזה, ושניים אפרוחים. אפרוח ב': "אבא, בא לי את החולצה של החוג!" אבא: "אוקיי, מחר בבוקר אלביש לך אותה." [עדיין לא קולט את עומק המשבר המתקרב] אפרוח ב': "אבלבאלי עכשיו!" [או! או! – האיסמון נופל – הלך עליי!] אבא [עדיין, בלי הרבה מחשבה קדימה]: "אז למה אתה נזכר עכשיו?!!! אנחנו כבר באוטו! מחר בבוקר אני מבטיח, אלביש לך ת'חולצה של החוג!" אפרוח ב': פורץ בבכי. אבא [הדם מתחיל לעלת לראש. הוא יודע ששום טיעון "הגיוני"/ראציונלי לא יכול לעמוד אל מול ה-בא לי, הזה, ואפילו באיזשהו מקום, הוא חש אמפטיה – גם הוא מבין את עוצמת ה-"בא לי"... אבל!.... אחרי מאבקי הבוקר (תסיים כבר את הקורנפלקס, ותנעל נעליים! תכבו ת'טלויזיה! איפה שמת את הקלמר שלך?!...) ושלוש- כלומר שתיים עשרה דק' לפני הצילצול, החולצה המז... הזאת, היא בגדר הקש ששבר את גב האווז...] "פעם הבאה, תבקש את זה ל פ נ י שאנחנו עולים לאוטו!!!..." והספינה שטה, על ים הדמעות. מדליק ת'רדיו על גלגל"צ, לא שוכח להדליק אורות (גם כן, ראפורט זה עוד מה שחסר לי על הבוקר) מגיעים לבי"ס דקה לפני הצילצול. וכשמגיעים לגן, כל עניין החולצה הזאתי, כבר נשכח... עד ל-פ'ם הבאה..... After all, to morrow is another day
