איך לצאת עם הילדים לקניות בסופר ולחזור הביתה
"יחסים האתגר" "הורים מאמנים ומתאמנים , איך לצאת עם הילדים לקניות בסופר ולחזור הביתה בשלום? או איך נוכל לבסס בקרב הילדים שלנו את תחושת המועילות? מאת עינת גבע על מור אסאל, אם לשלושה ילדים נחה רוח ההשראה והיצירתיות הבריאה והיא הצליחה עם אינטואיציה בריאה "לגייס" את ילדיה הצעירים לשיתוף פעולה מעורר הערכה. שמעו סיפור כפי שנכתב בלשונה הקולחת ובסופו הזמנה... קניות עם הילדים הן סיוט בשבילכם? /מור אסאל. למה שלא תנצלו את הביקור בסופרמרקט כדי ללמד אותם קצת השוואת מחירים, בדיקת תאריכי תפוגה ועיון במרכיבים של החטיפים? תמיד חששתי מרעיון היציאה לסופרמרקט עם הילדים. לא ממש נהניתי לומר להם " לא לא לא" על כל פיתוי, להפריד במריבה מי יישב בכיסא של העגלה, ולחפש נעלמים ונעלמים בריבוע. עד שיום אחד , כשבלית ברירה נאלצתי להיסחב עם שלושתם ( הצעיר בן ארבע, האמצעית בת שבע , הגדול בן תשע ) , הבריקה לי הארה: לא עוד שותפים פאסיביים. מעכשיו – הסופר הופך לשיעור בצרכנות . את הגדול שלחתי להביא קטשופ. אחרי דקה הוא חזר ושאל איזה קטשופ? " תשווה מחירים וגדלים, ותחליט לבד", הודעתי. הוא חזר גאה אחרי סקר שוק מדוקדק. בינתיים , לימדתי את האמצעית לבחור מלפפונים, ואת הצעיר לבחור עגבניות. ליד מוצרי החלב שלחתי כל אחד למשימת חיפוש, תוך הכנסת משתנה חדש לתרגיל: בדיקת תאריכי תפוגה. לא היה גבול לגאווה כשהם חזרו עם התאריך הכי רחוק. מול מדף חטיפי הקורנפלקס התגלע הויכוח הרגיל: הילדה רצתה עאת אלה עם הכי הרבה שוקולד, אני ממש לא. באותה רוח חינוכית רבת חסד שהפתיעה אפילו אותי , החלטתי לא להתווכח, אלא ללמד:"בסדר, נקנה את אלה עם השוקולד, אבל רק אם לא תמצאי חטיפים דומים יותר בריאים.". מלאת אתגר היא חיפשה ומצאה סוג אחר , שהפך מאזבית. הילדים התרוצצו , הביאו, החזירו, ובדרך למדו שיעור בקניות. ואני? לא הייתי צריכה לגעור אפילו פעם אחת. מאז חזרנו על היציאה המשותפת עוד פעמיים. הוספתי לריטואל את הקופות, על תקן שיעור בהכרת המזון: במקום להתווכח איתם על המסטיק המפתה מהמדף תוך כדי העמסה ופריקה, אני מבקשת מהם להניח על המסוע רק את מוצרי החלב, רק ירקות, רק מוצרים בקופסאות. בתור בונוס בלתי צפוי גיליתי שאחרי שותפות כזו, הם אפילו מוכנים לעזור לסחוב שקיות הביתה בלי ויכוחים. הללויה. כל אחד ואחת מכם מוזמן בדרכו היצירתית ליצור איים של הזדמנויות ולאפשר לילדים להשתלב במשפחה על בסיס תרומה ומועילות. ועוד תוספת קטנה ומהותית לסיום חשוב לזכור להכיר ולהוקיר את הילד על השתתפותו הפעילה למען הרמוניה משפחתית ועבודת צוות. תגובה אישית ויזומה של ההורה ,בנוסח : " העזרה שלך שווה זהב..." , "איך הייתי מסתדרת בלעדיך?" , " הייתי היום בסופר לבד , והרגשתי את חסרונך "... התייחסות ייחודית בגוון כזה , מעצימה את הילד ומעוררת בקרבו מוטיבציה פנימית למצוא עוד דרכים להועיל ולתרום. הילד מרוויח תחושת שייכות ומשמעות: "אני נחוץ, חשוב ורצוי " והמשפחה מרוויחה אווירה הרמונית של שיתוף פעולה . הנכם מוזמנים להזין את הגולשים בפורום ברעיונות העשויים לבסס את תחושת השייכות של הילדים באמצעות מועילות ותרומה עינת גבע .
"יחסים האתגר" "הורים מאמנים ומתאמנים , איך לצאת עם הילדים לקניות בסופר ולחזור הביתה בשלום? או איך נוכל לבסס בקרב הילדים שלנו את תחושת המועילות? מאת עינת גבע על מור אסאל, אם לשלושה ילדים נחה רוח ההשראה והיצירתיות הבריאה והיא הצליחה עם אינטואיציה בריאה "לגייס" את ילדיה הצעירים לשיתוף פעולה מעורר הערכה. שמעו סיפור כפי שנכתב בלשונה הקולחת ובסופו הזמנה... קניות עם הילדים הן סיוט בשבילכם? /מור אסאל. למה שלא תנצלו את הביקור בסופרמרקט כדי ללמד אותם קצת השוואת מחירים, בדיקת תאריכי תפוגה ועיון במרכיבים של החטיפים? תמיד חששתי מרעיון היציאה לסופרמרקט עם הילדים. לא ממש נהניתי לומר להם " לא לא לא" על כל פיתוי, להפריד במריבה מי יישב בכיסא של העגלה, ולחפש נעלמים ונעלמים בריבוע. עד שיום אחד , כשבלית ברירה נאלצתי להיסחב עם שלושתם ( הצעיר בן ארבע, האמצעית בת שבע , הגדול בן תשע ) , הבריקה לי הארה: לא עוד שותפים פאסיביים. מעכשיו – הסופר הופך לשיעור בצרכנות . את הגדול שלחתי להביא קטשופ. אחרי דקה הוא חזר ושאל איזה קטשופ? " תשווה מחירים וגדלים, ותחליט לבד", הודעתי. הוא חזר גאה אחרי סקר שוק מדוקדק. בינתיים , לימדתי את האמצעית לבחור מלפפונים, ואת הצעיר לבחור עגבניות. ליד מוצרי החלב שלחתי כל אחד למשימת חיפוש, תוך הכנסת משתנה חדש לתרגיל: בדיקת תאריכי תפוגה. לא היה גבול לגאווה כשהם חזרו עם התאריך הכי רחוק. מול מדף חטיפי הקורנפלקס התגלע הויכוח הרגיל: הילדה רצתה עאת אלה עם הכי הרבה שוקולד, אני ממש לא. באותה רוח חינוכית רבת חסד שהפתיעה אפילו אותי , החלטתי לא להתווכח, אלא ללמד:"בסדר, נקנה את אלה עם השוקולד, אבל רק אם לא תמצאי חטיפים דומים יותר בריאים.". מלאת אתגר היא חיפשה ומצאה סוג אחר , שהפך מאזבית. הילדים התרוצצו , הביאו, החזירו, ובדרך למדו שיעור בקניות. ואני? לא הייתי צריכה לגעור אפילו פעם אחת. מאז חזרנו על היציאה המשותפת עוד פעמיים. הוספתי לריטואל את הקופות, על תקן שיעור בהכרת המזון: במקום להתווכח איתם על המסטיק המפתה מהמדף תוך כדי העמסה ופריקה, אני מבקשת מהם להניח על המסוע רק את מוצרי החלב, רק ירקות, רק מוצרים בקופסאות. בתור בונוס בלתי צפוי גיליתי שאחרי שותפות כזו, הם אפילו מוכנים לעזור לסחוב שקיות הביתה בלי ויכוחים. הללויה. כל אחד ואחת מכם מוזמן בדרכו היצירתית ליצור איים של הזדמנויות ולאפשר לילדים להשתלב במשפחה על בסיס תרומה ומועילות. ועוד תוספת קטנה ומהותית לסיום חשוב לזכור להכיר ולהוקיר את הילד על השתתפותו הפעילה למען הרמוניה משפחתית ועבודת צוות. תגובה אישית ויזומה של ההורה ,בנוסח : " העזרה שלך שווה זהב..." , "איך הייתי מסתדרת בלעדיך?" , " הייתי היום בסופר לבד , והרגשתי את חסרונך "... התייחסות ייחודית בגוון כזה , מעצימה את הילד ומעוררת בקרבו מוטיבציה פנימית למצוא עוד דרכים להועיל ולתרום. הילד מרוויח תחושת שייכות ומשמעות: "אני נחוץ, חשוב ורצוי " והמשפחה מרוויחה אווירה הרמונית של שיתוף פעולה . הנכם מוזמנים להזין את הגולשים בפורום ברעיונות העשויים לבסס את תחושת השייכות של הילדים באמצעות מועילות ותרומה עינת גבע .