איך לשים לילדה בת 4 גבולות באוכל
הי,
יש לנו ילדה בת 4 מקסימה ויפה. מאז שהיא נולדה היא בעשירון העליון בגובה וגם במשקל. שזה מאוד דומה לי, אמא שלה. אני גבוהה ומלאה. תמיד הייתי יותר או פחות.
מודה, אני אוהבת מאד לאכול, אני כבר שנים בקבוצות דיאטה למיניהן, בעזרתן אני מצליחה לשים גבולות ולשמור על משקל תקין +, כלומר בעשירון העליון הנורמלי.
בילדותי, אימא שלי עשתה כל מיני טעויות בהתנהגות איתי הנוגעת לאכילה, ושנים אכלתי בסתר, היא העליבה ולפעמיים השפילה לגביי הרגלי האכילה שלי. אני מבינה שזה בא ממקום דואג, ומעט לא מודע, אך המציאות הוכיחה שככל שהיא העירה לי יותר כך אכלתי יותר בסתר. את רוב ילדותי ובגרותי ביליתי בעודף משקל. ורק בשנים מאוחרות יותר כשיצאתי מהבית הצלחתי לרדת במשקל ולאזן פחות או יותר.
הבת שלי, כמוני, אוהבת לאכול, היא אומרת את זה. וזה נראה לי דבר חיובי, היא אוכלת הכל, היא נהנת, והיא מקסימה. אבל אני רוצה לשים לה גבולות. אני לא רוצה שהיה תהיה ילדה שמנה בשום אופן. אני מאוד סבלתי מיהותי עם עודף משקל ואני רוצה לחסוך לה.
יש לציין שעברנו לאורח חיים בריא בבית, ואנחנו מציעים לה הרבה ירקות, פירות, מים, ומאכלים באחוז שומן נמוך. ויש לציין שבעלי ללא עודף משקל ומתנהל לפי מנגנון שובע ורעב בצורה תקינה, בנוסף גם משפחתי וגם משפחתו לא סובלים מעודף משקל.
השאלה שלי היא יותר התנהגותית/ או חינוכית, איך מעירים מבלי לפגוע ברגשות או לגרום לילדה לאכול בסתר או לגרום נזק בדימויה העצמי חלילה?
אתמול היינו בפקניק "על האש" ובחצי הראשון של הפקניק הבובה שלי כל שניה באה לשאול אותי, "אמא מתי יוצאים הסטייקים, אמא מתי יהיו נקניקיות..." וכשלקחתי אותה לצד בשקט ואמרתי לה "בובה שלי את יכולה לאכול הכל, אבל בכמות קטנה, כשיצאו הסטייקים אתן לך חתיכה, וגם מהנקניקיות וגם מהשיפודים..." היא כעסה עליי, הוספתי שאני אוהבת אותה ואני רוצה בטובתה, כי אכילה רבה לא בריאה....
כנראה אלה לא הדברים הנכונים להגיד, שהרי ילדה בת 4 לא מבינה את המונח בריא או לא בריא, היא רוצה אם מה שטעים לה, אבל אני חוששת...
אשמח לעצות, ברור לי שזה משהו שהתנהגות שלי כלפיה שאני צריכה לשנות
תודה שהקראתם את המניפסט שלי
ותודה לעונים
מישל567
הי,
יש לנו ילדה בת 4 מקסימה ויפה. מאז שהיא נולדה היא בעשירון העליון בגובה וגם במשקל. שזה מאוד דומה לי, אמא שלה. אני גבוהה ומלאה. תמיד הייתי יותר או פחות.
מודה, אני אוהבת מאד לאכול, אני כבר שנים בקבוצות דיאטה למיניהן, בעזרתן אני מצליחה לשים גבולות ולשמור על משקל תקין +, כלומר בעשירון העליון הנורמלי.
בילדותי, אימא שלי עשתה כל מיני טעויות בהתנהגות איתי הנוגעת לאכילה, ושנים אכלתי בסתר, היא העליבה ולפעמיים השפילה לגביי הרגלי האכילה שלי. אני מבינה שזה בא ממקום דואג, ומעט לא מודע, אך המציאות הוכיחה שככל שהיא העירה לי יותר כך אכלתי יותר בסתר. את רוב ילדותי ובגרותי ביליתי בעודף משקל. ורק בשנים מאוחרות יותר כשיצאתי מהבית הצלחתי לרדת במשקל ולאזן פחות או יותר.
הבת שלי, כמוני, אוהבת לאכול, היא אומרת את זה. וזה נראה לי דבר חיובי, היא אוכלת הכל, היא נהנת, והיא מקסימה. אבל אני רוצה לשים לה גבולות. אני לא רוצה שהיה תהיה ילדה שמנה בשום אופן. אני מאוד סבלתי מיהותי עם עודף משקל ואני רוצה לחסוך לה.
יש לציין שעברנו לאורח חיים בריא בבית, ואנחנו מציעים לה הרבה ירקות, פירות, מים, ומאכלים באחוז שומן נמוך. ויש לציין שבעלי ללא עודף משקל ומתנהל לפי מנגנון שובע ורעב בצורה תקינה, בנוסף גם משפחתי וגם משפחתו לא סובלים מעודף משקל.
השאלה שלי היא יותר התנהגותית/ או חינוכית, איך מעירים מבלי לפגוע ברגשות או לגרום לילדה לאכול בסתר או לגרום נזק בדימויה העצמי חלילה?
אתמול היינו בפקניק "על האש" ובחצי הראשון של הפקניק הבובה שלי כל שניה באה לשאול אותי, "אמא מתי יוצאים הסטייקים, אמא מתי יהיו נקניקיות..." וכשלקחתי אותה לצד בשקט ואמרתי לה "בובה שלי את יכולה לאכול הכל, אבל בכמות קטנה, כשיצאו הסטייקים אתן לך חתיכה, וגם מהנקניקיות וגם מהשיפודים..." היא כעסה עליי, הוספתי שאני אוהבת אותה ואני רוצה בטובתה, כי אכילה רבה לא בריאה....
כנראה אלה לא הדברים הנכונים להגיד, שהרי ילדה בת 4 לא מבינה את המונח בריא או לא בריא, היא רוצה אם מה שטעים לה, אבל אני חוששת...
אשמח לעצות, ברור לי שזה משהו שהתנהגות שלי כלפיה שאני צריכה לשנות
תודה שהקראתם את המניפסט שלי
ותודה לעוניםמישל567