איך לשים קץ לטרור?

[ורדה כהן סילבר]

איך לשים קץ לטרור?

איך לשים קץ לטרור? בגבעה הצרפתית בירושלים קרה הבוקר מעשה רצח מתועב וברברי , שאין עליו סליחה. עד כאן כולם בישראל מסכימים, מקיר לקיר. השאלה היא איך לגמור את זה, איך להביא מצב שדברים כאלה לא יקרו שוב. ברצוני להזכיר מה קרה בארץ לפני יותר משנה. היו מעשי טרור מזוויעים, והקימו קול צעקה "תנו לצה"ל לנצח". ובאמת נתנו לצה"ל לנצח. צה"ל יצא למבצע חומת מגן , כבש את כל הערים בשטחים, הרס בתים לעשרות, עצר אלפי אנשים ושלח אותם למחנות מעצר. כאשר באו"ם דרשו מישראל לסגת, קרא שאול מופז, אז הרמטכ"ל, "אנחנו צריכים עוד חודשיים בשטח". היו לו חודשיים, היו לו שישה חודשים, הייתה לו יותר משנה שצה"ל נמצא בשטח, נכנס לכל מקום שהוא רוצה, עוצר את כל מי שהוא רוצה, הורס כל בית שהוא רוצה. נותנים לצה"ל לנצח, כבר יותר משנה. מה המצב היום כולנו יודעים, מה קרה הבוקר בגבעה הצרפתית כולנו יודעים. לפני יותר מחצי שנה הרמטכ"ל יעלון הודיע שאנחנו מתקרבים להכרעה ושאנחנו מתחילים לצרוב בתודעה של הפלסטינים שהם הפסידו במאבק. בינתיים זה לא נראה כך, בינתיים משהו אחר מאד צורב כאן. צריך להתחיל להבין משהו. הפלסטינים לא מוכנים שאנחנו נשלוט עליהם, שאנחנו ננהל להם את החיים, שאנחנו נשדוד מהם אדמות ונקים עליהן התנחלויות. אם ניתן להם תקווה ממשית ומוחשית בשטח שהדבר הזה יפסק בדרכים מדיניות, שבאמצעות מו"מ אנחנו נצא מהשטחים ונפרק את ההתנחלויות ותהיה להם מדינה כמו שלנו יש מדינה, יש סיכוי להפסיק את הטרור. אם ראש הממשלה ימשיך להגיד "קודם תפסיקו את הטרור ואח"כ נחשוב אם לזרוק לכם כמה פירורים", לא יקבל אפילו את מפת הדרכים שהגישו לנו חברינו האמריקאים ובמקום זה יסלול מפת דרכים של התנחלויות בשטח, אז עוד יזרום כאן הרבה הרבה דם, שלנו ושלהם.

 

[aharon5]

ברכותי

לבני דודיי היקרים (ועוזריהם): יום נקבה שמח. (שנאמר: וחגגת בחגך). לרגל הארוע בירושלים עלי להודות בהכנעה בכשלוננו ולברככם על נצחונכם. כל הכבוד, עשיתם את זה. צריך להודות: אכלנו אותה. המשיכו כך. עוד אחד כזה, עוד שניים, עוד עשרה, והשלום יגיע. עוד קורבן שלום, עוד עשר, עוד מאה, עוד אלף, עוד עשרת אלפים, עוד מאה אלף, עוד מיליון, עוד שישה מיליון, והכיבוש סוף סוף יגיע אל קיצו. אל תאמרו נואש. בסוף תצליחו לנצח את הכובשים האכזריים. אני כמובן מגנה אלימות. אני כל כך מגנה אלימות שאני מגנה אותה משני הצדדים. אבל אי אפשר לצפות למשהו אחר כאשר ישראל ממשיכה עם הכיבוש המתועב. העם הפלסטיני עני, מסכן, כבוש ומיואש, ואי אפשר כמובן לצפות ממנו לתגובה אחרת. הגם שלא מדובר בתגובה של עם כמובן, אלא תגובה של כמה עשבים שוטים בודדים (חשוב מאוד שלא להכליל). התגובה הזו צפויה, אני בהחלט יכול להבין אותה ולהזדהות עימה (הגם שלא להצדיק). אני מתאר לעצמי שגם אני לו הייתי כבוש ומיואש, גם אני הייתי משמיד נשים וילדים. בהחלט קל לי להבין ולהזדהות עם מעשי שחיטה וטבח. זה ברור וטבעי. כל אדם מוסרי ובר דעת היה מן הסתם נוהג כך. חשוב מאוד שתמשיכו במעשיכם כדי שתצליחו. כדי שמאבקכם לא יהיה לשווא. מה יקרה אם חלילה תיכשלו? כל הקורבנות היו סתם, לחינם, ללא מטרה, ללא תועלת. לכן, כדי שחלילה לא נגיע למצב הנורא הזה המשיכו בדרככם ביתר מרץ, תשחטו ככל יכולתכם, וכך תנצחו ותוכלו לאמר בשמחה: הקורבנות והסבל לא היו לשווא. אל תאמרו נואש, הציבור הישראלי אינו חזק, הוא עוד מעט מתפורר ונכנע. חלק ניכר מן הציבור הישראלי מפגין "כושר עמידה" מדהים בכושרו לעמוד ממושכות עם ידיים מורמות... בנוסף הציבור הנפלא הזה מנהל מסע הסברה מצויין המסביר את צדקת מאבקכם הלגיטימי (הגם שהוא מגנה את הדרך), וגם מנסה לכבול את ידי הצבא שמנסה לפגוע בכם. הוא כמובן אינו תומך בכם, רק במאבקכם הצודק. לכן, אל תאמרו נואש, המשיכו כך, ובקרוב השלום יגיע. אני מאמין באמונה שלמה בביאת השלום, וגם אם יתמהמה בוא יבוא. מי יתן ובקרוב כל פאטמה בהריון תוכל לעבור לבית חולים בלי מחסומים. וכל אחמד חמוד וזעיר יחיה תחת גפנו ותחת תאנתו. הכיבוש יסתיים ונוכל לכתת את חניתותנו לעטים וחרבנו למחברות. וגם היהוד יוכלו לנוח בשלום. על משכבם... השם ינקום דמם. סוף סוף יהיה דו קיום שעימו יכולים אתם לחיות בשלום: אתם תרבצו תחת גפנכם ותחת תאנתכם והיהודים ירבצו מתחת... שנאמר: "ונמר על גדי ירבץ". במהרה בימינו. אלוהים גדול. (או כפי שאתם נוהגים לאמר: אללה הוא אכבר). חזקו ואמצו. כולנו עימכם במאבקכם הצודק והלגיטימי. (הגם שאנחנו מגנים את הדרך: הטרור). נ.ב. מזל טוב ללוחם החופש התורן על האורגיות המהנות להן הוא זוכה בשעות אלו בשמיים עם 72 בתולות יפות תואר ומראה. בלי שמץ של קנאה, באמת, מגיע לו. כל הכבוד (דת מהנה בחרתם לכם, תהנו, מגיע לכם).

 

[aharon5]

שמאל אני (יצירה ספרותית משעשעת)

אלימות זה דבר נורא. אני נגד אלימות. אני כל כך נגד אלימות, שאני תמיד נגד אלימות מכל הצדדים. אני נגד שוד, אני נגד אונס, אני נגד רצח. אני כל כך נגד מעשים אלימים, שאני מתנגד לכל מעשה אלים שהוא. אני נגד השודד, וגם נגד מי שמנסה להתנגד לו באלימות. אני נגד האנס, וגם נגד הנאנסת אם היא מסרבת לפתוח רגליים בנימוס. אני נגד הרוצח, וגם נגד הנרצח אם הוא מפריע באלימות למהלך התקין של הרצח. אני גם מאוד חכם, מוסרי ושפוי. אני מבין. אני מבין את הסיבות לאלימות. האלימות היא רק סמפטום. כדי לפתור את בעיית האלימות צריך לרדת לחקר שורשי סיבותיה. השודד לא סתם שודד כי בא לו. הוא זקוק לכסף. האנס לא סתם אונס כי בא לו. חסר לו סקס. הרוצח לא סתם רוצח כי בא לו. הוא מתוסכל. המבין מבין. איך מטפלים באלימות? מטפלים בסיבותיה. יש לתת כסף לשודד. לשלוח סרוגייטס מתנדבות לאנס. לשלוח ילדים לשעת סיפור לפדופיל. לשבת עם הרוצח על כוס קפה ולנסות להבין מדוע הוא מתוסכל. לא מדובר רק במקרים פרטיים. אני גם נגד אלימות קבוצתית. מדוע היתה למשל אלימות רבה בניו יורק? הניו יורקים היו מתוסכלים. לקח אותם ג´וליאני לטיפול יעוצי, ישב איתם על כוס קפה, הסביר להם שלא יפה להשתמש באלימות, הבינו. אין מנוס, חייבים להבין. סוף מעשה בהבנה תחילה. מהות המוסר החכמה והשפיות היא בהבנת הסיבות לכל דבר. גם לאלימות יש סיבות. היטלר למשל היה אלים. אלים מאוד. אני כמובן מגנה אותו. אבל, למה להגיב באלימות? למה לרדת לרמה שלו? היודנרט היו צריכים לשלוח שליחים לורמאכט, לשבת איתם על כוס קפה, לברר מה כואב להיטלר, למה הוא מתוסכל, למה הוא כל כך אלים. אבל בוודאי שלא להגיב באלימות. הנה מרדכי אנילביץ´ הגיב באלימות. אני מגנה גם אותו. אני אפילו שוקל לשלוח ועדת חקירה שתבדוק האם הוא לא ביצע טבח בנאצים. לסיכום אני רוצה לאמר לכם: בושו והכלמו. כובשים פאשיסטים שכמותכם. לו היה לכם רק קמצוץ הבנה, שפיות ומוסר, מיד הייתם מבינים, מצדיקים ומזדהים עם עם כבוש ומסכן, מוסת וצמא דם, הצווח בהתלהבות בכל פעם שנשפח דם יהודי. לכן, אם גם אתה תומך בזכותו הלגיטימית של עם כבוש לטבוח בעם הכובש, תוכל מיד גם אתה לאמר בגאווה: גם אני – שמאלני. (הדברים נאמרים לנשים וגברים כאחד, ללא הבדל דת, גזע, מין, חכמה או מוסר).

 

[EverMan]

טעות , אתה יפה נפש , לא שמאלני

 

[aharon5]

שפיכת דמעות תנין לשווא

משום מה נוטים להפריד בין זכויות אדם ובין המלחמה בטרור. זו טעות אדירה: הטרור אינו נופל מהשמיים ואינו גדל על העצים, הוא יוצא בדיוק מאותם אנשים הבוכים על "קיפוח זכויות האדם" שלהם, כביכול. חשוב להדגיש: זו בחירה שלהם! הם חפצים בטרור - מטבע הדברים הם נאלצים לספוג את מחיר המלחמה בו. אין הם יכולים לבוא בטענות לאחרים על בחירתם שלהם. הטרור מתחבא בתוך אוכלוסיה אזרחית ואין דרך אחרת להילחם בו מלבד הטלת הגבלות על אותה אוכלוסיה (סגרים, מחסומים), ונסיון לברור אותו מתוכה. אין דרך אחרת. אם יש תספרו לי... אבל רק לבכות על כך שאותם אנשים המסתירים את הטרור, סובלים מפגיעה בזכויות האדם שלהם (מבלי להציע כל דרך אחרת להגן על החפים מפשע האמיתיים שהם קורבנות הטרור) - אין היא אלא שפיכת "דמעות תנין" לשווא.