הדרך הכי טובה
לדעתי, היא לשחרר. לעשות LET GO לא לחשוב על כמה הוא עשה רע או טוב, למה עשה ככה או ככה. את בחרת להוציא אותו מחייך. אז זהו. תהיי שלמה עם זה. אני, לפני שבוע, אמרתי למי שהיה האדם הכי חשוב לי, בערך, בעולם, שילך להזדיין, כי הוא באמת עבר כל גבול. הוא לא התקשר להתנצל, לבדוק מה קרה, כלום. אתמול ראיתי אותו. אחרי כמה זמן הוא בא להתחנחן, להגיד שלום עם חיוך, כאילו כלום לא קרה. אמרתי לו. לא. אני לא רוצה לדבר איתך. די. למרות שבלב נקרעתי. אבל מה שחשוב זה מעשים... יותר מהכל. אני עשיתי חושבים, ראיתי כמה רע הוא עושה לי, וזהו. ולא מגיע לו לצאת בסדר. ולא מגיע לו אותי. וזהו. ואני כבר לא חושבת עליו ולא כלום, כי הבנתי שאין מה. אין. נראה לי שאת הופכת להיות נקייה מרגש, רק אחרי שאת עוברת את כל השלבים. אחרי הכעס והמרמור. אחרי הכאב והאבל. אז פשוט מגיע השלב של דף חלק. נקי.