איך לתמוך בחולה סרטן

[sambadijane]

איך לתמוך בחולה סרטן

שלום רב, אבי בן 60 והוא חולה סרטן ריאות בשלב 4. כרגע אבי מקבל Iressa אבל התרופה לא עוזרת והיום נודע לנו שמספר גידולים גדלו באחרונה ב-40%. טרם התייעצנו עם אונקולוג לגבי התוצאות האחרונות אבל התחושה היא שנותר לאבי לחיות עד טווח של שנה. רציתי לדעת בתור הבן שלו איך הכי טוב לתמוך בו. אני אחדד. כרגע המצב הוא שאבי מתפקד. אמנם קצת כואב לו מדי פעם אבל בסה"כ הוא בסדר. אני חושב שהכי טוב לתמוך בו כרגע זה להיות איתו. פשוט לבלות זמן איכות איתו ועם הנכדים. האם מישהו יכול לומר מה צפוי בשלב יותר מתקדם? כלומר כשאבי ירגיש פחות טוב. האם נצטרך מטפלת לדעתכם? אם אתם משפחות שעברתם חוויה דומה. מה צפוי לנו והאם יש לכם טיפים בשבילי?

תודה מקרב לב

 

[סקסית בנשמה2]

אני קוראת אותך וחושבת באמת מה לענות

אני יכולה לומר שזמן איכות יהיה נהדר עבורו.
להיות במקום החזק בשבילו ולא המרחם.
לא פשוט עבורך/עבורו לדעת שהזמן קצוב ולמעשה אף אחד מאיתנו לא יודע.(אם הוא יודע).
שלב המחלה שלו אכן לא פשוט בכלל אבל אחרי שחליתי בסרטן השד השנה ועברתי/עוברת כמה מדורי גהנום בטיפולים ולשמחתי אני במקום אחר = אומרת לך לחיות את הרגע,להנות ממה שיש כי אין לדעת מה צופן המחר,
האופטימיות שצריכה להיות מחייבת פשוט ועד כמה שזה קשה לעשות את זה.
מה צפוי הלאה לא יודעת לענות בכלל אבל לא הייתי רוצה לראותו סובל,להקל עליו עד כמה שניתן.
ממליצה בחום לפנות לעובדת סוציאלית של בה"ח במחלקה ולקבל תמיכה משפתית ותתעקשי לקבלה.

אני רק יכולה לאחל בריאות והמון כוח עבורו /עבוריכם.

 

[נסיכת הכוכב]

דברים משתנים לפי התפקוד של הגוף

כל עוד הוא עצמאי זה יותר לחוש שאוהבים אותו ופשוט להיות איתו
לשאול אותו איפה הוא צריך את העזרה שלך ואיך הוא צריך כי הוא שקול ומתפקד
הבעיה מתחילה שהמחלה גורמת לעייפות ולבעיות בתפקוד בגלל קשיי נשימה , שאז הוא יצטרך יותר עזרה
העובדת סוציאלית והרופא שלו יכינו אותך להחמרה הצפויה בעתיד , איפה הוא יצטרך יותר את הנוכחות שלך
אני מבינה שהוא מודע למחלה שלו , אם הוא רוצה לדבר על העתיד , לדבר איתו לא לדחות דברים למחר
ובעיקר לומר לו כמה אוהבים אותו וזה יתן לו כוחות נפש להמשיך לתפקד , לחיות הכי קרוב לנורמלי שאפשר
עם החמרה הכמות הגידולים אז הוא יצטרך את העזרה שלך יותר ואז זה לרוץ לביטוח לאומי עם טפסים
לארגן עזרה בבית וזה תעזור לך העובדת סוציאלית למלא את הטפסים ולהשיג מהרופאים את המכתבים הנדרשים

 

[דרור אור]

לשים את הקלפים על השולחן

שלום לך
אני רוצה לחזק את הקולות שעלו כאן,
זה זמן שלא יחזור, מצד אחד ניתן לשמוע את השעון מתקתק, ומצדו האחר שומעים גם את הלב שפועם.
זו תקופה לא פשוטה לכל הצדדים, להחזיק את החיים ואת המוות הצפוי יחד.

אך זו גם מתנה,
לא כולם זוכים לדעת שהם הולכים למות, ויש הזדמנות לעשות תהליך של פרידה,
להגיד את מה שחשוב, להתכונן לצעד הבא, לשאול את אבא איך הוא רוצה שתתנהגו אייתו בשלבים הבאים ( האם לחבר אותו למכונת הנשמה, איך הוא רוצה שיקלו על הכאבים שיבואו, איך הוא רוצה לחיות כרגע, ומה חשוב לו להגשים עדיין)

אני יכול לספר לך שמטופלת שעברה תהליך פרידה איתי , הייתה במקום כזה מדויק מול המשפחה שלה, שהם יכלו להיפרד ממנה בשלמות, כי לא היו שטחים אפורים,
אני חושב שזה חשוב שאתה או אבא שלך תלכו לקבל תמיכה מקצועית, כדי לאפשר פרידה בריאה ככל האפשר.

 

[סקסית בנשמה2]

כתבת כל כ ך מרגש ואמיתי אבל,,

לא יודעת אייך אפשר להגיע לצב של להפרד בשלמות או אחר.
נושא המוות הוא אימתני ואפילו שחליתי בסרטן השד ואני נמצאת במקום טוב לשמחתי - עדיין מאד מפחידה אותי המילה הזו ובצדק.

 

[נסיכת הכוכב]

עברתי את זה

וצריך להבין שהמוות זה חלק מהחיים
הפרידה לא פשוטה לנפרדים אבל זה תהליך ואימה זה לא שם
יש רגשות של אהבה ויש הבנה שזה קורה מול העיניים שלך
את מגיבה בצורה של לפחד מהפחד ,
החיים מזמנים לנו כל מיני מפגשים אחד מהם זה הפידה מהולכים
מאחר ואת אמא ונאבקת במחלה אותך זה מפחיד אבל תביני יקרה אף אחד לא חי לנצח

 

[סקסית בנשמה2]

הפחד היחידי שקיים בי וגם לפני שחליתי

שיקרה לי משהו ומה יהיה עם הילדים שלי שצעירים עדיין וזקוקים לי בהמשך חייהם ומאחר ובמיוחד בגלל שאני מגדלת אותם לבד מבחירה.
לכל אדם נורמלי המחשבה מפחידה נושא המוות ולפני חודש נפטרה בחורה ברמב"ם שהכרתי בזמן הטיפולים ,כל הזמן תהיתי מה קורה איתה ולא יצא לי להפגש כי לפעמים שיניתי ימי טיפול ואחרי תקופה מסויימת ראיתי אותה מגיעה עם אימא שלה בכסא גלגלים,שלד עצמות וחיוורת ואז הלב שלי נשבר,,,סיימתי טיפול והלכתי הביתה ובאמבטיה לבדי בכיתי כמו ילדה קטנה כמו שלא בכיתי כל התקופה בה חליתי ואחרי שבוע היא נפטרה.
שאלתי עליה השבוע עם האחות שטפלה בה והיא אמרה שהיא בעצמה לא ישנה כמה לילות נוכח הצער שזה גרם לה,,סיפרה שהתחתנה פעם שנייה ויש לה ילד קטן ושהיא הייתה עם סרטן שאי אפשר לתת טיפול ביולוגי ולא הורמונלי רק כימו והמחלה חזרה אחרי כמה שנים,
הדבר שהכי כאב לי זה שהיא ידעה שהיא הולכת למות..מה היה לה בראש וצף אנני יודעת אבל היא מלווה אותי בראש מידי פעם וזה כואב.

וידוי שלי,

 

[נסיכת הכוכב]

היו חברות שנפרדתי מהן , יש חיים אחרי הפרידה

כולל בת דוד חודש גדולה ממני שהסרטן לקח אותה לשמים צעירה
היא השאירה אחריה אבא אתר אירוע מוחי קשה שלא זכר מי הוא , היא נפטרה לפניו
השאירה 2 בנות קטנות , אמא שלה עד היום כואבת את לכתה ,
הינו אותו הגיל , לי היה הוצקין לה היה סרטן הרחם והשחות והתגלה מאוחר מדי
היא ידעה שהיא עולה לשמים , נפרדה מכולם , גם מהאמא והבנות והבעל
היתה בהוסטל בירושלים , היא ידעה בדיוק לאין היא ולכת והכל היה במודע
כיום הבנות באות להיות עם הסבתא האלמנה בערב השבת ,
הסבא נפטר אחרי שנים רבות שהיה סיעודי בבית ובבית אבות סיעודי
הבעל יש חברה שאיתו הוא פתח פרק ב , הבנות גרות לבד הן בנות 20++++ עצמאיות לחלוטין

וכך היה גם עם חברה שעברה כריתת רחם בגיל 19 למרות זאת התחתנה ונרשמו לאימוץ
כשהגע הילד'ה הם התקשרו לשאול היא היתה בטיפולים שלא צלחו , הוא היה לצידה לא עבד
אהב אותה והקדיש לה 10 שנים חייו , הוא ידע שהיא סופנית , לא זז ממנה אהבה אותה מאד
הוא בקש להתנתק מאיתנו , החברות שלה , אחרי מותה בקש את החיים לבנות משפחה חדשה
ואנחנו לא התעקשנו מה עלה בגורלו לא יודעת , אבל יודעת שהוא היה פעיל פוליטי בקהילה
ובטוחה שהוא בנה לעצמו חיים אחרי מותה

אז כל אחד מתמודד אחרת עם הפרידה ,
ויש חברה שהיא אם חד הורית שמקבלת טיפולים , היא דברה עם העו"ס הבת עברה למשפחת ומנה ,
כי היא מאושפזת המון , ומישהו צריך לטפל בילדה ,
משפחת האומנה שומרת על הקשר עם האמא , מביאה את הילדה אליה שהיא מאושפזת
וככה לילדה יש חיים קרובים לנורמל , היא יודעת שאמא חולה ,המשפחה המאמצת הפכה למשפחה שלה
אז הנה יש פתרונות גם לאמא חד הורית שחולה ולא יכולה לטפל בילדים הקטנים

 

[סקסית בנשמה2]

מה שכתבת מוכר וברור שקיים

אני מאושרת עבורי ועבור ילדיי שאני במקום אחר ובדרך להחלמה למזלי אם כלהניתוח הקשה והכימותרפיה ועוד...גיליתי בזמן תוודה לאל.

בריאות ואופטימיות.
ערב טוב

 

[נסיכת הכוכב]

מאחלת לך שפע בריאות

שתזכי לגדל הילדים ותגדלי את הנכדים שלהם

 

[healerit]

עברתי את זה

אבי נפטר מסרטן ריאות לפני כמעט שנתיים. ליוויתי אותו לאורך כל המחלה ואשמח לעזור לך ולשתף אותך בתהליך שעברנו, בלינקים לכל מה שדרוש.
אתה מוזמן ליצור עמי קשר בטלפון 054-6366772.


כל טוב לאביך, לך ולכל המשפחה

 

[נסיכת הכוכב]

אסור לפרסם טלפונים ע"ג הפורום בתפוז

הטלפון יוכל להיות מועבר במסרים אחרת את לא יודעת מי יטריד אותך בפון

 

[healerit]

תודה נסיכה

 

[גניפר14]

לפי דעתי תמיד לחולה סרטן בשלב מסויים צריך

להביא מטפלת.
ולכן עדיף שכבר עכשיו תעשה בקשה בביטוח לאומי או אפילו תתחיל בפרוצדורה לרישיון עבור מטפלת זרה.
כי המחלה הזו מתעתעת לעיתים נראה שמחלימים ואז פתאום זה מחמיר . ואם אבא שלך בשלב 4 אז בהחלט צריך להתארגן.
אני חושבת שסרטן ריאות מתאפיין בקושי בנשימה. אז תצטרכו חמצן עבורו. יש מכשיר לבית.
תתחיל להכין הכל כי דברים לוקח זמן ויש בירוקרטיה.
למעשה אני ממליצה להכין בבית חדר שיהיה כמו בית חולים שכל האביזרים יהיו שם כל דבר שיכול להקל עליו
כשיצטרך לא תצטרכו לרוץ לקופת חולים . אני עובדת עם חולים סיעודיים ואני זוכרת קשישה אחת שהבת שלה דאגה
שיהיה לה חדר מאובזר כמו בבית חולים כולל אם צריך אינפוזיה היתה מגיעה אחות לבית ושמה לה בבית את האינפוזיה.
וזהו .מאחלת לכם רפואה שלמה.

 

[נסיכת הכוכב]

העזרה של ביטוח לאומי

העזרה תנתן לו רק שיכנס למצב שהוא תלוי בזולת , לכן
עדיף לשוחח עם העובדת הסוציאלית הא תעזור לו ברגע המתאים לקבל את העזרה שתדרשו לו
לא ניתן לרתום את הסוסים לפני שרואים את העגלה ,
להביא מה עליו לעשות ולקוות שהאבא יתפקד באופן עצמאי כמה שיותר
והכי חשוב להיות עם אבא הוא כבר יגיד לו מה הוא רוצה , ואיפה הוא רוצה את העזרה שלו
חשוב להקשיב לחולה , לעטוף אותו באהבה ולא להפרד מהר כל כך , מהלך המחלה לוקחת זמן

 

[Judy 1]

עצוב

אך לא לוותר!
האירסה היא רק הראשונה משורה של טיפולים מותאמים אישית, מה שנקרא ביולוגיים.
צריך מיד לברר אם ניתן להחליף את הטיפול. נאמר לי שכשהאירסה מפסיקה לעבוד - יש פתרונות אחרים!
אני מציעה ללכת לחוות דעת אצל דר מאיה גוטפריד מבית חולים מאיר בכפר סבא. היא יושבת ביחידה לגידולי ריאה ומרכזת את המחקר על סרטן הריאות בארץ.
אם אתם לא מבוטחי בריאות כללית - לכו אליה בפרטי!

בהצלחה!!!
יהודית

 

[נסיכת הכוכב]

רעיון נהדר

לקחת חוות דעת שניה ממקום שמתמחה בסוג של גידולים הללו

 

[סבאיציק]

"הטיפים" שקבלת יוצאים מעומק הלב של חולים

העצות שקבלת מהחברים והחברות בפורום חשובים וראויים.
הדברים נכתבים במלוא האחריות ומבוססים על ניסיון אישי.
לדעתי נושא תוחלת החיים לא אמור להיות חלק מהחיים בשום מקרה.
החולה זקוק לסביבה רגועה, לתומכים שהוא יכול לסמוך עליהם.
תומכים שהם מקרינים עוצמות לשמוע את מצוקותיו,להאזין ולתמוך.
אני בטוח שתדעו למצוא את כל הפתרונות הטכניים , זה החלק הקל .
כבן אוהב ותומך אתה ראוי לברכות . אתה צודק הנכדים הם פסגת הנחת.
שבוע טוב והרבה בריאות.