איך "מאלפים" את הבוס?

[תלתלים123]

איך "מאלפים" את הבוס?

בשבועות האחרונים נתקלתי בנשים שסיפרו לי על ה"טרור" שהבוס שלהם עושה להם. חשבתי- בודאי יש דרכים לנהל את המנהל. נו, אז איך??? פעם מזמן היה לי מנהל דורש-אילוף שהצליח להפחיד. בסוף נשבר לי. יום חמישי אחד תפסתי אותו ואמרתי שממש אין לי ראש בשבילו כי אמנם לי יש ילדים לפרנס אבל אני לא חייבת לסבול ממנו בשביל המשכורת. אמרתי "או שאתה מפסיק או שאני אומרת לך ביי עכשיו". אמר "בואי ביום ראשון" ומאז הייתי עובדת מועדפת ונבחרתי כמצטיינת השנה ומה לא. מסתבר שהיה "עבד כי ימלוך" ורק העצבים שחטפתי תיקנו את הבעיה. זו לא שיטה מומלצת, דרך אגב...כי הסתבר שבעצם הוא פחד ממני... איך אתם מנהלים את המנהל?

 

[פּרפרית]

לאלף את הבוסית....

אין מצב שאני לא אגיב לזה... יש לי עובדת אחת, מדהימה- הראש הכי גדול שאני מכירה, היא תמיד זמינה, מוכנה להשקיע, תעשה הכל כמו שצריך בזמן, גם אם אקרא לה או אשאיר אותה אחרי השעות שלה היא תעשה זאת בחיוך. מלאת מרץ. אמרתי- מדהימה?! (בעיקר על זה שהיא סובלת את השגעונות שלי) ובתמורה היא מצ'וּפרת מכל כיוון, אני מוכנה לעשות/להתחשב בכל דבר שהיא תבקש. היא פשוט החצי השני שלי (כל מה שאני לא). איזה כייף לי שיש לי אותה. באמת. ואם הייתם רואים כמה שעות הקדשתי במטבח לסלטים שהכנתי למסיבת אירוסין של הבת שלה (בלי להיות מוזמנת או בלי שאתבקש) הייתם מבינים. בגדול מה שאני מנסה לאמר זה שאם יש עובד שמשקיע ואיכפת לו ולא עושה רק את הדברים שכתובים בספר- ועדיין מתייחסים אליו כמו לזבל אין מצב שכדאי לו להשאר שם...

 

[kisslali]

גם אם הוא מקבל סכום אסטרונומי

על מעט מאד שעות בשבוע? לא בטוחה.... אני בטח האחרונה שיכולה ללמד אחרים איך מחנכים בוס וכמו כן, הראשונה שצריכה לעבור קורס באסרטיביות ובכל זאת מספיק צנועה להודות שתמורת סכום מסויים גם את החרא הזה אני מוכנה לאכול ארבע שעות ביום! ללי

 

[בוזיקית]

מרמור מלווה צמרמורת חולף את גווי

למקרא שורות אלה. אולי את זקוקה לעוד עובדת? ? :*)

 

[noa128]

האמת שלא הייתי מעולם בסיטואציה...

למעט אולי בעבודה הזמנית הקודמת שלי, שכשהיה בוס שבדיעבד התברר שהייתה לו היסטוריה של התנהגות גסה כלפי העובדות שלו. ממני הוא מממ.. ירא, או אולי סתם קלט שאיתי לא 'משחקים' במשחקי כבוד. וכשכבר היה משהו בסגנון, לפני סוף התקופה שלי שם - "פתחתי" את זה איתו כמעט מיידית - בשיחה ב- 4 עיניים - בערך בסגנון שעליו דיברת תלתל, כשהמוטו הוא - "שנינו אנשים מבוגרים - אם משו לא בסדר, בוא תאמר לי - כי אני לא אוכל לעשות עם זה כלום אם לא אדע", ורוח הדברים מעל אומרת 'לא מתאים לי הקטע - זה ייפסק כאן ועכשיו - אני פה נותנת לך סולם לרדת מעץ ההתנהגות לפני שאני משאירה אותך להתמודד עם היעדרי'.... ביחסי עבודה וביחסי אנוש בכלל, אני מלכתחילה מקפידה שתהיה אוירת "בגובה העיניים" וכבוד הדדי, כשאני שומרת על כבודו, וזוכה ליחס זהה מצידו. ואם כל אלה לא מועילים ומדובר בפסיכופט ששואב את מעט ההערכה העצמית שלו מ'לדרוך' על עובדיו - כנראה שבאמת אין מנוס וכדאי לפרגן לעצמך מקום עבודה שכיף לקום אליו בבוקר... ואני מסכימה גם עם פרפרית - עובד שמשקיעים בו מחזיר בריבית דריבית (נסיוני כמעבידה הוכיח לי את זה במחוות שלא אשכח עד סוף ימיי), וגם - מה שאת משדרת החוצה - זה מה שיקבע את היחס שתקבלי. כבדי אותו בגו זקוף - ורוב הסיכויים שתזכי ליחס מכבד וטוב.

 

[רוהאנדה]

חייבת לשבח

את הבוס הישיר שלי. הוא לא ממש יודע שמשבחים אותו ככה אבל: הוא חוטף ממי שמעליו ודואג לא להעיבר את החרא לעובדים מתחתיו, מציק רק כשממש צריך, אבל אם באים אליו ממש משתדל לפתור את הבעיה. אם אין לחץ אז אין לחץ וממש מעריך ראש גדול וגם אם נדמה לפעמים שהוא לא רואה אז אח"כ מגלים שהוא כן. ממש אחלה של בוס.

 

[skito]

@שוט להיות הכי טוב

ידע הוא כוח, להיות הכי טוב ולדעת יותר ממנו, מתכון בדוק! זה נותן לבוס להיות תלוי בעובד ולא ההיפך. לדברייך הפגנת נחישות ומידת תוקפנות שהפחידה אותו - זה בא מהידע והניסיון שצברת. במילה אחת לא ל"חשבן"

 

[dance of life]

למרות גילי הצעיר

מוכרת לי התחושה ברמות היסטריות... עבדתי בבית ספר פרטי במשך שנתיים וחצי... היה לי בוס, (סליחה - שייחנק) שהוציא לי את המיץ.. שדרך עליי ופגע בי, והיה הכי שמוק בעולם לא היו העלאות ולא שעות נוספות (גם אחרי 14 שעות עבודה), לא היו בונוסים על עבודה טוב הוהצטיינות (אפילו לא "תודה") ועם כל הצניעות, הייתי הטובה ביותר והיחידה ששמה **. הוא ידע להגיד שאני הכי הכי טובה בעולם בכל פעם שהיתה סיבה (כמו להתחנף אליו כשאני ממש ממש פגועה עד כדי התפטרות) או להסביר לכל הורי התלמידים שלי שאני אמנם צעירה אבל שגם למורה עם ותק 50 שנה אין חכמה ונסיון כמו שלי... ביננו לבין עצמנו, הוא מעולם לא העריך אותי או נתן מילה טובה. אפילו "חג שמח" הוא לא אמר לי בחגים, ובואו לא נדבר על מתנה. גם "מזל טוב" (אני חוגגת יומולדת בדיוק ביום שלו, והוא ידע היטב מתי זה) הוא לא אמר... הוא היה דוחה ואדיוט לכל עובדיו (עובדותיו), הוא משפיל, מגעיל, קמצן בדרגות בלתי נסבלות.. ולצער כל עובדיו, גם חכם ומתוחכם. הוא הביא אותי למצב שעבדתי שעות על גבי שעות על גבי שעות (כי כבר הייתי לפני גיוס וצריכה כסף, ומי יקח עובדת חודשיים לפני גיוס?) אז הוא ממש טחן אותי עד שנהייתי ממש חולה וצלצלתי אליו ואמרתי לו "לא חוזרת לשם לעולם." מאז הוא מצלצל ומתחנף ושואל את החברות שלי בעבודה מתי אני חוזרת ומה קורה איתי ואם יש לי אישור עבודה בצבא..

 

[skito]

הוי ג'ולי

כל כך מוכר, בעלי עסקים ובכלל מעבידים שונים, יודעים לקבל את כוח העבודה, אך כשמגיע הדבר לידי שימור וטיפוח העובד נדה.. אנשי עסקים רבים, לומדים ולא דרך בתי הספר כיצד להרוויח להתעשר, אך לצערי לא לומדים לשמר. צעד נבון עשית. ו..את יודעת מה! הבאת לי רעיון להקים עמותה שהכנסותיה יהיו ע"פ חוק, מבעלי עסקים (שקל מכל עסק מיליון עסקים מיליון שקלים..סתם להמחשה) מטרתה של העמותה יהיה להכשיר בסדנאות את בעלי עסקים איך וכיצד לשמר ולטפח את העובדים. (סתם רעיון שחלף במוחי כרגע, מה דעתך?)

 

[noa128]

לא מסכימה איתך סקיטו

לא תמיד משחק המזל כמו במקרה של רוהאנדה, והבוס הוא איש המכיר בערך עצמו ובערכו של טיפוח העובד שתחתיו. ישנם לא מעט מקרים שבהם הפגנת ידע, ועוד רב משל הממונה רחמנא ליצללן, גורמת לאיש שאינו בטוח מספיק בעצמו להרגיש מאויים, או אפילו סתם חושפת אותו בחולשותיו/טפשותו. מה לעשות ואנחנו את הבוסים שלנו לא בוחרים, ולא כולם הגיעו לעמדתם בזכות אישיותם המדהימה...ומאחר ומלכתחילה יחסי הכוחות בארגון הם כאלה שהעובד כפוף למרותו של הבוס - יכולה בהחלט להיווצר סיטואציה שבה הבוס 'ייכנס' בעובד דווקא משום שהעובד עולה עליו, שהרי הבוס הוא האיש בעל הכוח, ולא תמיד הגון דיו כדי להימנע מלהפעילו בצורה לא ראויה על העובד. בקיצור - לדעתי זו לא התנהלות נבונה מצידו של עובד שכל רצונו להרויח משכורתו ליהנות מהעבודה בלי בלבולי שכל מיותרים. בעבודה ובחיים כמו בכביש - תמיד עדיף להיות חכמים, ולאו דווקא צודקים. ועוד דבר - ברוב המקרים העובד לא יכול להיות 'יותר חכם' מהבוס, פשוט מעצם מיקומו בארגון. ככל שעולים בדרג - כך רחבה יותר זוית הראייה, הבוס תמיד יודע יותר מהעובד - על הארגון, על היעדים, על המטרות - כך צריך להיות וכיון שכך צריך כל אחד מהם להיות הכי טוב במקום שלו - ואין בכלל מקום לתחרות בינם. ואחרון - אין בעיניי מקום ל"לא לחשבן" - לכל אחד מגיע שיתייחסו אליו בכבוד.

 

[skito]

לא דיברתי על תחרות

דיברתי על לדעת יותר שמבחנתי לא רק ידע כללי אלא: לדעת יותר! זה מלא מלא דברים זה ניסיון חיים... לדעת יותר! זה לדעת איך להסתדר עם כל אחד - להתאים את עצמי לאחר. לדעת יותר! זה גם לדעת להשתמש ברגש בצורה נכונה. לדעת יותר! זה להתעלות ולא להתיחס באופן הישיר. לדעת יותר! זה ללמוד את צורכי הבוס. לדעת יותר! זה לדעת לוותר - אבל לא תמיד. לדעת יותר! זה לדעת לפנות לזה שמעליו ומעליו ולגופים שונים. לדעת יותר! זה לא רק להיות צודק, זה גם להיות חכם (צודקת) לדעת יותר! זה לדעת לברוח מבוס שאינו יודע לתת. ועוד...... הבלי "חשבון" שלי נבע מהתנהגות של אלו שללא הרף מוותרים על עלבונות ויחס משפיל מצד הבוס לכשכאלה אין צורך ל"חשבן" ובכלל לא לוותר.

 

[קר3יה]

יש פתגם האומר....

כמו שתציעי את המיטה - ככה תישני עליה אז זה נכון גם לגבי בעל וגם לגבי בוס. כשאני הגעתי לעבודה שלי, היה אצלנו מנהל כספים שכולם רעדו ממנו, הוא היה צורח על כולם והבנות היו בוכות בגללו. ברגע הראשון שזה קרה לי איתו העמדתי אותו במקום ומאז אנחנו חברים כל כך טובים שאף אחד לא מאמין לי שאני מסוגלת להסתדר איתו.

 

[גריפון]

הפטנט שלי

כשהיו לי מנהלים, הייתי עושה את זה להם - ואתמול, באתר הבניה, מול מהל העבודה שבשבוע שעבר ממש התנהג כמו חזיר... אני פשוט לא מביט להם בעינים בשום פנים ואופן. או, מבחינתם - לא נותן להם להסתכל לי לעינים. שומע מה הם אומרים, עונה במינימום ומתרחק ברגע שאפשר. תנסי פעם. זה עובד במרבית המקרים, ומניב תוצאות מפתיעות. (ומנהל העבודה אמר לי על המקלחונים, שאינם חלק מהדירה: אני ארכיב לך את זה, תשאיר לי. תסמוך עלי. איך אני בשבילך?)

 

[גריפון]

נ.ב. וזה עובד גם על האשה, או הבעל.