איך מגיבים לאנטי שמניות במצבים כאלו?
כפי שסיפרתי, הייתי לא מזמן בטיול מאורגן בארה"ב. לטיול היו בעצם ני חלקים: אחד שנסע ממזרח למערב (ניו יורק לסן פרנסיסקו), והשני שהחזיר אותנו לניו יורק. בכל חלק היו שני מדריכים, כשאחד המדריכים התחלף באמצע.
חשוב פה לציין משהו נוסף: מדובר על טיול שהוא די בתנאי שטח - כלומר מצב שבו אין לנו בהכרח אפשרות להתקלח, לחפוף ראש, או להתארגן בצורה נורמלית כל יום. כנ"ל לגבי ביגוד - מכיוון שמדובר על טיול שבו חשובה הנוחות על פני היופי, גם הביגוד שלבשנו היה כזה נוח ופרקטי אבל לא בהכרח הכי מחמיא. בואו ונגיד שביום האחרון של הטיול לקח לי כמה שניות לזהות בחורה שהייתי מיודדת איתה כל הטיול כי יצא לי לראות אותה בפעם הראשונה עם ביגוד יפה, פאן ואיפור...
ועל המדריך שהתחלף אני רוצה לדבר. מדובר על מישהו שעל פניו היה נחמד ואדיב ועזר (ממש כמו כל אמריקני ממוצע, וגם עוד מדריך טיולים שזה מישהו שהתפקיד שלו זה להסתדר עם אנשים), רק שלקראת אצמע החלק הראשון היה לי קטע מוזר איתו. עברנו במקרה באיזור שבו הוא מתגורר ביום יום, אז הוא קפץ לבקר חברים והם הצטרפו אליו כשהוא חזר לאיזור האוטובוס. ואז בחצי אוזן, בזמן שאנחנו מבשלים יחד ארוחת ערב, אני שומעת אותו אומר משהו בסגנון הזה לחברים שלו: "ואני צריך לראות את "זה" (באנגלית This, כאילו זה יכול להתייחס לחפץ או לסצנה מסויימת - למרות שזה יכול גם להיות מקביל ל"זה" בעברית עם קונוטציה מעליבה) כל בוקר כשאני מתעורר". הם עמדו די בפינה של האוטובוס, ואז עברו לעמוד מאחוריו, כאילו הם רוצים פרטיות.
לקח לי שניה או שתיים לקלוט שאולי הוא אמר משהו נגדי. במיוחד כשמיד אח"כ החבורה הלכה "להסתתר" מאחורי האוטובוס כדי שלא ישמעו אותה - ובעיקר עצם זה שהוא אמר את הערה הזו של "על הבוקר" נשמעה חשודה כי אני הייתי לרוב מהמטיילים שהיו מתעוררים מוקדם, לפעמים אפילו ראשונה, והוא היה המדריך שהיה גם הוא אחראי על הבקרים כך שגם הוא היה ער מוקדם ולרוב הינו נתקלים אחד בשני על הבוקר. מצד שני, שאלתי את עצמי עד כמה הוא היה אומר משהו כזה ממש בטווח שמיעה ממני? מצד שלישי, אולי הוא חשב שלא אבין אותו וניסה לרמוז לחברים שלו כהמשך לשיחה שכבר היתה להם?
קצת קשה לי להגיד האם זה העיד על משהו כללי או לא, כי בגלל ההערה הזו כבר הפכתי בהמשך הטיול להיות רגישה מידי לו ולמצבי הרוח שלו. כלומר דברים שלפני כן היו נתפסים אצלי כמצב רוח רע כללי שלו (שמתי לב כבר לפני כן שיש לו נטיה להראות בדיוק מה הוא מרגיש) - פתאום אולי חשבתי שמדובר על בעיה מולי. מצד שני, היו רגעים שבהם הוא היה ממש נחמד וחביב ושאל אם הכל בסדר - עד כדי כך שהוא לפעמים היה נעמד ממש ממש קרוב אלי (ברמה שהיה לי לא נוח קצת), ותהיתי האם זה בגלל שהוא מנסה "לכפר" על ההערה שהוא חשב ששמעתי, או שהוא סתם מודע לכך שכדאי שאחבב אותו בשביל הטיפ של סוף הטיול...
כך שההערה עצמה לא היתה כזו גרועה, אלא התגובה שלי אליה כן הצליחה לגרום לי להיות מודעת לזה שאני אולי תקועה בטיול עם מישהו ששופט אותי רק על סמך המשקל. ואולי גם תהיתי האם הייתי צריכה להגיב או ליזום שיחה או משהו לגבי ההערה כשהיא קרתה (או אולי קצת אח"כ, כשהחברים שלו כבר עזבו).
מה דעתכן על מצבים כאלו?
כפי שסיפרתי, הייתי לא מזמן בטיול מאורגן בארה"ב. לטיול היו בעצם ני חלקים: אחד שנסע ממזרח למערב (ניו יורק לסן פרנסיסקו), והשני שהחזיר אותנו לניו יורק. בכל חלק היו שני מדריכים, כשאחד המדריכים התחלף באמצע.
חשוב פה לציין משהו נוסף: מדובר על טיול שהוא די בתנאי שטח - כלומר מצב שבו אין לנו בהכרח אפשרות להתקלח, לחפוף ראש, או להתארגן בצורה נורמלית כל יום. כנ"ל לגבי ביגוד - מכיוון שמדובר על טיול שבו חשובה הנוחות על פני היופי, גם הביגוד שלבשנו היה כזה נוח ופרקטי אבל לא בהכרח הכי מחמיא. בואו ונגיד שביום האחרון של הטיול לקח לי כמה שניות לזהות בחורה שהייתי מיודדת איתה כל הטיול כי יצא לי לראות אותה בפעם הראשונה עם ביגוד יפה, פאן ואיפור...
ועל המדריך שהתחלף אני רוצה לדבר. מדובר על מישהו שעל פניו היה נחמד ואדיב ועזר (ממש כמו כל אמריקני ממוצע, וגם עוד מדריך טיולים שזה מישהו שהתפקיד שלו זה להסתדר עם אנשים), רק שלקראת אצמע החלק הראשון היה לי קטע מוזר איתו. עברנו במקרה באיזור שבו הוא מתגורר ביום יום, אז הוא קפץ לבקר חברים והם הצטרפו אליו כשהוא חזר לאיזור האוטובוס. ואז בחצי אוזן, בזמן שאנחנו מבשלים יחד ארוחת ערב, אני שומעת אותו אומר משהו בסגנון הזה לחברים שלו: "ואני צריך לראות את "זה" (באנגלית This, כאילו זה יכול להתייחס לחפץ או לסצנה מסויימת - למרות שזה יכול גם להיות מקביל ל"זה" בעברית עם קונוטציה מעליבה) כל בוקר כשאני מתעורר". הם עמדו די בפינה של האוטובוס, ואז עברו לעמוד מאחוריו, כאילו הם רוצים פרטיות.
לקח לי שניה או שתיים לקלוט שאולי הוא אמר משהו נגדי. במיוחד כשמיד אח"כ החבורה הלכה "להסתתר" מאחורי האוטובוס כדי שלא ישמעו אותה - ובעיקר עצם זה שהוא אמר את הערה הזו של "על הבוקר" נשמעה חשודה כי אני הייתי לרוב מהמטיילים שהיו מתעוררים מוקדם, לפעמים אפילו ראשונה, והוא היה המדריך שהיה גם הוא אחראי על הבקרים כך שגם הוא היה ער מוקדם ולרוב הינו נתקלים אחד בשני על הבוקר. מצד שני, שאלתי את עצמי עד כמה הוא היה אומר משהו כזה ממש בטווח שמיעה ממני? מצד שלישי, אולי הוא חשב שלא אבין אותו וניסה לרמוז לחברים שלו כהמשך לשיחה שכבר היתה להם?
קצת קשה לי להגיד האם זה העיד על משהו כללי או לא, כי בגלל ההערה הזו כבר הפכתי בהמשך הטיול להיות רגישה מידי לו ולמצבי הרוח שלו. כלומר דברים שלפני כן היו נתפסים אצלי כמצב רוח רע כללי שלו (שמתי לב כבר לפני כן שיש לו נטיה להראות בדיוק מה הוא מרגיש) - פתאום אולי חשבתי שמדובר על בעיה מולי. מצד שני, היו רגעים שבהם הוא היה ממש נחמד וחביב ושאל אם הכל בסדר - עד כדי כך שהוא לפעמים היה נעמד ממש ממש קרוב אלי (ברמה שהיה לי לא נוח קצת), ותהיתי האם זה בגלל שהוא מנסה "לכפר" על ההערה שהוא חשב ששמעתי, או שהוא סתם מודע לכך שכדאי שאחבב אותו בשביל הטיפ של סוף הטיול...
כך שההערה עצמה לא היתה כזו גרועה, אלא התגובה שלי אליה כן הצליחה לגרום לי להיות מודעת לזה שאני אולי תקועה בטיול עם מישהו ששופט אותי רק על סמך המשקל. ואולי גם תהיתי האם הייתי צריכה להגיב או ליזום שיחה או משהו לגבי ההערה כשהיא קרתה (או אולי קצת אח"כ, כשהחברים שלו כבר עזבו).
מה דעתכן על מצבים כאלו?
)