לא בגלל הפנישמנט - פשוט לא חשבתי על זה. ת'כלס כשנסענו לארץ
אף אחד בנתב"ג לא ממש התעניין בזה שאני עכשיו נשוי ...
מצד שני, כשאני חושב על זה - אולי בשביל הילדים, כשנחזור בעתיד וירצו להתחתן בארץ, אז אולי צריך באמת הוכחה לזה שאנחנו נשואים. מצד שני, פה זה ממש שונה (ולא לטובה...) - לא ביקשו שום הוכחה שאני יהודי. חוץ מכמה דקות שיחה עם הרב של אישתי על ההיסטוריה המשפחתית הם לא ביקשו מסמכים או תעודות (הבנתי שבארץ כל זוג שמתחתן - דתי או חילוני צריך להביא תעודת נישואין / כתובה של ההורים ...). מה שממש לא אהבתי כי זה פתח להתבוללות. אבל זה כבר דיון אחר.