nobodys wife4
New member
איך מוותרים?
צאתי עם מישהו לפני איזה שנתיים.. מאז נשארנו באון אנד אוף כזה הכי סתם בעולם.
הוא טס לדרום אמריקה ודיי ניתקנו את הקשר..
במהלך כל התקופה הזאת אני ואח שלו ממש התחברנו (בהתחלה הוא לא ידע שאני ואח שלו הקטן היינו ביחד),
כשהוא גילה מן הסתם הוא כבר לא היה מסוגל להסתכל עליי בתור אופציה לקשר..
לא יודעת למה הוא המשיך להיות איתי בקשר אבל נהיינו חברים ממש טובים, הוא היה יודע עליי הכל
ואני הייתי יודעת עליו, נהיינו איכשהו החברים הכי טובים אחרי איזה שנה.. מדברים כל יום, כל פעם שרע לי הוא תמיד שם בשבילי..
ואז הוא עבר לב"ש ללמוד שם וקצת התרחקנו אבל המשכנו לדבר המון..
שבוע שעבר ברביעי הייתי בבאר שבע והשתכרנו ועניינים יצאו קצת משליטה (לפחות מבחינתי כי הייתי ממששש שיכורה),
היינו במסיבה דירה וכל הערב רקדנו ביחד והתחכחנו אחד בשני.. זה המשיך לזה שהלכנו מחובקים כל הערב והיינו ממש קרובים אחד לשני ברמה שכבר כולם חשבו שאנחנו ביחד..
הדבר היחיד שהיה חסר לנו זה להתנשק - אבל לא, הוא לא מסוגל כי אני שיכורה כי זה ששכבתי אי פעם עם אח שלו תמיד יהיה שם איפשהו..
ברור שאני לא ילדה קטנה ואני מסוגלת להבין את זה.. אבל יש בינינו כזה חיבור מדהים והוא כל כך חשוב לי אבל אני פשוט יודעת שאני לא אהיה מסוגלת להיות שם
כשתהיה לו איזה חברה או משהו.
מעבר לזה, באותו הערב עניינים ממש התגלגלו לכיוון הרע.. הוא הרגיש כנראה שאני ממש רוצה והוא פשוט תפס על זה תחת (יחס שבחיייייייים לא קיבלתי ממנו),
וחש מעליי.. ממש נפגעתי מזה ואין לי כוח לפרט אבל פשוט תסמכו עליי שהוא אמר דברים דיי פוגעים ומתנשאים שלא הייתם מצפים ממישהו שבמשך שנה היה החבר הכי טוב שלכם..
כשחזרתי הביתה אמרתי לעצמי שהקשר הזה חייב להיפסק, ידיד או לא.. חייב להיגמר כי זה פשוט יפגע בי יותר..
אבל כל כך קשה לי .. אני מרגישה כל כך טיפשה שכבר כמה ימים לא דיברנו ואני כולי מבואסת על זה ומתגעגעת אליו..
וזה ממש מבאס אותי.. ואני מרגישה ממש סתומה שאני מתבאסת על זה.
איך אני יכולה להתגבר על זה? ואני לא רוצה לצאת תינוקת ולהתחיל פה מחיקות פייסבוק וטלפון וכאלה.
אני כבר מיואשת
צאתי עם מישהו לפני איזה שנתיים.. מאז נשארנו באון אנד אוף כזה הכי סתם בעולם.
הוא טס לדרום אמריקה ודיי ניתקנו את הקשר..
במהלך כל התקופה הזאת אני ואח שלו ממש התחברנו (בהתחלה הוא לא ידע שאני ואח שלו הקטן היינו ביחד),
כשהוא גילה מן הסתם הוא כבר לא היה מסוגל להסתכל עליי בתור אופציה לקשר..
לא יודעת למה הוא המשיך להיות איתי בקשר אבל נהיינו חברים ממש טובים, הוא היה יודע עליי הכל
ואני הייתי יודעת עליו, נהיינו איכשהו החברים הכי טובים אחרי איזה שנה.. מדברים כל יום, כל פעם שרע לי הוא תמיד שם בשבילי..
ואז הוא עבר לב"ש ללמוד שם וקצת התרחקנו אבל המשכנו לדבר המון..
שבוע שעבר ברביעי הייתי בבאר שבע והשתכרנו ועניינים יצאו קצת משליטה (לפחות מבחינתי כי הייתי ממששש שיכורה),
היינו במסיבה דירה וכל הערב רקדנו ביחד והתחכחנו אחד בשני.. זה המשיך לזה שהלכנו מחובקים כל הערב והיינו ממש קרובים אחד לשני ברמה שכבר כולם חשבו שאנחנו ביחד..
הדבר היחיד שהיה חסר לנו זה להתנשק - אבל לא, הוא לא מסוגל כי אני שיכורה כי זה ששכבתי אי פעם עם אח שלו תמיד יהיה שם איפשהו..
ברור שאני לא ילדה קטנה ואני מסוגלת להבין את זה.. אבל יש בינינו כזה חיבור מדהים והוא כל כך חשוב לי אבל אני פשוט יודעת שאני לא אהיה מסוגלת להיות שם
כשתהיה לו איזה חברה או משהו.
מעבר לזה, באותו הערב עניינים ממש התגלגלו לכיוון הרע.. הוא הרגיש כנראה שאני ממש רוצה והוא פשוט תפס על זה תחת (יחס שבחיייייייים לא קיבלתי ממנו),
וחש מעליי.. ממש נפגעתי מזה ואין לי כוח לפרט אבל פשוט תסמכו עליי שהוא אמר דברים דיי פוגעים ומתנשאים שלא הייתם מצפים ממישהו שבמשך שנה היה החבר הכי טוב שלכם..
כשחזרתי הביתה אמרתי לעצמי שהקשר הזה חייב להיפסק, ידיד או לא.. חייב להיגמר כי זה פשוט יפגע בי יותר..
אבל כל כך קשה לי .. אני מרגישה כל כך טיפשה שכבר כמה ימים לא דיברנו ואני כולי מבואסת על זה ומתגעגעת אליו..
וזה ממש מבאס אותי.. ואני מרגישה ממש סתומה שאני מתבאסת על זה.
איך אני יכולה להתגבר על זה? ואני לא רוצה לצאת תינוקת ולהתחיל פה מחיקות פייסבוק וטלפון וכאלה.
אני כבר מיואשת