איך מחזירים את האינטימיות?
היי לכולם.
התייעצות, אם אפשר.
אנחנו שתי נשים, בזוגיות כבר 10-11 שנה בערך (קצת אבדנו את הספירה). יש בית, יש שני ילדים.
הזוגיות תמיד הייתה לא הכי יציבה, הרבה מריבות,אבל בכל זאת, הנה אנחנו אחרי לא מעט זמן.
בתקופה האחרונה (כמה חודשים) זה הפך להיות די בלתי נסבל. הרבה "איומי פרידה" (משני הצדדים), הרבה פיצוצים, הרגשה כאילו כל הזמן טוחנים מים ושום דבר בעצם לא ממש משתנה.
אני נמצאת הרבה בהרגשה שאני מותשת, שנמאס לי לבזבז שנים חשובות ושאני רוצה להפסיק.
מצד שני, כן יש התאמצות והתעקשות, יש הרבה שיחות, וכן יש רצון לשפר דברים כדי שיהיה טוב. ויש משפחה, עם שני ילדים קטנים שלא הכי קל לפרק.
הפכנו להיות בשנים האחרונות כמו שותפות, אין שום קרבה פיזית. מדי פעם חיבוק או נשיקה (על הלחי!!!) אבל לא יותר.
היא אמרה שכ"כ התרחקנו שהיא מרגישה שהיא צריכה להתאהב בי מחדש כדי להמשך אלי.
בשבוע שעבר היינו מחובקות על הספה ולשתינו זה הרגיש כ"כ מוזר... לי היו דפיקות לב מטורפות והיא הרגישה שהיא נחנקת..
(אבל כן אמרה את זה ושהיא לא רוצה להרגיש ככה אז משכנו כמה שאפשר)
איך מחזירים את הקרבה והאינטימיות? איך יוצאים מהמקום של עבודה/להשכיב ילדים/למצא תעסוקה לילדים לסופ"ש/ללכת לישון? יש תשישות מאוד גדולה מהכל, ואני לא יודעת אם זאת תקופה או שאלה הפכנו להיות אנחנו.
אין לנו הרבה חברים, ובכלל לא כאלה מהקהילה (שלי זה מאוד חסר) כך שאנחנו רב הזמן במסגרת הקטנה שלנו.
לשתינו לא טוב, מצד אחד אני (ואני יודעת שגם היא) רוצה הרבה יותר, מצד שני- לא רוצה לוותר (להתייאש?) מהקיים.
תודה למי שהגיע לפה ויום טוב לכולם
**לא לראשי**
היי לכולם.
התייעצות, אם אפשר.
אנחנו שתי נשים, בזוגיות כבר 10-11 שנה בערך (קצת אבדנו את הספירה). יש בית, יש שני ילדים.
הזוגיות תמיד הייתה לא הכי יציבה, הרבה מריבות,אבל בכל זאת, הנה אנחנו אחרי לא מעט זמן.
בתקופה האחרונה (כמה חודשים) זה הפך להיות די בלתי נסבל. הרבה "איומי פרידה" (משני הצדדים), הרבה פיצוצים, הרגשה כאילו כל הזמן טוחנים מים ושום דבר בעצם לא ממש משתנה.
אני נמצאת הרבה בהרגשה שאני מותשת, שנמאס לי לבזבז שנים חשובות ושאני רוצה להפסיק.
מצד שני, כן יש התאמצות והתעקשות, יש הרבה שיחות, וכן יש רצון לשפר דברים כדי שיהיה טוב. ויש משפחה, עם שני ילדים קטנים שלא הכי קל לפרק.
הפכנו להיות בשנים האחרונות כמו שותפות, אין שום קרבה פיזית. מדי פעם חיבוק או נשיקה (על הלחי!!!) אבל לא יותר.
היא אמרה שכ"כ התרחקנו שהיא מרגישה שהיא צריכה להתאהב בי מחדש כדי להמשך אלי.
בשבוע שעבר היינו מחובקות על הספה ולשתינו זה הרגיש כ"כ מוזר... לי היו דפיקות לב מטורפות והיא הרגישה שהיא נחנקת..
איך מחזירים את הקרבה והאינטימיות? איך יוצאים מהמקום של עבודה/להשכיב ילדים/למצא תעסוקה לילדים לסופ"ש/ללכת לישון? יש תשישות מאוד גדולה מהכל, ואני לא יודעת אם זאת תקופה או שאלה הפכנו להיות אנחנו.
אין לנו הרבה חברים, ובכלל לא כאלה מהקהילה (שלי זה מאוד חסר) כך שאנחנו רב הזמן במסגרת הקטנה שלנו.
לשתינו לא טוב, מצד אחד אני (ואני יודעת שגם היא) רוצה הרבה יותר, מצד שני- לא רוצה לוותר (להתייאש?) מהקיים.
תודה למי שהגיע לפה ויום טוב לכולם
**לא לראשי**