איך מחזירים מתבגרים צעירים לשגרה

[גליתוש41]

איך מחזירים מתבגרים צעירים לשגרה

שלום רב, שני ילדיי בני ה13 ו 12 "הפכו" את היום והלילה ואת שגרת החיים בכלל. הם כל היום רובצים מול הטלויזיה ובמחשב. שאלתי היא כמה זמן לאשר טלויזיה ומחשב לכל אחד החל מתחילת שנת לימודים? האם נכון לבקש מהם להכין כריכים כל ערב ליום המחרת(למרות שאני יכולה אך כדי להעביר אליהם אחריות) איך לבנות לוח זמנים איתם ? מתי צריכים ללכת לישון בגיל כזה? איך מחלקים עבודות נקיון בבית כאשר הבן עם קשיי קשב וריכוז ולא ממש יודע וזוכר מה עליו לעשות וכך יוצא שהבת מבצעת את מרבית המשימות ומתמרמרת על זה. אני מרגישה שהסמכות ההורית שלי נסוגה ,הייתי רוצה "בנק" של חוקים עשה ואל תעשה עם מתבגרים -מעשיים ,לפני שאגיע למשא ומתן עם ילדיי אני חייבת לדעת ממה אסור לי לרדת וזה חסר לי בתודה מראש על התייחוסתכם

 

[עינת גבע]

מתבגרים...

שלום רב גלית, נוכח גל השאלות שאספת אני ממליצה לך בחום לקנות לעצמך מתנת חג ותחילת שנה שלא תסולא בפז. קורס הורים. מכון אדלר פותח בכל רחבי הארץ, מיד אחרי החגים קורסים כאלה. מה דעתך? ואם לנסות להיות עבורך קצת יותר מעשית אז.... ראשית, אני מאוד מבינה את החוויות והדילמות שאת מעלה. הן מאפיינות משפחות מתבגרות. הילדים גדלים ויחד עם התפתחותם משתנה סדר היום שלהם, העדפותיהם ( למשל, החברים בפייסבוק חשובים ומשמעותיים, יחד איתם הם מתבגרים ומהם שואבים תמיכה ולומדים להתבגר, אנחנו ההורים ממשיכים להיות חשובים אבל אחרת) כדי לענות ספציפית ומותאם לשאלותייך אני צריכה לדעת: מהם השקפות העולם החינוכיות שלכם? איך תיווכתם אותם עד היום לילדים? מה היה סגנון, וטיב התקשורת ביניכם עד היום? מה מאפיין את המשפחה שלכם בדרך כלל שיתוף פעולה והתחשבות או מאבקי כוח והתבצרות בעמדות? ועוד... ובכל זאת אנסה לומר מספר כללים כקווים מנחים: * ממליצה בחום ליצור בבית פגישות משפחתיות על בסיס קבוע ( למשל, פגישה שבועית). פגישות אלה נועדו לשיח משפחתי - להעמיק את ההכרות, ולזמן לכל אחד הזדמנות לעלות נושאים המעסיקים אותו כגון: חלוקת תפקידים במשפחה: ילדים ישתפו פעולה עם העברת אחריות בתנאי שישותפו בקושי, שיבקשו מהם עזרה, שתינתן להם אפשרות לבחור בתפקיד, שמתחשבים בהם, מכירים ומעריכים את תרומתם. לכן, לא מומלץ להודיע על תפקידים אלא להגיע להסכמות משותפות. בנוגע לחוקים - מערכת חוקים ארוכה ונוקשה ש"מונחתת מלמעלה" בדרך כלל נענית בהתנגדות. לכן, הצעתי את הגישה הכוללת תהליך של : שיתוף, בקשת עזרה, התייעצות, הגשת מבחר אלטרנטיבות וסיכומם בהסכמים משפחתיים. בנוגע לעשה ואל תעשה - כל משפחה קובעת את כללי הזהב המתאימים לה על פי השקפת עולמה וערכיה. כללים מנחים לבניית עשה ואל תעשה: 1. תמרור אדום= אל תעשה. במשפחה רצוי שיהיו כלל אחד או שניים נחרצים וברורים של אל תעשה. אני הייתי מגדירה אותם בתחומים של בריאות, בטיחות ובטחון. 2. תמרור צהוב- אלה אותם דילמות שהצגת ואליהן התייחסתי. 3. אור ירוק= עשה.המרחב הפתוח שניתן למתבגרים על בסיס של הכרות איתם, של הזרעים שזרענו (וזרענו) עד היום, של הידיעה העמוקה ששירשנו בהם עד היום כושר שיפוט ואבחנה בין טוב לרע, בין מותר לאסור, בין מתאים ללא מתאים והיום אנו יכולים לסמוך עליהם ולהעביר אליהם את האחריות להתנסות, לטעות וללמוד מניסיונם. הרי בסופו של יום אנו שואפים שיהיו אלה נערים שיגיעו לבגרות: עצמאיים, אחראיים ובטוחים בעצמם, באחרים וביכולות שלהם. הלא כן? מברכת אותך לשנה טובה של הסכמים הוגנים ומתאימים לכולכם ולתחושת שייכות טובה לכל אחד מבני משפחתכם. עינת גבע.