למה לא?
המתינות היא בהחלט מידה נעלה ביותר, מידה אשר גורמת להנאה "בלתי אמצעית" למחזיק בה. מיתון הרצון "מעדן" את הנפש, את האדם כולו, מועיל לו לחיים טובים, ומועיל לחברה. אבל זה עדיין בגדר "מיתון", הרצון עצמו - זה אתה. והרצון הוא הכל, לא משנה אם תחלק אותו לטוב או רע. למכיר או מוכר. אני או אתה. ההתגלמות של הרצון בסוביקט המכיר היא הממשות. הממשות מתנהלת לפי חוקי היחסות והסיבתיות. הרצון לעומת זאת הוא נצחי ולא משתנה, ולא חלים עליו שום חוקים, אלא הם מתגלמים ממנו. ככה זה קורה. לעיתים הממשות בגלל הסיבתיות, נתפסת כ"רעה" בעיני הסובייקט, וזה נתפש בעינינו כמצב רע. לי רע כרגע. לי לא טוב. את זה (הדימוי) אני לא רוצה. ואז מתרחקים מהדבר. ככה כל הטבע פועל. מהציפורים בחורף, עד לעצים שצומחים לכיוון השמש. למה זה קורה? הרי אמרנו שהסיבתיות לא חלה על הרצון...