../images/Emo63.gifבבקשה
קיצור שולחן ערוך סימן לו. הלכות מליחה, קודם שמולחין את הבשר צריכין להדיח אותו יפה יפה במים. שורין אותו במים לערך חצי שעה, וצריך שהמים יכסו כל הבשר. במקום שיש דם בעין על הבשר, צריכין לשפשפו במי השרייה ולהסירו. וכן בעופות צריכין לשפשף היטב במקום השחיטה, וכן מבפנים במקום שיש דם בעין. ולפעמים נמצא בבשר או בעוף מקום שנצרר בו דם מחמת מכה, צריכין לחתוך המקום הזה ולהסירו קודם השרייה. כשהמים קרים מאוד, יניחם תחלה במקום חם קצת להפיג צינתן קודם ששורין בהן את הבשר, כי מחמת הקרירות שבמים יתקשה הבשר ולא יצא אחר כך הדם במליחה (ב"י): הכלי המיוחד לשריית בשר, אין להשתמש בו דבר אחר של מאכל: לאחר שנשרה הבשר, צריכין להטיף ממנו המים כדי שלא ימס המלח מן המים ולא יוציא את הדם. וצריכין להשגיח שלא יתייבש הבשר לגמרי בכדי שלא יפול המלח מעליו: המלח לא יהא דק מאוד כקמח, דא"כ נמס מיד על הבשר ואינו מוציא דם, וגם לא יהא גס מאוד, שמא יפול מעל הבשר, אלא יהא בינוני כמו המלח שנעשה ע"י בישול, ויהא יבש שיתפזר היטב: צריכין לפזר המלח על הבשר בכל הצדדין, שלא ישאר שום מקום בלי מלח. ולכן העופות צריכין לפתוח אותן היטב, כדי שיוכל למלחן היטב גם מבפנים: הבשר במלחו צריך להניח במקום שיוכל הדם לזוב ממנו היטב, ולכן לא יעמיד את הסל עם הבשר על גבי קרקע, כי לא יוכל הדם לזוב היטב, ואפילו לאחר שכבר שהה הבשר במלחו שיעור מליחה קודם הדחה, לא יתנהו במקום שאין הדם יכול לזוב היטב. וכשמולחין ע"ג דף צריכין להניחו בשיפוע כדי שיזוב היטב ושלא יהיה בו גומא שיתקבץ בו ציר. והמולח עופות או דופן שלמה שיש לו תוך ובית קיבול, צריך להפוך צד החלל למטה כדי שיוכל הדם לזוב היטב: יהא הבשר מונח במלחו שיעור שעה, ובשעת הדחק די כ"ד מינוטין [רגעים]: לאחר שהיה הבשר מונח במלחו כשיעורו, ינפץ ממנו המלח היטב. ומדיחין אותו שלש פעמים במים היטב היטב. ואשה יראת ה' יש לה להשגיח בעצמה על הדחת הבשר, כי לפעמים המשרתת אשר בכתף תשא את המים, תצמצם, ויכולין לבא ח"ו לאיסור דם. וצריכין ליזהר שלא להניח את הבשר בתוך כלי בלי מים קודם שהודח: צריכין ליזהר בעופות להסיר את הראש קודם השריה. ואם נמלח העוף עם הראש, יעשה שאלת חכם. וכן צריכין ליזהר בזה בבהמה: בשר שלא נמלח עדיין, לא יניחו אותו במקום שלפעמים יש שם מלח. ויש לייחד כלי לבשר לחוד שלא להניח בבלי זה ירקות או פירות וכיוצא בו דברים שדרכן לאכול בלא הדחה, כי דם מן הבשר נדבק בכלי. ומן הכלי נדבק בהם: הראש צריכין לחתכו קודם שריה, וליקח את המוח, ולקרוע את הקרום שעליו, ולשרותו ולמלחו בפני עצמו. ואת הראש צריכין למלחו מבפנים ומבחוץ. ויכולין למלחו גם על השערות: עצמות שיש בהן מוח, אם עדיין הן דבוקות בבשר, מולחן עם הבשר ביחד כמו שהן. אבל אם נפרדו מן הבשר, ימלחם בפני עצמם, ולא יונחו במלחן אצל הבשר: בשר ששהה שלשה מעת לעת אסור לבישול אלא אם כן נשרה בינתיים: נוהגין בעופות שלאחר שהסירו הנוצות מהבהבין אותן באור להסיר את הנשאר. וצריכין ליזהר שלא להבהבן כי אם בשלהבת של קש ותבן, ולא יעשו שלהבת גדולה. ויזהרו להוליך העופות אנה ואנה לבל יתחממו: