איך ממשיכים הלאה

[advazg]

איך ממשיכים הלאה

הייתי היום באוטרסאונד ראשון ולצערי העובר הפסיק להתפתח ואין דופק.
נכון לעכשיו מחכים יומיים לראות אם יפול לבד ואם לא אז לגרידה.
אני בדיכאון גדול, לא מפסיקה לבכות,לא יודעת איך לצאת מזה ולהמשיך הלאה.
בנוסף לכול גיליתי בשבת שאחותי בהריון והיא הקדימה אותי בשבועיים.
אני הכי מפרגנת לה אבל זאת הולכת להיות תקופה עוד יותר קשה עכשיו ואין לי מושג איך לעבור את זה...
אני לא מצליחה לעכל את זה שחזרתי שוב לנקודת ההתחלה שנראת כל כך רחוקה ממני....

 

[כל פעם קורה דבר מה]

בוכים ולוקחים נשימה גדולה

גם אני לא ידעתי מה לעשות עם עצמי אחרי שפתאום הדופק הפסיק. אנחנו לא חיכינו וביום שגילינו שאים דופק מיד ניגשנו לבית החולים ועברתי גרידא.
לא הפקתי לבכות יומיים, המשכתי וממשיכה (שנה אחרי) להתאבל.עדיין חושבת מה היה אם, ניסיתי למצוא "אשמים" (הרופא לא נתן לי מספיק תמיכה...), אבל זה לא עוזר. חיכיתי בסבלנות לוסת הבאה ואז עוד אחת ורק אז אישרו לי להמשיך.
ממשיכים כי המטרה לא הושגה. בוכים, כי זה עצוב. מאוד!!
הייתי מנסה לפרגן לאחותי, כמה שאפשר- הרי את באמת שמחה בשמחתה. ובוכה מבפנים, כי אצלך זה לא הצליח. זה באמת מצב בלתי אפשרי, אבל תני לעצמך לפרוק בבית, ותנסי להיות שם בשבילה כשאת איתה.

 

[anguly]

אוי אני כל כך מצטערת לקרוא.
כל כך קשה לגעת בחלום, ואז לאבד אותו, התוספת של אחותך בודאי לא מקלה.
חיבוק גדול גדול

 

[Butterfly86]

שולחת לך חיבוק ענק

אני כל כך מבינה אותך, זה בדיוק מה שקרה לי לפני שבועיים. בדרך לבדיקת הדופק אצל הרופאה התחילו אצלי כאבי בטן חזקים ודימום חזק,זה לא השאיר מקום לאופטימיות ואכן ב US לא היה דופק..אני יודעת שההרגשה עכשיו היא נוראית,אין כח לקום ולהמשיך הלאה,אין טעם ואין תקווה.חוסר אונים טוטאלי,אני רוצה לחזק אותך ולהגיד לך שתיקחי את הזמן להתאושש ולעבור את זה..הזמן עושה את שלו,כמה שזה נשמע מעצבן זה באמת ככה. הימים הקרובים יהיו קשים ולא פשוטים,לאט לאט את תתחזקי ותראי שחייבים להמשיך כי אין ברירה ואין אופציה אחרת! אמרו לי שהפלות בשליש הראשון הן מאוד מאוד נפוצות ושזה קורה להמון המון בנות,אני יודעת שזה לא מנחם,גם אותי זה לא ניחם..אבל אם הגורל הוא שזה יקרה,אז עדיף לכולנו שזה יקרה ממש בהתחלה ולא חס וחלילה בשבועות מתקדמים יותר,אז האירוע הוא הרבה הרבה יותר קשה וטראומתי. מאחלת לך המון הצלחה בהמשך,שולחת לך חיבוק ענק ומקווה שתתאוששי מהר!!

 

[advazg]

תודה רבה

תודה רבה על התמיכה.
שולחת גם לך חיבוקים חמים.
זאת אכן תקופה לא קלה ואני משתדלת להעביר אותה בכמה שיותר תעסוקה כי אם אני אשב בחוסר מעש,
לבדי, המחשבות מתחילות להסתובב בראש ומשם הדרך לנציבות היא קצרה ביותר.
הסביבה רק מנסה לפנות לרציונל ולא מבינים שהרגש "קצת" יותר חזק ולא ממש נשלט.
מאחלת לנו להתאושש במהרה ו"לעלות שוב על הסוס" מחוזקות ומלאות באופטימיות.

 

[Butterfly86]

הלוואי ו"נעלה על הסוס" בקרוב

אני לא שיתפתי את הסביבה,אפילו ההורים שלי לא יודעים,העדפתי להשאיר את זה ביני ובין בעלי. לא רוצה להדאיג אותם,הם יכנסו לסרטים וללחץ וזה הדבר האחרון שאני רוצה.שיתפתי מס' חברות קרובות ,אחת מהן עוברת טיפולי פוריות ואחת נוספת בהריון כתוצאה מ-IVF . נסים קורים,צריך לאסוף כוחות ולהאמין בכך!

 

[advazg]

הלוואי והיה אפשר

אצלנו זה סוג של כור היתוך כך שאם אחד יודע כול המשפחה (הכוונה לאחים ומשפחותיהם) יודעת.
ואני חייבת ליידע את אמא כי היא עוזרת בשמירה על הילד בימים של השאיבה וההחזרה.
יש הרגשה שזה ההריון של כולם במידה מסויימת וזה לא תמיד על הצד החיובי כי כמו שאמרת
הם נכנסים ללחץ וסרטים ואז אני מוצאת את עצמי מרגיעה ומעודדת אותם במקום ההפך....
מזל טוב לחברתך, איזה כיף!
בקרוב אצלנו