איך ממשיכים הלאה?
היי לכם, עד כה נעזרתי במיסטיקה כדי לדעת עתיד, כדי להבין מי אני ואיך לשנות, ועדיין אין לי תשובות, הבנתי שהעתיד בידי. עדיין קשה לי לשנות, אני קשורה מאוד לאקס שלי. יצאנו שנתיים וחווינו המון קשיים בדרך, אני האמנתי לאורך כל הדרך שזוהי זוגיות וברגע שיש אהבה יש אפשרות לתקן הכל. הבעיה תמיד הייתה שברגע שנפרדנו היינו חוזרים מתוך הגעגוע ואף פעם לא הרגשתי שאנחנו באמת יושבים ומסדרים את הדברים. עם הזמן התחלתי לראות בו כבעלי לעתיד ויחד עם זה התחיל הלחץ שלי כלפיו, עד למצב שהדברים התפוצצו. הייתה ביננו אהבה חזקה מאוד אבל תקשורת לקויה ברמות קשות. הצעתי פעם שנלך לייעוץ אבל הוא סירב בטענה שאנחנו רק חברים ומה פתאום ללכת. לאחר הפרידה נוצר ביננו קשר בשנית אך הדברים כבר לא חזרו להיות כמו שהם, אני רציתי לחזור לקשר והוא היה נחמד ואדיב מאוד אבל לא הראה רצון. בסופו של דבר הוא אמר שאינו יכול להתמודד עם הלחץ שלי ושהדרך שלו עכשיו היא ללימודים ואינו זקוק ללחץ נוסף. כמובן שהוא השאיר אותי עם לב כואב מאוד ורצון מטופש עדיין לראות איתו עתיד. ואין לי מושג איך מרפים? איך מפסיקים להאמין שעוד יום אחד נחזור? איך מפסיקים לקוות שהאהבה שלו תגרום לו לחזור אליי ולומר לי את כל המילים הנכונות? הייתה בינינו התאמה מדהימה עד לאותם קשיים, כימיה ומשיכה נפלאה, בקיצור חוץ מהתקשורת ברגעי מריבה היחסים שלנו היו מדהימים ולכן תמיד האמנתי שאהבה אי אפשר להשיג ככה סתם אבל לימוד וידיעה איך לשפר דברים כן אפשר. אך הוא לא האמין.... אז איך אני ממשיכה מכאן? איך אני פותחת את עצמי לדברים חדשים? איך אני נותנת לעצמי הזדמנויות חדשות? תודה
היי לכם, עד כה נעזרתי במיסטיקה כדי לדעת עתיד, כדי להבין מי אני ואיך לשנות, ועדיין אין לי תשובות, הבנתי שהעתיד בידי. עדיין קשה לי לשנות, אני קשורה מאוד לאקס שלי. יצאנו שנתיים וחווינו המון קשיים בדרך, אני האמנתי לאורך כל הדרך שזוהי זוגיות וברגע שיש אהבה יש אפשרות לתקן הכל. הבעיה תמיד הייתה שברגע שנפרדנו היינו חוזרים מתוך הגעגוע ואף פעם לא הרגשתי שאנחנו באמת יושבים ומסדרים את הדברים. עם הזמן התחלתי לראות בו כבעלי לעתיד ויחד עם זה התחיל הלחץ שלי כלפיו, עד למצב שהדברים התפוצצו. הייתה ביננו אהבה חזקה מאוד אבל תקשורת לקויה ברמות קשות. הצעתי פעם שנלך לייעוץ אבל הוא סירב בטענה שאנחנו רק חברים ומה פתאום ללכת. לאחר הפרידה נוצר ביננו קשר בשנית אך הדברים כבר לא חזרו להיות כמו שהם, אני רציתי לחזור לקשר והוא היה נחמד ואדיב מאוד אבל לא הראה רצון. בסופו של דבר הוא אמר שאינו יכול להתמודד עם הלחץ שלי ושהדרך שלו עכשיו היא ללימודים ואינו זקוק ללחץ נוסף. כמובן שהוא השאיר אותי עם לב כואב מאוד ורצון מטופש עדיין לראות איתו עתיד. ואין לי מושג איך מרפים? איך מפסיקים להאמין שעוד יום אחד נחזור? איך מפסיקים לקוות שהאהבה שלו תגרום לו לחזור אליי ולומר לי את כל המילים הנכונות? הייתה בינינו התאמה מדהימה עד לאותם קשיים, כימיה ומשיכה נפלאה, בקיצור חוץ מהתקשורת ברגעי מריבה היחסים שלנו היו מדהימים ולכן תמיד האמנתי שאהבה אי אפשר להשיג ככה סתם אבל לימוד וידיעה איך לשפר דברים כן אפשר. אך הוא לא האמין.... אז איך אני ממשיכה מכאן? איך אני פותחת את עצמי לדברים חדשים? איך אני נותנת לעצמי הזדמנויות חדשות? תודה