princessa1234
New member
איך ממשיכים הלאה?
בגדול ובלי להיכנס לפרטים הקטנים,
היינו בקשר מגיל 17, 5 שנים מדהימות שבשנה האחרונה הרבה עליות וירידות.
הבנתי שאני מתחילה להסתכל לצדדים שכנראה שכמה שזה מדהים ויש בו הכל - כל מה שיש בו לא עושה אותי מאושרת.
סיימתי את זה, היה לו קשה מאוד אבל בסוף הוא התחיל לצאת עם מישהי ..
ואני ? התמוטטתי .. כי כנראה חשבתי שתמיד הוא ישאר שם.
ואז את מבינה על התחושה הזו שכולם מדברים - כאב בחזה, אי אפשר לנשום וזה לא משנה אם את מאוהבת בו לא, אם את סיימת את זה או הוא, פשוט הבן אדם שהכיר אותך הכי טוב, שהיה שם תמיד כבר לא יהיה שם .. לא תוכלי להתקשר אליו, לחבק אותו, לריב איתו ... את יכולה לראות את הפנים שלו רק בדמיון כי הוא לא יבוא יותר ואת לא תוכלי ללכת אליו.
כבר עברו 4 חודשים ואני עדין בוכה לעיתים תכופות, תקופת מבחנים לא משהו .. יצאתי עם בחור אחר פעם אחת והבנתי שזה לא בשבילי.
מצד שני אני רוצה להכיר אבל אני מפחדת שאני לא אמצא מישהו כמוהו, אבל הוא לא הספיק לי ואותו לא הערכתי ...
אז איך לא תקועים עם העבר ומנסים להמשיך קדימה?
בגדול ובלי להיכנס לפרטים הקטנים,
היינו בקשר מגיל 17, 5 שנים מדהימות שבשנה האחרונה הרבה עליות וירידות.
הבנתי שאני מתחילה להסתכל לצדדים שכנראה שכמה שזה מדהים ויש בו הכל - כל מה שיש בו לא עושה אותי מאושרת.
סיימתי את זה, היה לו קשה מאוד אבל בסוף הוא התחיל לצאת עם מישהי ..
ואני ? התמוטטתי .. כי כנראה חשבתי שתמיד הוא ישאר שם.
ואז את מבינה על התחושה הזו שכולם מדברים - כאב בחזה, אי אפשר לנשום וזה לא משנה אם את מאוהבת בו לא, אם את סיימת את זה או הוא, פשוט הבן אדם שהכיר אותך הכי טוב, שהיה שם תמיד כבר לא יהיה שם .. לא תוכלי להתקשר אליו, לחבק אותו, לריב איתו ... את יכולה לראות את הפנים שלו רק בדמיון כי הוא לא יבוא יותר ואת לא תוכלי ללכת אליו.
כבר עברו 4 חודשים ואני עדין בוכה לעיתים תכופות, תקופת מבחנים לא משהו .. יצאתי עם בחור אחר פעם אחת והבנתי שזה לא בשבילי.
מצד שני אני רוצה להכיר אבל אני מפחדת שאני לא אמצא מישהו כמוהו, אבל הוא לא הספיק לי ואותו לא הערכתי ...
אז איך לא תקועים עם העבר ומנסים להמשיך קדימה?