השיטות שלי (אני עוברת התמחות בתחום...)
קודם כל - זה משתנה משבוע לשבוע, כי ככל שהן נעשות יציבות יותר, ויכולת האחיזה שלהן טובה יותר כך גם הזויות והתנוחות נעשות נוחות יותר.
הן בנות חודש וחצי עכשיו וכיום זה כבר די פשוט: אני נשענת על שתי כריות (לפעמים שלוש) מתיישבת בישיבה מזרחית (תודה למייעצות בפורום הזה) ומניחה כל אחת מהבנות בצד אחד, לאורך הבטן, כל יד מחבקת אחת עוזרת להן להתחבר עם המרפק או עם היד השניה, אם היא פנויה, והן גם די מתחברות לבד, אחרי כדקה כשהן מחוברות היטב אני גולשת לשכיבה, לפעמים מרימה ברך (כלומר מקפלת את הרגל), כך שהירך או השוק תומכים באחת מהן, בדרך כלל די מהר הגוף שלי תופס זווית באופן כזה שאחת מהן נמצאת על הצד שלי (כמו שמניקים אחת בשכיבה - מה שתיארת "אני פשוט ישנה כשהוא מחובר עלי לציצי" מוכר לי היטב, כך העברתי קרוב לארבע שנים רצופות של הנקה עם שני הגדולים), והשניה שוכבת עלי.
לפעמים יש כרית באחד הצדדים שלי ואז זו שליד הכרית היא זו שנמצאת על הצד שלי, כשהיא חצי שוכבת חצי נתמכת בכרית.
זה לא תמיד נוח במידה כזו שאפשר לישון טוב, כמו עם אחד, זה משתנה מפעם לפעם. כמעט תמיד תוך חמש דקות אני מתעפצת או נרדמת לגמרי. לפעמים זה כל כך נוח ואני כל כך עייפה שאני מתעוררת אחרי שעה, כששתיהן שוכבות עלי/לצדי מבסוטות לגמרי, לפעמים אני מתעוררת תוך עשרים דקות, הן מסיימות לינוק ואני מחזירה אותן למיטונת . אגב, שלב ההחזרה דרש גם הוא תרגול, בד"כ אני מגלישה למיטה (שלי, כלומר לצד הגוף שלי) את זו שהכי קרובה לשכיבה על הצד, כך שהיא שוכבת על הצד שלה צמודה אלי, ואת השניה מניחה במיטונת, ואז מתפנה לקחת את זו שכבר מתפנקת בלישון צמוד לאמא ומניחה אותה שתתפנק בלישון צמוד לאחותה התאומה.
באופן כללי, די מהר גיליתי שהמאמסיטה רק מקשה עלי, העליתי אותה לאחסון, ואולי בהמשך אשתמש בה.
בהתחלה נעזרתי בהר של כריות - נשענתי על שתיים או שלוש כריות והיו לי כרית אחת מכל צד, לפעמים נזקקתי לתוספת של כרית קטנה או שמיכה מקופלת מתחת לאחת הכריות. זה היה לא פשוט, ויש כאן שרשור שלי עם שאלה דומה לשלך מלפני חודש בערך. העצות שקיבלתי כאן עזרו (דומות לעצות שאת קיבלת), אבל יותר מכל עזרו ניסיונות חוזרים ומגוונים של תנוחות מתנוחות שונות.