איך מסבירים לאנשים....

איך מסבירים לאנשים....

שהלו"ז שלכם וסדר העדיפויות השתנה בעקבות המחלה ? ואפילו ההשקפה על כל מיני דברים ובכלל על החיים.... הרי אני נראית בסדר, אני אפילו מקפידה על ההופעה כמו קודם, משקיעה בעצמי, הולכת להתעמלות, מחפשת סדנאות יוגה וטאי צ'י , משקיעה זמן בלימודים, יוצאת מן הבית וכו'. אבל לפעמים... יש את הימים האלו שלא בא'לך לדבר , ולא - עסקים אצלך לא כרגיל ! כי דברים השתנו בחייך, ולאנשים קשה להבין... שאולי אתה נראה בסדר אבל בפנים משהו עובר עלייך !! גם אם אין סממנים חיצוניים בולטים לעין - וגם אם אתה אדם חזק ומתמודד באומץ ושומר על אופטימיות - משהו עובר עליך ! איך מעבירים את המסר בלי להשמע מרוכז בעצמך ??
 
תשמעי!

מה אכפת לך??? מישהו מהאנשים סביבך מבין מה עובר עליך? יכול להבין מה את מרגישה? פיזית? נפשית?? מי שיבין - יניח אותך לנפשך ואולי אפילו יעודד אותך להמשיך לעשות למען עצמך, ומי שלא - את יכולה לבחור - או לשתף אותו במבחר תופעות לוואי, שכמובן, לעולם זר לא יבין זאת, אבל אולי את הרעיון הכללי ואז - או שאותו אדם יבין אותך, או שיעדיף לקחת מרחק - וכאלה את בכל מקרה לא צריכה לידך. משהו עובר עליך, ועובר, ועוד יעבור. וכן - מסביב חושבים שאם סיימת טיפולים אז הכל בסדר ואת בריאה, נכון את בריאה ואולי אפילו יותר מתמיד ולכן את מבינה שהגיע הזמן לעשות בשביל עצמך. בסופו של דבר גם את וגם האנשים סביבך ירוויחו מזה כי הם יקבלו גם את האני הישן שלך וגם האני החדש.
גלי
 
צודקת ! אבל -

כן אכפת לי מאנשים מסוימים. ומאחרים כבר פחות. לפעמים גם אנשים שקרובים אליי באים ביציאות שמפתיעות אפילו אותי ... ואת הקרובים אליי והחשובים לי אני בטח שלא הולכת לנתק מעצמי. האחרונה שאמרה לי שאני Self absorbed - חטפה את זה חזרה ל-פר-צוף, כך שאת רואה, כשמדובר באנשים שאינם חשובים לי - אז באמת אני לא דופקת חשבון. אבל לפעמים, וזה לא קורה לעיתים קרובות, אנשים יכולים להיות באמת עוורים-חרשים וקצת גם אטומים. הגעתי למסקנה שפשוט חבל על האנרגיות להסביר את עצמי, ומי שלא מספיק קשוב ורגיש למה שקורה אצלי בפנים - באמת בעיה שלו.
 

rubber duck

New member
למה להסביר

אנחנו לא חייבים לאף אחד כלום אם אנחנו רוצים להסביר למישהו זו זכותינו אבל אנחנו לא חייבים כלום ואם מישהו לא חושב שעברת חוויה מהסוג שמשנה אנשים ופוקח את עיניהם זו בעיה שלו העובר זה הרבה מעבר לתחושה בודדת וזה דבר מאד אישי היחידה שלה את חייבת הסברים זה לעצמך אבל כאן מדובר כבר על שמהו הרבה יותר פנימי המון אור ואהבה
שרון
שמאוהב
 

מלמלה

New member
הסברים לאנשים (ארוך)

משפטים שלי שאני נוהגת לומר: "אני מאז הניתוח שיניתי את הגישה וההסתכלות והיום הדברים נראים לי אחרת" "היום מעט קשה לי אם אני מתנהגת לא טוב אל תקחו אותי אישית מידי" "אני זקוקה למרחב ..... יש לי מחשבות רעות בראש" זה נראה לי כשיתוף כנה עם אנשים ברמות הכרות שונה. הרבה פעמים כשאני שיתפתי בכנות ויושר קיבלתי שיתוף מהצד השני גם לאחרים יש בעיות לא רק לחולי סרטן מה שקורה לנו בגוף בכלל ובנפש בפרט הוא שקוף לגבי האחר - אם בא אדם ומספר לך היום שכואב לו הראש? את רואה את הכאב או יכולה לחוש אותו ? אני לא אלא רק לדמיין לי איך זה כאב ראש.... נדמה לי שסיפרתי כאן כבר פעם איך על אדם שהתעוור ואיבד יד (בצבא) הוא תמיד ידע איך לעזור לסביבה שלו לעזור לו הוא פשוט אמר מה הוא מצפה איך לחתוך עבורו ירקות, איך להוביל אותו לכסא וכו' לאחרים שאינם חולים יש קושי אמיתי להבין אותך ומכאן קושי אמיתי להתחשב, לעזור או להגיב בצורה שאת מצפה מהם לסיום פשוט להגיד בכנות ויושר ותמצתיות שהשתנת רוב האנשים יבינו ברמה זו או אחרת
 

judyr

New member
הייתי מוסיפה משפט שאומר....

"תנסי/ה לרגע להבין אותי כמו שאת/ה מצפה שאני אבין אותך" יקירתי... כל עוד אפ'חד לא נמצא במקום בו את נמצאת הוא לא תמיד יבין אותך... אז גם כשלפעמים בא לך לתפוס תמרגיז התורן ולנער אותו כי זה משגע אותך שהוא לא מבין מה באמת עובר עליך.... זה בסדר להרגיש ככה... אבל האמת שזה לא יפתור... תנסי (ואני יודעת שזה קשה לבקש זאת..) באותו הרגע לבקש ממנו לעשות חילופי תפקידים רק לדקה אחת.... ותשאלי אותו איך היה מתנהג/מרגיש/אומר... אם היה במקומך... אבל מה שכן.... כמו שאמרו קודמי לתשובות... את לא חייבת דין וחשבון לאפ'חד אלא אם כן את מרגישה צורך לכך
ג'ודי
 
תודה לכולם ../images/Emo23.gif

זה פשוט מכניס דברים לפרופורציות ! וכמה טוב שיש את הפורום הזה כי פה אני מרגישה שאנשים ב-א-מת יכולים להזדהות... ולהבין... מתה עליכם כולכם !
 
למעלה