איך מסבירים לו שהוא כבר לא ילד
התקופה האחרונה קשה לי קצת. ההריון שלי לא קל וטרדות החיים לא קלות גם הן. מסתבר שנוסף על הכל מצטרף גם ש. לחגיגה. האיש הזה עובד שבעה ימים בשבוע, מיליוני שעות ביממה בעבודה שחלקה פיזי מאוד. אם אני לא מכריחה אותו הוא לא לוקח חופש לעולם, הוא מסוגל לתת לי להמשיך לישון בבוקר אחרי שחזר בשלוש לפנות בוקר מהעבודה ולקום עם הללי. אם יש לו חצי יום פנוי הוא מנקה את הבית במקום לשחק 'דום' במחשב או סתם להשלים שעות שינה. תגידו, מה את מעזה להתלונן עם הגבר המושלם שלך... אז ככה שאני דווקא מאוד מתלוננת. הוא מתיש את עצמו ברמות שלדעתי הוא כבר לא יודע איך להפסיק אותן. הוא מעשן ושותה יותר מדי, אוכל ונח פחות מדי (אם אני לא מכינה לו אוכל ודוחפת לו לתיק הוא לא אוכל), הכלי רכב שלו הם זוג אופניים שזאת עוד פעילות פיזית לא קלה (לתזז בעליות של ירושלים). בזמן האחרון הוא מרגיש פיזית מאוד לא טוב ומתעלם מזה בשיטתיות וזה מטריף אותי. לא רק מותשות בגלל העבודה אלא זה נראה הרבה יותר מזה. אני נורא נורא דואגת. היחסים ביננו הם שאנחנו לא מעיקים אחד על השני וכל אחד עושה את הבחירות שלו בחיים, אבל פתאום אני מבינה שהבחירות שלו בחיים לא משפיעות רק עלי אלא גם על הללי ושחלק מהאחריות שלו כלפי הבן שלו היא להיות בריא ולהרגיש טוב ולא לגמור לעצמו את הבריאות בגיל 33. הגוף שלו כבר לא של בחור בן 18 והאנרגיות כנראה גם כבר לא. מה אני עושה עם העקשנות שלו וחוסר היכולת שלו לעצור לרגע ולדאוג לעצמו. מיותר להגיד שאני לא מפסיקה לחשוב על זה ועל ההשלכות של זה על כולנו.
התקופה האחרונה קשה לי קצת. ההריון שלי לא קל וטרדות החיים לא קלות גם הן. מסתבר שנוסף על הכל מצטרף גם ש. לחגיגה. האיש הזה עובד שבעה ימים בשבוע, מיליוני שעות ביממה בעבודה שחלקה פיזי מאוד. אם אני לא מכריחה אותו הוא לא לוקח חופש לעולם, הוא מסוגל לתת לי להמשיך לישון בבוקר אחרי שחזר בשלוש לפנות בוקר מהעבודה ולקום עם הללי. אם יש לו חצי יום פנוי הוא מנקה את הבית במקום לשחק 'דום' במחשב או סתם להשלים שעות שינה. תגידו, מה את מעזה להתלונן עם הגבר המושלם שלך... אז ככה שאני דווקא מאוד מתלוננת. הוא מתיש את עצמו ברמות שלדעתי הוא כבר לא יודע איך להפסיק אותן. הוא מעשן ושותה יותר מדי, אוכל ונח פחות מדי (אם אני לא מכינה לו אוכל ודוחפת לו לתיק הוא לא אוכל), הכלי רכב שלו הם זוג אופניים שזאת עוד פעילות פיזית לא קלה (לתזז בעליות של ירושלים). בזמן האחרון הוא מרגיש פיזית מאוד לא טוב ומתעלם מזה בשיטתיות וזה מטריף אותי. לא רק מותשות בגלל העבודה אלא זה נראה הרבה יותר מזה. אני נורא נורא דואגת. היחסים ביננו הם שאנחנו לא מעיקים אחד על השני וכל אחד עושה את הבחירות שלו בחיים, אבל פתאום אני מבינה שהבחירות שלו בחיים לא משפיעות רק עלי אלא גם על הללי ושחלק מהאחריות שלו כלפי הבן שלו היא להיות בריא ולהרגיש טוב ולא לגמור לעצמו את הבריאות בגיל 33. הגוף שלו כבר לא של בחור בן 18 והאנרגיות כנראה גם כבר לא. מה אני עושה עם העקשנות שלו וחוסר היכולת שלו לעצור לרגע ולדאוג לעצמו. מיותר להגיד שאני לא מפסיקה לחשוב על זה ועל ההשלכות של זה על כולנו.
