איך מספרים לילדים על גירושין ובגידת האב
הי לכולם הפעם אני שואלת עבור חברה שלי שאינה בקיאה ברזי הפורומים בנושא מאוד חשוב וקריטי ועצוב. הבטחתי לה כמובן להראות לה את כל התגובות שאקבל. הנה השאלה שלה/הסיפור שלה: "אנחנו זוג בשנות השלושים המאוחרות שלנו. יש לנו שתי בנות אחת בת 12 אחת בת 14 כל השנים הכל היה בסדר גמור מסתדרים אוהבים רבים כמו כל זוג נורמלי אפשר לומר משפחה מאושרת כזו. מצב כלכלי גם טוב מאוד עד לאחרונה שבעלי כשל בעסקיו אבל זו לא הנקודה הכאובה. לתדהמתי גיליתי לפני כחודש שבעלי בגד בי.גיליתי מיילים מפלילים. היתה שיחה. הוא הכחיש הכל אבל בסוף הודה. הוא ניהל רומן עם מישהי שפגש במסגרת עסקיו –הוא היה נוסע הרבה לחול . כיום כבר לא כי הוא נכשל בעסקים כאמור אבל זו לא הנקודה. כמובן עולמי חשך עלי ולא יודעת מה לתאר ואיך לתאר את שעבר עלי ואת שעובר עלי בכל רגע מאז. לא סיפרנו לבנות. הן ראו שאנו בכסאח ולא מדברים אבל לא יודעות למה. הבהרתי לבעלי שבשום מצב ולא משנה מה קורה אני לא נשארת איתו. הוא כמובן ניסה ומנסה לתרץ את הבגידה בכל מיני סיבות מעידה חד פעמית , רק סקס (אנ י אציין שאני כל השנים הייתי נאמנה לו במאת האחוזים ). זה בתמצית הספור. הוא כמובן רוצה שלום בית ולשקם הכל. אני מסרבת בתוקף. הנקודה היא שלא סיפרתי לבנות את מה שקרה. וגם בעלי כמובן לא סיפר (מה הוא יספר שהוא שפל ובגד בי ?) כלומר הן רואות שאנו כרגע זמני עד שנפריד כוחות בבית אחד גרים יחד אך לא מדברים אחד עם השני אבל הם לא יודעים שאנו התחלנו בתהליך גירושין ברבנות וגם לא יודעים שהסיבה לגירושין היא בגידה של האבא שלהם. עם כל הכאב והכעס שלי עליו אני לא רוצה ל"לכלך" עליו. יחד עם זאת עוד כמה חודשים אנו אמורים להפריד כוחות ולא לגור יותר באותו בית. אני כמובן עוברת עם הבנות לדירה אחרת שאחפש. החלטנו שאנו כמובן חיבים לספר לבנות על הגירושין לפני הפרדת הכוחות. מה שקורה הוא שאני פוחדת פחד מוות מהרגע שנספר לבנות על כך שאנו מתגרשים. מה תהיה תגובתן? גם ככה קשה להן עם הנתק שלנו הן בוכות וקשה להן. נקודה נוספת היא שהיו שיעצו לי לומר להן ברגע שנחליט לספר שאנו מתגרשים לומר שהסיבה לגירושין היא שאנו לא מסתדרים ולא לספר להן על הבגידה כי הן עוד קטנות ולא להכניס אותן לעניני בגידות וסקס. בעלי מן הסתם מאוד מאוד בעד שלא ידעו הבנות שהוא בגד באימא.יחד עם זאת בינתים הוא הספיק להגיד להן ש"אמא לא רוצה שנשלים". והבת הגדולה כבר זרקה לי שאבא רוצה להשלים ואת לא. מה יש לך מישהו ?. מה שהן לא יודעות כמובן זה שאביהן שפל ובגד בי ולכן הפירוד. אני מתה לומר להן אבל לא מסוגלת. אני (וגם בעלי הזמני ) מפחדת לנפץ להן את הבועה שהן חיו בה כל השנים של המשפחה הביחד למרות שברור לי חד משמעית שאני איתו לא אחיה למרות כל ההשלכות הנפשיות חברתיות כלכליות של גירושין. אני יודעת שאולי יש נשים שהיו מחזירות את הגבר אבל אני לא הטיפוס. על כל פנים אשמח לקבל משוב על איך אנו מספרים להם על הגירושין ?? מתי ?? אני חוששת מתגובתן. אני אוסיף שאין להן בעיות מיוחדות שתיהן ילדות רגילות לגמרי חיכניות חברתיות כל אחת עם תחומי עניין שונים רגילות לגמרי. אני חוששת שזה יפגע להן בלימודים בחיים בכל. גם גירושין של ההורים גם מעבר דירה שעוד מעט יהיה בגלל הפרדת הכוחות. אני לא יכולה להישאר בדירה כי היא יקרה לי מדי. סהכ מדובר על בנות גדולות 12 ו-14 שמצד אחד אפשר לספר להם דברים מצד שני אי אפשר לספר להם הכל. ולגבי הבגידה עצמה האם לספר להם שהסיבה לגירושין היא בגידה???? אם אני מספרת להן אני חושפת אותן ל"לכלוך" שאני לא רוצה שיתלכלכו למרות שהן לא אשמות אלא אביהן השפל. והבנות עלולות לשנוא את אביהן אם ידעו שבגד והוא הסיבה לכל ההרס של הבית מצד שני אם אני לא מספרת על הבגידה הן עלולות לגלות יום אחד ולכעוס עלי שלא סיפרתי וגם אם לא יגלו כרגע הן יחשבו שאני האימא הצד הרע בסיפור כי הן לא מבינות מה הסיבה לגירושין. אני חסרת אונים וחוששת מאוד אשמח לעצות מנסיונכם. אני חושבים לספר להם על הגירושין אחרי ליל הסדר כי יש חופש מבית ספר כדי שיהיה להם כמה ימים בבית לעכל המכה הקשה. למשפחה הקרובה שיודעת על הגירושין ועל הסיבה להן אמרו לא לגלות כלום לבנות עד שאנו נספר. אבל זה מצב מלחיץ כי אם הן ישמעו משהו. אולילא לחכות לאחרי ליל הסדר? תודה מראש לכל מי שיגיב/יתייחס/ינסה לעזור. אני סובלת."
הי לכולם הפעם אני שואלת עבור חברה שלי שאינה בקיאה ברזי הפורומים בנושא מאוד חשוב וקריטי ועצוב. הבטחתי לה כמובן להראות לה את כל התגובות שאקבל. הנה השאלה שלה/הסיפור שלה: "אנחנו זוג בשנות השלושים המאוחרות שלנו. יש לנו שתי בנות אחת בת 12 אחת בת 14 כל השנים הכל היה בסדר גמור מסתדרים אוהבים רבים כמו כל זוג נורמלי אפשר לומר משפחה מאושרת כזו. מצב כלכלי גם טוב מאוד עד לאחרונה שבעלי כשל בעסקיו אבל זו לא הנקודה הכאובה. לתדהמתי גיליתי לפני כחודש שבעלי בגד בי.גיליתי מיילים מפלילים. היתה שיחה. הוא הכחיש הכל אבל בסוף הודה. הוא ניהל רומן עם מישהי שפגש במסגרת עסקיו –הוא היה נוסע הרבה לחול . כיום כבר לא כי הוא נכשל בעסקים כאמור אבל זו לא הנקודה. כמובן עולמי חשך עלי ולא יודעת מה לתאר ואיך לתאר את שעבר עלי ואת שעובר עלי בכל רגע מאז. לא סיפרנו לבנות. הן ראו שאנו בכסאח ולא מדברים אבל לא יודעות למה. הבהרתי לבעלי שבשום מצב ולא משנה מה קורה אני לא נשארת איתו. הוא כמובן ניסה ומנסה לתרץ את הבגידה בכל מיני סיבות מעידה חד פעמית , רק סקס (אנ י אציין שאני כל השנים הייתי נאמנה לו במאת האחוזים ). זה בתמצית הספור. הוא כמובן רוצה שלום בית ולשקם הכל. אני מסרבת בתוקף. הנקודה היא שלא סיפרתי לבנות את מה שקרה. וגם בעלי כמובן לא סיפר (מה הוא יספר שהוא שפל ובגד בי ?) כלומר הן רואות שאנו כרגע זמני עד שנפריד כוחות בבית אחד גרים יחד אך לא מדברים אחד עם השני אבל הם לא יודעים שאנו התחלנו בתהליך גירושין ברבנות וגם לא יודעים שהסיבה לגירושין היא בגידה של האבא שלהם. עם כל הכאב והכעס שלי עליו אני לא רוצה ל"לכלך" עליו. יחד עם זאת עוד כמה חודשים אנו אמורים להפריד כוחות ולא לגור יותר באותו בית. אני כמובן עוברת עם הבנות לדירה אחרת שאחפש. החלטנו שאנו כמובן חיבים לספר לבנות על הגירושין לפני הפרדת הכוחות. מה שקורה הוא שאני פוחדת פחד מוות מהרגע שנספר לבנות על כך שאנו מתגרשים. מה תהיה תגובתן? גם ככה קשה להן עם הנתק שלנו הן בוכות וקשה להן. נקודה נוספת היא שהיו שיעצו לי לומר להן ברגע שנחליט לספר שאנו מתגרשים לומר שהסיבה לגירושין היא שאנו לא מסתדרים ולא לספר להן על הבגידה כי הן עוד קטנות ולא להכניס אותן לעניני בגידות וסקס. בעלי מן הסתם מאוד מאוד בעד שלא ידעו הבנות שהוא בגד באימא.יחד עם זאת בינתים הוא הספיק להגיד להן ש"אמא לא רוצה שנשלים". והבת הגדולה כבר זרקה לי שאבא רוצה להשלים ואת לא. מה יש לך מישהו ?. מה שהן לא יודעות כמובן זה שאביהן שפל ובגד בי ולכן הפירוד. אני מתה לומר להן אבל לא מסוגלת. אני (וגם בעלי הזמני ) מפחדת לנפץ להן את הבועה שהן חיו בה כל השנים של המשפחה הביחד למרות שברור לי חד משמעית שאני איתו לא אחיה למרות כל ההשלכות הנפשיות חברתיות כלכליות של גירושין. אני יודעת שאולי יש נשים שהיו מחזירות את הגבר אבל אני לא הטיפוס. על כל פנים אשמח לקבל משוב על איך אנו מספרים להם על הגירושין ?? מתי ?? אני חוששת מתגובתן. אני אוסיף שאין להן בעיות מיוחדות שתיהן ילדות רגילות לגמרי חיכניות חברתיות כל אחת עם תחומי עניין שונים רגילות לגמרי. אני חוששת שזה יפגע להן בלימודים בחיים בכל. גם גירושין של ההורים גם מעבר דירה שעוד מעט יהיה בגלל הפרדת הכוחות. אני לא יכולה להישאר בדירה כי היא יקרה לי מדי. סהכ מדובר על בנות גדולות 12 ו-14 שמצד אחד אפשר לספר להם דברים מצד שני אי אפשר לספר להם הכל. ולגבי הבגידה עצמה האם לספר להם שהסיבה לגירושין היא בגידה???? אם אני מספרת להן אני חושפת אותן ל"לכלוך" שאני לא רוצה שיתלכלכו למרות שהן לא אשמות אלא אביהן השפל. והבנות עלולות לשנוא את אביהן אם ידעו שבגד והוא הסיבה לכל ההרס של הבית מצד שני אם אני לא מספרת על הבגידה הן עלולות לגלות יום אחד ולכעוס עלי שלא סיפרתי וגם אם לא יגלו כרגע הן יחשבו שאני האימא הצד הרע בסיפור כי הן לא מבינות מה הסיבה לגירושין. אני חסרת אונים וחוששת מאוד אשמח לעצות מנסיונכם. אני חושבים לספר להם על הגירושין אחרי ליל הסדר כי יש חופש מבית ספר כדי שיהיה להם כמה ימים בבית לעכל המכה הקשה. למשפחה הקרובה שיודעת על הגירושין ועל הסיבה להן אמרו לא לגלות כלום לבנות עד שאנו נספר. אבל זה מצב מלחיץ כי אם הן ישמעו משהו. אולילא לחכות לאחרי ליל הסדר? תודה מראש לכל מי שיגיב/יתייחס/ינסה לעזור. אני סובלת."