איך מספרים על המסע?

thunderstorm

New member
איך מספרים על המסע?../images/Emo41.gif

כשחזרתם מהמסע ושאלו אתכם איך היה וביקשו שתספרו מה היה.. איך עשיתם את זה? איך מספרים למישהו שלא היה שם? איך גורמים לו להבין את הכל? גם את הצד הקשה והמזעזע, גם את החלקים המרגשים, גם את ההווי החברתי.. איך? וכמובן, יש את השאלה המפורסמת, הטיפשית כ"כ: "בכית שם?" איך מתמודדים עם השאלות האלה? אילו תשובות נותנים? אני באופן אישי לא חושבת שהצלחתי כ"כ, רוב האנשים ששאלו אותי אחרי המסע "איך היה", לא חיכו באמת לקבל תשובה רצינית, והסתפקו באימרה שלי "היה חוויתי". חבל לי שזה ככה, אבל אי אפשר להכריח מישהו לשמוע. אני לא חושבת שבכלל דיברתי עם מישהו אחרי המסע על חוויות שלי משם שקשורות בתכנים המזעזעים והמרגשים שהיו שם, לא שיחה אמיתית לפחות. מה שכן, נתתי לחברה אחת שלי לקרוא את יומן המסע שלי. אחרי שהיא קראה אותו היא אמרה לי שעכשיו היא מבינה כמה שהשאלה "בכית שם?" טיפשית, ושהיא קיבלה קצת מושג על מה שעבר עליי שם. אז מה אתם אומרים? בעד לתת לאנשים לקרוא את יומן המסע שלכם או לא?
 

nofar 250

New member
../images/Emo26.gif

אני פשוט נתתי לחברים להסתכל באלבום ותוך כדי זה סיפרתי על מה כל תמונה מראה וכאלה..ואז כשמסתכלים בתמונות נזכרים בחוויות אז סיפרתי גם אותם. אפשר להגיד שחברים שלי קיבלו תמונה דיי מלאה על המסע ועל כל ההווי החברתי על הרגעים העצובים והשמחים.. וזה נראה לי דווקא טוב לתת לאנשים לקרוא ביומן כי הם לא היו שם..ולקרוא חוויות של מישהו מוכר שהיה שם זה דיי מעביר לפחות חלק ממה שהולך שם
 
אצלי זה היה ככה:

פשוט ישבנו עם החברים והראנו להם תמונות כלומר יש את אלה שלא רצו לראות, ויש את אלו שנורא התעניינו. ואנחנו חברי המשלחת עשינו סרט אז כשהוא יהיה מוכן נראה אותו לשכבה... וכששואלים איך היה פשוט עונים באמת את מה שקרה שם!
 

Pukipsey007

New member
באמת בעיה..

אני, כמו שכבר אמרתי, לא התחברתי לצד הרגשי בפולין..אז ביומן שלי רשום איפה היינו וחוויות, מקווה מאוד שלא שכחתי כלום
אני כמוך.. אומרת שהיה "חוייתי" ואולי אפילו כיף.. לא מצפה מהם להבין, עד שאתה לא שם איך תבין?
 
אצלי לא הייתה בעיה

צילמתי וידיאו ערכנו ל2 סרטים, היותר מצחיק לחברים - כל הקטעים באוטובוסים ובטיסות ובמלון וסרט של המחנות, האתרים, טקסים וכו... לרכישה בחנויות המובחרות
 

Pukipsey007

New member
רעיון טוב,

גם אנחנו נקבל בקרוב סרט משלחת.. יש מפגש סיכום בסוף החופש
 

lior drumer

New member
עכשיו שנאי חושב על זה..

עוד לא פיתחתי את התמונות מפולין.. ממרץ...
 

מיכלוש7

New member
איך אתה יכול??? ../images/Emo12.gif

יום אחרי שחזרתי כבר היו לי 8 הפילים מפותחים!!
 

מיכלוש7

New member
לא מספרים...!

מי שהיה-מבין... מי שלא היה-שיסע בעצמו! אז בעקרון אמרתי "היה טוב" "היה חזק" "היה עצוב" "היה מרגש" וכו'... אפילו הראתי תמונות לכל משפחתי המורחבת!! אבל את ההרגשה האמיתית... אותה אני לא יכולה להעביר במילים!! (כן גם לי יש קושי התבטאות! אפילו יומן מסע אין לי...)
 

lorencz1

New member
מיכלוש - שימי לב

את עושה בדיוק את אותו הדבר שעשו ניצולים שמשך שנים לא דיברו ! אל תדברי - תכתבי, תציירו אבל תני ביטוי !!
 

מיכלוש7

New member
א. זה לא אותו דבר...

חוצמיזה שקל לך לדבר... אני לא מסוגלת לכתוב, ובחיים שלי לא ציירתי משו חוץ מפרצופים שמחים!! שתבין, אני כן מספרת הרבה על המסע ומראה תמונות, אבל זה דברים יותר שטחיים!! כאילו, אני מראה תמונה ואומרת "פה הייתי ממש עצובה"... אבל זה כ"כ הרבה יותר מיזה!! ואני עדיין חושבת שמי שלא היה שם לא באמת יוכל להבין...
 

lorencz1

New member
אני מסכים איתך בשתי נקודות...

1 . שזה לא אותו הדבר - זה ברור שצורת ביטוי בכתיבה היא פחות מאשר שיחה עמוקה, כנה ואמית 2 . שמי שלא היה במסע כזה קשה לו לתפוס את העיניין. יחד עם זאת - לדעתי את מאד רוצה לדבר על זה - אבל יש לך מעצורים...את לא ממש רוצה להשפך.. לכן כתיבה יכולה להיות ההתחלה לקראת.. ודבר נוסף - אם תדברי על מה שאת מרגישה כעת ולא על הסמע עצמו עם משהו קרוב אליך באמת לפחות יוכל להבין את תחושותיך אם לא את כל מה שהתרחש במהלך המסע.
 

Pukipsey007

New member
אני מציירת..

יש לי כבר 3 ציורי שואה בעקבות המסע, ועוד כמה בדרך.. זה כיף
 

lorencz1

New member
את מוכנה לפרסם את זה ?

מה דעתך לפרסם את זה כאן ? לפני כמה שנים טובות לא תיארתי לעצמי שניתן לבטא רגשות, מחשבות, לבטים, כב, פחד וכו' בדרך של ציור עד הגעתי להשתלמות מיוחדת בנושא זה ומאז אני ממליץ להרבה מאד תלמידים שלי שנתקלים בקשיי ביטוי באופן המילולי..
 

Pukipsey007

New member
המ.. אולי.. ../images/Emo39.gif

רבה על הרעיון לורנץ, אני אחזיר לך תשובה בקרוב. יש להם ערך סנטימנטלי, אז זה לא עניין של מה בכך.. 8-|
 

lorencz1

New member
סה ברור

שלציורים אלה יש ערך אישי וסנטימנטלי עצום ...אבל מאד מעיניין אותי לראות ציורים כאלה. אז איך שאת מרגישה
 

lorencz1

New member
פשוט מספרים....

אני ממליץ לתלמידים שלי שנוסעים איתי או עם אחרים קודם כל לכתוב יומן. לשבת בערב 5 דקות לא יותר ולכתוב - גם על ההרגשה גם על המקומות וגם על מחשבוות, לאחר מכן אני רק מבקש מהם להקריא (אם יש מוכנות לזה) בכיתה, להורים לחברים, מורים או כל מי שרוצה. ...ולא צריך להתבייש או לפחד מזה שהיה כיף...המסע מלכתחילה אינו מסע של אבל אלא יותר של הזדהות.
 

GAL 1986

New member
דעה אישית- יומן מסע

השם של הפורום שאב אותי פנימה, אומנם חזרתי מפולין לפני כמעט שנה אך העיסוק המתמיד בנושא נשאר והתעצם.. בהקשר ליומן המסע, ההתלבטות הזאת ליוותה אותי עם חזרתי מפולין כיוון שבאתר הבית ספרי ביקשו שמי שמסוגל שיעלה את היומן לאינטרנט ויאפשר בכך פתיחת צוהר לאנשים שלא חוו את המסע. לאחר התלבטות החלטתי לעלות ולפרסם, מתוך משלחת של 30 אנשים מועלים באתר 3 יומנים אישיים ויומן האוטובוס המשותף שכלל את כל חברי המשלחת אני רואה בחשיפת היומן כצעד חיובי המאפשר לתת טעימה מעטה לאנשים שלא חוו את המסע המשמעותי הזה כפי שאנחנו חווינו. והרי כל מי שהיה יודע שבלתי ניתן להסביר למי שלא היה שם את גודל ומהות החוויה ואילו חשיפת היומן פותרת אותנו מהסתבכות במילים שאין באפשרותם לתאר.. למקרה שמישהו רוצה לצפות ביומני מסע: AFULA.ORT.ORG.IL אחרי הקשת האתר יש לפנות לאירועים בית ספריים--> תשס"ד--> המסע לפולין --> יומני מסע --> ואז לבחור באחד מ-3 השמות ולקרוא את היומן גל
 
למעלה