איך מעסיקים חולת אלצהיימר בשעות

[Nice Guy]

איך מעסיקים חולת אלצהיימר בשעות

היום? אימי, אישה בת 59 מוגדרת כחולת אלצהיימר בשלב יחסית מוקדם, היא מתפקדת בסדר, לא מבינה מה רוצים מחייה האנשים מסביב, לא מבינה מדוע הפסיקו את עבודתה במפעל שהיא עבדה, והזכרון לטווח קצר דיי פגוע. אני מחפש איזה מקום שאולי אפשר להעסיק אותה מספר שעות ביום, או אפילו יום שלם, עבודה התנדבותית, כל פעילות שתעסיק אותה. כשהיא בבית, היא לא מסוגלת לנוח, כל הזמן מחפשת מה לעשות, מה לנקות, מה לסדר, עד שהיא כמעט נופלת מהרגליים, מנסים לשכנע אותה לשבת לראות טלויזיה, או לקרוא, אבל היא אומרת "יש לי המון דברים לעשות...". רק בערב היא מתחילה לנוח, לראות טלויזיה או נרדמת מולה למשך כל הערב. אין לנו מטפלת, היא לא במצב שהיא מוכנה לקבל מטפלת, היא לא רוצה לשמוע שמישהו ישאר איתה בגלל מצבה שהיא לא מודעת אליו, היא פשוט לא מרגישה אדם נורמאלי. אני בחור בן 31 שוקל לעזוב את עבודתו כדי לטפל באמא, אבי לא מסכים ושוקל לצאת לפנסיה מוקדמת כדי לטפל באימי והוא סה"כ בן 63, זה יהרוג אותו, הוא אדם שצריך חברה ולהיות עסוק כל הזמן. מה עושים? המשפחה מתפרקת, אתמול ישבנו כולנו ובכינו, חוסר האונים כאן פשוט לא יאמן. אין לי את הכוחות להתמודד עם זה. אשמח לקבל כל עיצה. NICE GUY

 

[ronnyw]

תעסוקה

שלום רב. ליבי איתך. דילמה נוראה. האפשרות שאתה או אביך תוותרו על חייהם צריכה להיות האחרונה!! מה דעתך על האפשרות להציע לאימא שלך ל"התנדב" במועדון יומי של חולי אלצהיימר? (בהנחה שיש כזה בסביבתכם) השיטה עבדה עם אימא שלי. כמובן שהצוות יהיה מודע לבעיה. כיוון שאימך צעירה בהרבה מרוב הבאים למועדון כזה - זה יכול להראות לה הגיוני, והיא יכולה גם לתרום אמיתית לחולים היותר קשים. בהצלחה

 

[Nice Guy]

אנחנו רחובותים, איך אני יודע אם יש

כזה מועדון באיזורינו? ומה שעות הפעילות של מועדון יומי? אגב, מה עושים במועדון כזה? כלומר האנשים שם מועסקים במשהו? תודה

 

[ענתי44]

בטוח שיש ברחובות

באשדוד יש 4. אמא יוצאת בהסעה מיוחדת עם אפשרות עלייה עם כסא הגלגלים, בשבע ומשהו בבוקר וחוזרת באחת וחצי. יש להם שם פעילויות שונות, כמו מוסיקה, עבודות מלאכת יד, ציור, התעמלות קלה, משחקים שם במשחקים כמו דומינו או משחקי זכרון וכו. הפעילות כוללת גם שתי ארוחות. ושירותים חשובים כמו מקלחות או פדיקור ומניקור.שזה עזרה גדולה עבורי המקלחות האלו. יש מקומות גם שמכניסים דברים נוספים כמו פעילות עם בעלי חיים. אני מציעה לך לברר איפה יש ולגשת לכל מרכזי היום.אני בדקתי הכל, החל מרמת ניקיון, אוכל, והכי את האווירה במקום והיחס של הצוות. אחרי שמחליטים על מקום, כמובן שיש יום נסיון.שאתם באים עם אמא לשם כדי שהיא תכיר את המקום . אולי היא תתנגד בהתחלה. אבל, כאמור, אם היא תבוא בתירוץ של מתנדבת זה יכול להיות נפלא. אמא שלי כשהיתה בריאה היתה פעילה מאוד במתנ"ס אמרתי לה שמרכז היום זה כמו מתנ"ס וזה שיכנע אותה.

 

[פנטזי1]

יש מועדון ברחובות נדמה לי שבקרית

משה אולי תברר בביטוח לאומי?

 

[ענתי44]

Nuce Guy שלום ../images/Emo140.gif

אני בחרתי באופציה לטפל באמא. אבל, אני גרתי איתה לפני זה בבית וטיפלתי חלקית בה (היא היתה אישה פעלתנית ונמרצת אבל חולת אפילפסיה) הייתי אחרי פרידה מאיש אהוב, חולי שלי ואובדן עבודה. כך שלא השלכתי חיי מנגד. למעשה הייתי האדם הנכון במקום הנכון. מצבה של אמא בשנה האחרונה הולך ומדרדר והיא הפכה סיעודית כי קיבלה אירוע מוחי. לטפל בחולה אלצהיימר זה לוותר על החיים כמעט. זה להיות צמוד אליו 24 שעות ביממה כולל יום כיפורים.זה לוותר על העצמאות שלך ועל המון דברים. וזה החלק הקל. זה לפעמים לא לישון כל הלילה כי " זה בוקר" אצל אמא.ולהמשיך לתפקד למחרת.זה להאכיל, לקלח, לנקות את הטוסיק מקקי. זה המון דברים שוחקים. אבא שלך צודק. גם אני ממשיכה לחפש עבודה וכשאמצא אני אצא לעבוד. אמא שלי כיום 5 ימים במרכז יום. היא פורחת שם.מקבלת ארוחות ואפילו רוחצים אותה. וזה עבורי עזרה גדולה. אני ממליצה לך לא להתפטר. העבודה תעזור לך לשמור על הזהות שלך.ועל השפיות שלך. ותאפשר מימון עזרה לאמא. הרעיון שהציעו לך לשכנע את אמא להתנדב במרכז יום מעולה. הדבר הכי טוב שיכול לקרות לה ולכם זה מרכז יום. תדאגו לקבל חוק סיעוד מביטוח לאומי זה יאפשר לכם לממן את מרכז היום. ותוכלו לדאוג פרטי לאישה. אולי שכנה שלכם שלא עובדת אולי חברה שלה תמורת תשלום תהיה איתה עד שתחזרו. ועוד משהו, ואלוהים עדי כמה זה קשה, אל תוותר על חיי חברה. תנסה להמשיך בשיגרת יומך ולצאת ולבלות.אתה חייב את זה לעצמך. ואם יש אפשרות שאתה ואבא תלכו לפגישות של משפחות זה מנסיון ממש עוזר. בהצלחה ואנחנו פה בשבילך.

 

[Nice Guy]

ענתי, תודה על התמיכה, אימי כרגע

עצמאית לחלוטין, אני אנסה למצוא מרכז כזה אצלינו באזור, אין לי מושג כיצד מתקבלים לשם, ואם אין אפשרות להתנדב שם אז אימי תהיה ממש לא מתאימה בגילאים. זה מייאש, הבעיה כשלעצמה היא קשה מאוד, אבל הקושי הגדול זה חוסר האונים שמסביב, לא יודעים אם זה באמת אלצהיימר, לא יודעים איך לשפר את איכות החיים, כל המשפחה סובלת ואין מה לעשות בנידון. שמתי לב שיש אנשים חזקים שמקבלים את המכה וממשיכים למרות הכל, אך ישנם כאלה שהם פחות חזקים, איך הם שורדים? את אומרת להמשיך לצאת לבלות, אני כרגע לא רואה את המשך חיי, כלומר זה כל כך קשה, אני מרגיש שאני מתפוצץ, לפעמים פשוט בא להרים ידיים ולזרוק את הכל מנגד. מה שאני כותב כאן זה קשה, וקיצוני, אך כרגע אלו הרגשות שלי ואני חייב להוציא אותם, מקווה שתבינו ולא תשפטו לחומרה. כמו שכולם אומרים אמא זאת אמא ואבא זה אבא, לא משנה באיזה גיל הם, וזה נכון, אך אימי כל כך צעירה ואני עדיין לא הצלחתי לארגן את חיי, לא נשוי ואין ילדים, והחלום של הורי לראות אותי מסודר, בית, משפחה, ועכשיו? איזה בית, איזה משפחה, אימי עומדת בראש מעייני.ואין ביכולתי לעזור. היא הייתה לצידי כשהייתי קטן וחולה, וכרגע זה מה שאני חייב לעשות למענה אבל זה כלל לא קל אם בכלל אפשרי. אני חושב שקצת חרגתי מהמקובל בפורום מבחינת להשתפך, אבל לצערי זה מה יש. תודה על האוזן הקשבת

 

[sreuveni]

בנוגע למועדון

באיזור שלנו ה"מועדון" נקרא "מרכז יום לקשיש", כל-כך יפה, אפילו לא מוזכרת המילה תשושי-נפש, שזה כמו סטירה בלחי למי שעדיין יכול לקרוא את השלט כל יום שהוא בא ל"מועדון". המועדון הזה מיועד לאוכלוסיה מגוונת, ומבקרים שם גם כאלה וגם אחרים. מאחלת לך שתמצא לאימך מועדון כזה שבו היא תוכל להתנדב, ולמצוא חברות, ויחד עם זאת להיות תחת פיקוח, טיפול מקצועי ובמקום מוגן.

 

[Nice Guy]

הבעיה היא שאימי רחוקה מלהיות קשישה

 

[ענתי44]

Nice Guy ../images/Emo24.gif

ראשית, הגעת למקום הנכון בזמן הנכון. אנחנו כולנו איתך. ועל כולנו נפלה מפלצת האלצהיימר.כרעם ביום בהיר. וכולנו הפכנו להיות ההורים של הורינו. וכולנו חשים את החוסר אונים והתיסכול שההורה שהיה איתנו בילדות סובל ואין ביכולתינו להושיע. אני מבוגרת ממך וגם אמי חלמה לראות אותי נשואה ומאושרת, ועכשיו... ואחי נשוי ו 14 שנה חיכה לילד, שנולד אחרי הרבה טיפולים, והכאב הזה שאמא שלי כבר לא ממש משמשת כסבתא\ אם כח היא מאושרת בדרכה מהתינוק. אין אנשים חזקים וחלשים. תאמין לי שנחשבתי עד לא מזמן לחסרת אופי ומפונקת ואני מוצאת בעצמי ים של כוחות מחודשים. האהבה לאמא היא שנותנת לי כוח. גם אתה תתעשת ותתחיל לקבל כוחות. יש לאמא חוק סיעוד? אז היא זכאית ללכת למרכז יום. היא לא באמת תתנדב שם, אלא, זה יהיה התירוץ שלכם להבאתה למקום. ואם אין חוק סיעוד אז משלמים פרטי.אנחנו הוספנו לאמא יותר ימים ומשלמים עליהם. ובגלל המצב שלה הפרש גילאים לא כל כך משמעותי. פשוט תגש לשם ותראה קודם. יודע מה? ביום שלישי אני אהיה במרכז היום של אמא אני אברר לך לגבי מקום טוב ברחובות.

 

[Nice Guy]

תודה לך, זה באמת יעזור, זה כל כך

קשה, לקח לי יותר מחודש עד שכתבתי כאן, אין כוחות נפשיים להתמודד, כאילו אם אני לא אכתוב המחלה לא תתקיים. באיזה תקוות ואמונות אני ומשפחתי נתפסים, כדי להאמין שאולי זה לא אלצהיימר, אולי אפשר לצאת מזה, לפחות לשפר באופן קבוע ולא ללכת אל התהום. בכל אופן, ענת, את עשר, תודה לך. NICE GUY

 

[ענתי44]

אתה מחזיר אותי במנהרת הזמן

לפני כמה חודשים גם אני הייתי כמוך. זה שלב ראשוני של שיתוק מפעילות והכחשה. לי לקח יותר זמן עד שהעזתי לכתוב בפורום, הייתי קוראת סמוייה. בהתחלה הייתי צמודה לאמא 24 שעות ביממה. כל תזוזה שלה במיטה ואני הייתי קופצת ממיטתי אליה בבהלה. לא נתתי לאף אחד לטפל בה. עד שהבנתי שאני עושה עוול. גם לה וגם לעצמי. ושאם אני רוצה שיהיה לי הכוחות לשנים הבאות לטפל בה אז אני חייבת לתת לאנשים מקצועיים לעזור ולאפשר לעצמי מפגש עם העולם החיצוני. כי ענת מאושרת= טיפול טוב יותר מענת מותשת ומתוסכלת. במרץ שעבר האחיין שלי קנה כרטיסים למשחק הכדורגל של נבחרת ישראל מול אירלנד. אותו יום עשינו לאמא יום הולדת וכל המשפחה היתה. ואיתמר האחיין שלי גרר אותי בכוח לאוטו כי אני חששתי להשאיר את אחותי וגיסי. אבל על היציע כששרתי את התקווה ושרקתי בוז לאירלנד וצהלתי כשישראל השוותה, הבנתי שאני חייבת את זה לעצמי ולאמא. ואתה יודע מה? השמיים לא נפלו כי יצאתי ונהניתי. לכן גיא אנא ממך תנסה להמשיך בחייך וליהנות ואני יודעת מה אתה חושב על זה. חשבתי כמוך. אבל זה חלק חשוב מההישרדות. מחר אני אגיע למרכז יום אני מתנדבת שם במחלקה הרגילה, עורכת עיתון שהקשישים כותבים. ואני אברר לך מקומות ואשלח לך מסר.

 

[ענתי44]

גא ביררתי לך ושולחת לך בפרטי את

כל הפרטים

 

[ronnyw]

ועוד בעניין תעסוקה

שלום גיא ברחובות יש מוסד שנקרא "מרכז יום לקשיש" טל: 08-9464434 אני יודעת שאימך איננה קשישה, אבל כנראה שהיא תזדקק לעזרה כמו קשישה, חוץ מזה המועדון זה מקום להתחיל ממנו... הם מתמצאים, ויכולים להפנות למוסדות אחרים. אגב, השם "אלצהיימר" או "סיעודי" אף פעם לא מופיע בשם המוסד, כך שיכול להיות שזה בדיוק המוסד "שלכם"... ועוד משהו: נדמה לי מהתגובות שהכוונה שלי "פוספסה". הרעיון שלי היה שההליכה למועדון תוצג לאימך כאילו היא מתנדבת, בעוד שהיא אמורה להיות חוסה מן המניין. הצוות "יתמרן" כך שכולם יהיו מרוצים, וכפי שכתבתי, ייתכן שהיא באמת תוכל גם לעזור עם המבוגרים, להרגיש תורמת, ובוודאי להעזר. ואוסיף כמה מילים אישיות: אלצהיימר היא מחלה גועלית וארוכה. אסור לך להתנתק עכשו מהעולם ולהקדיש עצמך לאימך ולמחלה. אני בטוחה שאם היתה מבינה - צעד כזה היה מאוד מצער אותה. תמשיך בחייך, תמשיך בעבודתך, צא, בלה, חיה. מאוד ממליצה לך וגם לאביך להשתתף בקבוצת תמיכה של העמותה. הפגישה עם אנשים במצבים דומים, עם אותם לבטים, עם אותן בעיות עוזרת מאוד, הן נפשית והן בטיפים לחיי היום-יום. ועוד המלצה קטנה - עבור על הפורום הזה למשך כמה חודשים לאחור. גם פה תמצא המון דברים שקשורים אליך, לבטים, עצות, מחשבות, השתפכויות - הכל. בשביל זה אנחנו פה. בהרבה אמפטיה.

 

[Nice Guy]

זה בדיוק העניין, שהיא עדיין מבינה

הכל, היא לא רוצה שאני אעזוב את העבודה למענה, היא כל הזמן אומרת לי שהיא רוצה שאני אחיה, אתפתח, אקים משפחה, היא לא צמח, וזה פשוט הורס. וזה בדיוק כך, זה מצער אותה, היא בוכה כשמדברים על זה שאני אשב איתה או אבי, היא כאילו לא מבינה מדוע, אבל היא לא רוצה שאבזבז את חיי . זה פלונטר כל כך גדול שפשוט אין לי מושג מאיפה להתחיל ולאן להמשיך, מקווה שיהיו לי הכוחות ולכולנו להתמודד, כי זה כלל לא קל ופשוט.

 

[gala lo]

מאוד דומה

כאשר קראתי בפעם הראשונה את הכתוה מעלה, חשבתי שבני כתב זאת. אך בקריאה שניה מסתבר לי שיש כאן בעיה דומה מאוד. שמע בחורצ'יק ממבוגרים ממך ושעברו זאת. אל תעיז בכלל לחשוב על עזיבת עבודה ואל תיתן לעביך לעשות זאת. אף אחד לא ידע להגיד לך כמה זמן ימשך הסיפור. זה יכול להמשך מספר נכבד של שנים. חייך חייבים להמשך. עליך להתפתח ולהקים משפחה. זאת חובתך, חחיך לא נגמרו, תדאג שגם אביך ימשיך לעבוד, ברגע שיתפטר מעבודה ויתעסק רק בטיפול באמך לצערי עם כל הכאב, גם חייו ידפקו יותר. כיום בעבודה הוא רואה ונפגש עם אנשים. יהיה לו עוד מספיק זמן להיות בודד מחברה. תשיגו עזרה לאמך. וזאת על מנת לשמור עליכם. אתם בסיכון. החולה מסכן, נפלה עליו מחלה איומה. יש מספיק זמן לדאוג ולאהוב. זה לא קל. חשבתי כמוכם, אך לבסוף החלטתי בהתאם להצעתי. אני לא מצטער לילה טוב

 

[Nice Guy]

אני יודע שאתה צודק, ולא רק אתה מיעץ

זאת, כל מי שאני מכיר אומר זאת. העניין הוא שאימי עדיין מבינה הכל מסביבה, והיא לא מוכנה שמישהי תשב איתה, אפילו לא אני. העניין היותר מפחיד אותי זה שאם מישהי תשב איתה, העניין של המחלה יחלחל יותר מהר לתודעתה ויהרוג אותה לפחות מבחינה נפשית, ואת זה אני לא יכול להרשות לעצמי ולמשפחתי. איך התמודדת? אני בטוח שאם הייתי מוצא פתרון טוב לאימי שתהיה במסגרת כלשהי עד לשעות הצהריים לפחות, הייתי רגוע יותר והייתי עובד ואבי גם, אך כרגע אין לנו פתרונות, רק עכשיו המפעל שבה אימי עבדה התחיל לטפל בזכאותה לפנסיית נכות, עדיין לא יצרתי קשר עם עובדת סוציאלית, ואין לי מושג מה השלב שבו אני צריך, כמו כן אימי רק בת 59 ובטח לא זכאית לחוק סיעוד.

 

[gala lo]

תשובה

כן מגיע לה קצבת נכות באם פורשת עקב המחלה. חשוב מאוד כיצד להגיש את החומר לביטוח לאומי. שלח לי מסר כיצד אוכל להתקשר אליך. ואנסה להדריך אותך מנסיוני.

 

[zs1957]

תגובה ל-Nice Guy

שלום לך בחור צעיר קראתי את כל כתבותיך וליבי אתך.בת כמה אמא שלך? אם היא צעירה אין מה לכניס אותה למרכז יום לקשיש שם יש זקנים בני 70 + והיא לא תרגיש שם בנוח. אני אומרת זאת מנסיון. אני מתנדבת ביד שרה ויש לי מטופלתבת 47 שהיא חולת אלצהיימר כאשר היא אצלנו ביד שרה בשיקומון היא פורחת אני מטפלת בה באופן אישי וצמוד ויש תוצאות טובות אצלנו היא נמצאת יומיים. בשאר הימים היא במעון יום לקשיש השוא מצויין (אימי הייתה שם 5 שנים)והיא לא מסתדרת שם. הצוות נפלא אין לה שם חברים כולם זקנים וכאשר אין תקשורת מילולית יש תקשורת פיזית היא מכה את החולים. עצוב מאד.אנא תור עימי קשר ואשצחל לעזור לך. זהבה שחם/עמותת אלצהיימר

 

[zs1957]

תגובה ל- Nice Guy

לצערי הרב אם אמך אובחנה כחולה דמטית שום מקום עבודה לא יקבל אותה לעובוד אפילו לא בהתנדבות. אנשים לא רוצים לקחת אחריות על חולה אלצהיימר. מה יעשה המעסיק אם היא תברח ותשוטט האחריות לעובד היא עליו. הוא יעדיף לקחת אשה צעירה שתתן לא את התפוקה. ראשית על תעזוב את עבודתך ואף אביך אינו צריך לעזוב את עבודתו. תיצור קשר עם עובדת סוציאלית בשרות הרווחה של מקום המגורים שלכם. שתבוא לעשות ביקור בית, תשוחח עם אמך אתך ועם אביך והתאם לכך היא ת ותסייע לכם זהבה שחם/עמותת אלצהיימרפעל