איך מקרבים מקל נחייה לילדה עיוורת

[בישוליה]

איך מקרבים מקל נחייה לילדה עיוורת

המורה השיקומית שמלווה אותנו זה מכבר הציגה ללילך את המקל לילך מצידה בשום אופן לא מעוניינת לצאת איתו,למרות שאני מעודדת אותה ולמרות שאני מציגה את הפלוסים הרבים שיש בכך. המורה השיקומית לא מכריחה אותה וגם אנחנו לא כי אנחנו מעונינים שזו תהייה חוויה טובה אם יש פה בוגרים עיוורים השאלה שלי כשהציגו בפניכם את המקל איך הגבתם? או האם החיבור היה מיידי אשמח לרעיונות לילך בת 8.5

 

[יעל כלבי נחיה]

הצגת המקל לילדה

נסי אולי לעניין אותה שלאחר קבלת יכולת להליכה עם המקל יהיה לה יותר קל ומהר לקבל כלב נחייה. זה במידה והיא מעוניינת בעתיד בכלב.

 

[rnisser]

סתיו והמקל

התחלנו עם סתיו בגיל 5 עם מקל. מההתחלה, הקשר היה ללא עניין רב. בהמשך מדי פעם בפעם, שוב ניסינו עד שזה "תפס". לפחות במידה שסתיו היום יודעת שלצאת מהבית זה מחייב מקל. מצד אחד צריך לזכור שניידות זה דבר קשה, בייחוד לעיוורים מוחלטים. מנסיון של מספר הורים, עד שהילד לא יוצא לעצמאות בגיל 18, הניידות לא קלוונטית או כמעט לא רלוונטית. מצד שני, זה החיים ולילך צריכה להבין את הצורך, למשל בדרך הביתה כשמגיעים למקום מוכר אני עוזב את סתיו להסתדר לבד. כנ"ל כשיוצאים מהבית עד להיכן שהיא מכירה. מזה היא למדה שללא המקל, יש סיכוי גדול להתקל במשהו וכך היא למדה שהיא חייבת את המקל ואת הסיבה לצורך.

 

[אבא של נעם]

שתי שאלות:

בת כמה סתיו? יש סיכוי שהיא תרצה בעתיד כלב נחיה? היא ניסתה לחוות הליכה עם כלב נחיה? דיברתם על האפשרות?

 

[rnisser]

תגובה של סתיו + כלב נחיה

קודם כל תגובה של סתיו לגבי נושא מקל הנחיה: מקרבים מקל נחייה לילדה עיוורת בזה שמסבירים לה כמה הוא יכול להועיל לה. לא מכריחים אותה ללכת איתו, כי זה מרתיע. זו טעות לתת לילד צעיר ללכת עם מקל, גם כי הוא לא רוצה וגם כי הוא יכול להרביץ עם זה לאנשים וזה לא חייב להיגמר טוב. אני הרבצתי לאור נוימרק כשהייתי בת שמונה עם המקל שלי, ונתתי לה מכה בראש. עכשיו לשאלתך: סתיו היום בת 17.5 עולה ליב'. עד לפני כחודש הייתה נגד כלב נחיה. תמיד היה לנו כלב בבית אבל היא פשוט לא התחברה אליהם. לפני כשבועיים היה יום עיון במרכז לכלבי נחיה וסתיו לאחר מסכת רבה של קיטורים (מה לעשות, טיפש-עשרה) הלכה לשם. בסיום היום, לאחר שראתה כמה כלב נחיה מוסיף למהירות התנועה ולעצמאות, נירשמה לקבלת כלב נחיה. בשלב הבא היא תלך לבדיקה של 3 ימים לגבי ההתאמה לכלב ובקיץ הבא היא מקווה לקבל כלב לאחר אימון של 3-4 שבועות. יב' זה שנה לחוצה ופשוט לא יהיה זמן לפני.

 

[אבא של נעם]

נהדר!

איזה יופי. עשיתם לי את השבת. אני בוודאי אהיה שם כשהיא תקבל את הכלב (או הכלבה...) ונכיר באופן אישי. יש לי מעט שבמעט "אשמה" בכך שהיא תוכל לקבל כלב נחיה, ואין לך מושג כמה סיפוק אני מקבל מהודעה כזו. חבל רק שצריך לחכות כמעט שנה. אין לי סבלנות... ועכשיו, השאלה הבאה, מאוד ברצינות - לשניכם: המרכז לכלבי נחיה עושה מאמצים להגדיל את מספר העיוורים הפונים לקבל כלב נחיה. עם הקשר שלך לאופק לילדינו, ועם שגרירה כמו סתיו - יש סיכוי לאיזה "מסע התעוררות" וגיוס של חבר הצעירים נוספים? אני יודע שאני מקדים מאוד את המאוחר, אבל כמו שאמרתי קודם - אין לי סבלנות, קשה לי לדחות סיפוקים, ואני רוצה שזה כבר יקרה.

 

[rnisser]

כבר יש המשך

רוב הקשרים שלנו הם עם עיוורים מוחלטים ושם יש די קונצנזוס לגבי נושא של כלב נחיה. איציק מגיע לכל הכנסים שלנו, מדגים, מספר ועושה נפשות לנושא. מעבר לזה יש קשר רציף של פעילויות על המרכז לכלבי נחיה. ימי עיון מדי פעם בפעם, שבוע פעילות בקיץ. מה לגבי כתבה לעיתון? הזמנה ליצירת קשר? תבואו עם רעיונות ונשמח לשתף פעולה

 

[אבא של נעם]

כתבה לעיתון?

אני סקרן: מה הקונצנזוס ולמה זה קשור לעיוורון מוחלט? יש הבדל בין יחס של עיוורים מוחלטים לכלבי נחיה לבין יחס של כבדי ראיה? לגבי כתבה לעיתון, כבר הרמתי את ההנחתה שלך ואבקש להכין משהו מתאים. אני חושב יותר במונחים של הפעילות שלכם. אולי תרצו לערוך מפגש יותר גדול שלכם במרכז, כאורחים? אני מניח שאתם עורכים מפגשים למשפחות. בואו להיות אורחים במרכז.

 

[בישוליה]

תודה על הטיפים בקשר למקל

דיברתי גם עם המורה השיקומית של לילך והיא אמרה לי שהיא תבוא לביקור ונחשוב יחד איך לקרב את לילך למקל העניין הוא שרק עם המורה השיקומית לילך מוכנה ללכת עם המקל אז בהחלט אנחנו נפגש ונבדוק מה אפשר לעשות

 

[rnisser]

כבדי ראיה ועיוורים

אני מתמצא יותר בעיוורים מוחלטים מאשר כבדי ראיה. למיטב ידיעתי הבעיה הגדולה עם כבדי ראיה היא מציאת הגבול בין עולם הרואים לעולם העיוורים. לפעמים אני רואה אז למה אני צריך מקל? כלב? וכדומה? השיוך לשתי העולמות מבלבל. קראתי פעם ספר שכתב עיוור בשם: "מה העיוורים היו רוצים שהרואים ידעו עליהם?" והמחבר כתב שיום אחד כשרצה לעבור את הכביש, הסתכל ימינה ושמאלה, לא ראה תנועה לפניו והתכונן לעבור. ברגע האחרון עצר אותו מישהו והתברר שהוא כמעט יצא לכביש לפני מכונית נוסעת. הבעיה של כבדי הראיה היא שהם לא יכולים להסתמך על הראיה שלהם אבל לוקח זמן לברר את זה לעצמך ולגבש את הזהות שלך כעיוור. לגבי מפגש במרכז, זה נעשה לפני מספר שנים ונשמח לעשות את זה שוב. בהכנה מספיק מוקדמת ניתן לשלוח הודעה לכל ציבור ההורים דרכנו, דרך המורות התומכות ומורות השיקום ולארגן הפנינג המוני. שוב, לטיפולך.