איך משיבים את הזוגיות שלנו למסלולה הנעים?

[חגית ורד]

ל"אגודה לטיפול במשפחה ובנישואין" יש רשימה של

מטפלים זוגיים מוסמכים לפי איזור מגורים ולאגודת הפסיכולוגים באתר "פסיכולוגיה עברית" יש גם כן. בהצלחה בחיפושים ובטיפול.

 

[yaeli232]

איך משיבים את הזוגיות שלנו למסלולה הנעים?

שלום חגית שמי יעלי, אני בת 33 נשואה שנה פלוס הנה סיפורי הגבר שהוא היום בעלי היה חבר שלי 5 שנים ואני מכירה אותו היטב, את כל השטויות הקטנות שהוא עושה, את הדברים החשובים לו והחשובים פחות, את הדרך שבה הוא עובד ואת צורת החשיבה שלו ובמשך כל השנים האלה אנחנ מקפידים מאוד על קיום שיחות שבהם אנחנו (משתדלים) להעביר אחד לשני בצורה לא פוגענית איך אנחנו מרגישים לגבי נושאים שבהם קצת יותר ברומו של עולם (דעותינו, אמונות, נישואים, ילדים וכדומה). אני חייבת לציין שהוא אדם רגוע בדרך כלל(לפחות מבחינה חיצונית) ולוקח הרבה זמן עד שהוא באמת כועס או מרים את קולו על מישהו אחר בשנה האחרונה מאז נישאנו אני מרגישה שחל שינוי שמתבטא אצל בעלי בהתפרצויות זעם בלתי נשלטות. הוא מאבד סבלנות מהר ומתפרץ. זה מלווה בהרמת קול, בשפת גוף קשה. השינוי במצבי הרוח שלו הוא קיצוני- רגע אחד הוא רגוע ושלו, ורגע אחר - אני לא מזהה אותו בכלל. ההתפרצוית מתרחשות בלי שבירר אותי קודם אם אולי היתה אי הבנה בינינו- בלי שישבנו ודיברנו, מה שהיינו עושים בעבר. ובד''כ הן קורות אחרי מקרה קטן של אי הבנה, שיכול היה להפתר במהירות ללא כעס. (לא דברים שברומו של עולם- הוא גם מודה בזה בדיעבד) ההתפרצות היא בד''כ מילולית,פוגענית ומשחררת לחץ אך גורמת לי לתחושה מאוד לא נעימה(מיותר לציין). ביום חמישי בערב היתה התפרצות זעם שהדליקה אצלי נורה מאוד אדומה, ובעקבותיה אני מעונינת לפנות לייעוץ זוגי. לפני ההתפרצות אני זוכרת שהוא היה מתוסכל על כך שאינו מצליח להבהיר את דבריו, ואח''כ הוא פתאום התחיל להטיח את ראשו ברצפה ובקיר, זחל לפינת המטבח ושכב על הרצפה וכך ללא נוע במשך כ-10 דקות. לאחר הארוע הקשה (לשנינו) הוא הסכים לתקשר איתי רק דרך כתיבה, שזה מצוין מבחינתי כי גם זו דרך להתבטא, ומהר מאוד הבנתי איפה היתה אי ההבנה. העניין הוא שהתגובה שלו מאוד לא נורמטיבית לטעמי, ואין לשנינו רצון שהההתפרצויות האלה יחזרו שוב על עצמם, בשום צורה (ובטח ובטח כשיהיו לנו ילדים). הוא אינו יודע מה גורם לו לחצות את הגבול ולהגיב בצורה כ''כ קיצונית. היום בבוקר שוב היתה לו התרפצות זעם, על ענין פעוט ביותר. אני חוששת מאוד מהשינויים הקיצוניים שלו במצבי הרוח, בהתפרצויות הזעם האלה שיזיקו לקשר ובעיקר מעוניינת לחזור שוב למסלול של לשבת ולדבר בנועם, ולהרגיש שאפשר לדבר בגלוי על כל דבר. מה עושים בשלב ראשון? איך מרגיעים את שנינו ומשיבים את הזוגיות שלנו למסלולה?

יעלי

 

[חגית ורד]

יש סיבה לדאגה וצורך בטיפול בבעיה. בעלך

צריך לברר בטיפול את מקור הכעס וחוסר השליטה בעצביו. צריך לבדוק מדוע הוא מתפרץ, מדוע עכשיו ואיך אפשר שזה לא יקרה לו בעתיד. הזוגיות כמובן נפגעת מאד ואת (כביכול) המטרה של הכעס אבל את לא הגורם לה ולא יכולה לעשות דבר כדי לשנות את ההתנהגות שלו. אתם צריכים ללכת לרופא משפחה ולספר את מה שספרת לי והוא יחליט אם להמשיך להפנות ולמי. לא מדובר בבעיה בזוגיות למרות שהיא כמובן נוצרת וצריך לטפל וכמה שיותר מהר.

 

[yaeli232]

שוב שלום

בשיחה אתמול בערב אמר בן זוגי, כשביקשתי ממנו לחשוב על סיבות להתפרצויות הזעם שלו, שיכול להיות שהן נובעות מכך שסבלנותו פוקעת מהר יותר מבעבר כשהוא מגלה שיש בינינו אי הבנה. הוא גם ציין שהוא מרגיש שאני לפעמים לא מקשיבה למה שהוא אומר לי אלא מפרשת את דבריו כפי שאני רוצה, ומרוב תסכול על כך שזה קורה הרבה - באה ההתפרצות. האם בכל זאת יכול להיות שמשהו שאני אומרת או עושה גורם להתקפי הזעם האלה? או שלפי דעתך זה ביולוגי / רפואי בלבד? האם רופא משפחה יכול להפנות גם לפסיכולוג? האם לדעתך רק הוא צריך ללכת לטיפול, או רצוי / כדאי שגם אני אצטרף אליו? תודה ויום טוב יעלי

 

[חגית ורד]

הקושי של בעלך בה לידי ביטוי איתך כי את האדם

הקרוב אליו ביותר. מי שיש לו התפרצויות זעם זה כי לא טוב לו, זה תסכול שהיה עד היום אולי מודחק או מופחת והיום כבר אי אפשר לעצור אותו.אל תקחי על עצמך את הקשיים שלו. את יכולה לאמר לו את זה כדי שלא ישתמש בך כדי להצדיק את ההתפרצויות שלו, זהו דבר שלעיתים עושים מי שלא רוצים לקחת אחריות על הקשיים שלהם. רופא משפחה יכול להמליץ על כל גורם טיפולי ולהפנות אתכם. את בהחלט יכולה להצטרף לטיפול, כמובן זה תלוי ברצון בעלך , במטפל ובאופן הטיפול.