איך משיגים חברים?

[גילגיר]

איך משיגים חברים?

שלום לכולם, אני לא כותב בפורומים של תפוז הרבה. אני בן 24 והייתי רוצה לשאול להתייעץ אתכם.

הבעיה העיקרית שלי היא שאין לי חברים. כלומר יש אחד שהוא חבר שלי כבר זמן רב אבל אף פעם לא הלכתי לא איתו ולא עם אף אחד אחר לא לסרט, לא לבילוי ולא לשום מקום אחר.

הייתי בתיכון, באוניברסיטה, וראיתי שאנשים איכשהו מתחברים אחד עם השני ואני רואה גלריות של אנשים בפייסבוק שהולכים לכל מיני אירועים, מבלים (יש לי שם "חברים" שבאמת למדו איתי אבל אין לי איתם קשרים חזקים בכלל) נוסעים לכל מיני מקומות. אף פעם לא עישנתי/ שתיתי אלכוהול או אפילו קפה (זה מגעיל אותי)

עד לאחרונה זה בכלל לא הזיז לי. הייתי מעוניין במשחקי במשחקי מחשב או בצפייה בסרטים לבד ובכלל לא היה אכפת לי מחברה אנושית (בעיקר בתיכון, למרות שהיו אנשים שהייתי איתם באינטרקציה אבל זה לא הגיע לרמה (?) של ללכת למקום כלשהו). אף פעם לא התקרבתי לאנשים ולא התחברתי אליהם אבל אף אחד גם לא התקרב אליי, וזה לא שאני לא נחמד או מגרש מישהו אם הוא מדבר איתי.

הייתי רוצה גם שיהיו לי חברים שאני אוכל ללכת לבלות איתם לאיזה מקום בילוי. איך פוגשים אנשים ונהיים חברים שלהם?? איך הכרתם את החברים שלכם ומה אתם עושים איתם ? אני מרגיש קצת בודד כשאני רואה אחרים יוצאים לפאבים ואני לא עושה את זה (למען האמת, אם להיות אובייקטיבי אני לא אוהב לצאת מהבית אבל הייתי רוצה להרגיש מה זה "לצאת עם חברים" אולי זה אפילו ימצא חן בעיני)

מה עושים??

 

[EdisonGirl]

לדעתי זה לא כזה זוהר כמו שזה נראה.

אתה רואה תמונות, אבל תמונות אלה רגעים. כל אחד עושה פוזה מופרעת של היום הכי כייפי בחיים שלו, ו.. בום, הרגע מתועד.
אני חושבת שחלק גדול מההנאה זה באמת להסתכל אח"כ בתמונות וגם אם לא היה הכייי כיף בעולם, זוכרים כאילו היה ממש ממש כיף, כי התמונות עושות לנו משהו.
בפועל מה שקורה, ואני לא רוצה לבעס אותך, כי זה דווקא כן כיף לצאת, אז אל תבין אותי לא נכון, לפעמים לאחד החברים יש כאב בטן ולפעמים מישהו איחר וביאס את כולם, ולפעמים זה בכלל בילוי שנועד לעודד ממישהי שנפרדה מחבר שלה והיא קצת עצובה ולא כל הרגעים כאלה מאושרים כמו בתמונה.
אבל לפעמים באמת כל הערב עובר בהנאות, צחקוקים וחוויות בלתי נשכחות.

איך משיגים חברים? הם סביבך. כל אדם שנראה לך פוטנציאל בילויים, הוא גם פוטנציאל חבר למטרה הזו. לא יודעת אם זה הסטייל שלך, אבל אפשר לצאת לבד ולפגוש במקום עצמו, כי שם יש מצבור של "פוטנציאלים" כאלה, אבל אפשר "למצוא" אותם גם בעבודה, בלימודים, בצבא.. בכל מסגרת שמאפשרת לך מצב סטטי ונינוח עם חבורה של אנשים שיכולים להיות החברים שלך. איך עושים את זה? פאק, פשוט מדברים איתם? אנחנו יצורים חברתיים, כן, קצת מנוכרים, אבל ברגע שאתה שובר את הקרח, אתה מגלה שאחוז מאוד גבוה של האנשים בדיוק כמוך- תוהים איך משיגים חברים.

איך שוברים את הקרח אתה שואל? כאן סביר להניח שתקבל תשובות שונות ומגוונות. הבסיס להן הוא "תהיה טבעי", הוראה ערטילאית אבל טבעית

מבחינתי המשמעות היא פשוט לדבר עם אנשים כאילו שאתה מכיר אותם, בלי כל הגינונים המטופשים של "אנחנו אנשים זרים, טרם נפגשנו בעבר, טרם שוחחנו בעבר, שלום, מי אתה ומה שמך?" זה מטומטם בעולם של אנשים לדעתי. משהו מוצא חן בעיניך, דבר. עשו משהו ששיעשע אותך? דבר. בא לך להחמיא למישהי? עשה זאת ללא כל חשש. אף אחד לא קדוש ואין צורך להירתע מאף אחד.

אגב, גם אני לא ממש אוהבת לצאת. לא מתה על ההמולה... הרבה פעמים אני מעדיפה להעביר ערב עם סרט בבית או בקולנוע, או בכלל לעשות דברים אחרים. אני לא חושבת שאף אחד חייב לצאת אם זה לא הסגנון שלו. יש כ"כ הרבה דברים אחרים שאפשר לעשות עם בני אדם מלבד ישיבה או ריקוד בלתי מקצועי בעליל במקום צפוף אפוף עשן סמיך מסיגריות, אבל בשביל להגיע לבילוי בבית של אחד החברים, אתה באמת צריך להגיע למצב כזה שאתה חלק מהחבר'ה. זו ממש לא בעיה אם אתה חברתי ולא משעמם

ולסיום- לך תדע, אולי זה אפילו ימצא חן בעיניך

 

[einat162]

 

[Building a mystery]

 

[evy580]

 

[Building a mystery]

הדרך הכי טובה להכיר אנשים זה במסגרות כלשהן.

החברים הכי טובים שלי הם מהצבא, לימודים או עבודות בהן עבדתי... ואין ספק שכל עוד אתה לא יוצא מהבית, עם כל הקלות של היכרויות באינטרנט, יהיה קשה לך יותר להכיר ולהתחבר לאנשים. אגב, אני גם לא מרבה לצאת לפאבים, ואני לא חושבת שאני מפסידה משהו... אלא בדיוק להיפך- אני חוסכת מעצמי שעה של עמידה בכניסה עם מאבטח שעושה סלקציה מכוערת ומכניס את החברים שלו קודם, ונמנעת חיכוך עם טיפוסים מגעילים וחזרה הביתה ספוגה בריח של סיגריות. אישית, הרבה יותר כיף ונעים לי לפגוש חברים וללכת לסרט או סתם לעשות ערב פיצה בבית של מישהו.
אל תתבודד יותר מדי, כי זה משדר לאנשים שאתה לא מעוניין בחברה. נסה לצאת ותנסה ליזום שיחות עם אנשים שנראים לך מעניינים והדברים כבר יקרו מאליהם.

 

[חמודה האחת 111]

שלום!!!!

גם לי אין חברים ואני מאוד רוצה לצאת

משעמם בבית לפעמים זה טוב אבל צריךגם לצאת לפעמים


איפה מכירים אנשים נחמדים ?

 

[NEO83]

פה

 

[ענן שובב]

שאלה טובה

צריך ללמד את זה בבתי ספר..
"איך מתחברים" או איך "יוצרים קשרי חברות"

כי לא לכולם יש מיומנויות של תקשורת בין אישית יעילה, ולכן יסבלו מבדידות.

 

[Optimistic Girl]

נתת לי עוד רעיון לסדנאות חדישות

 

[W a b b i t]

תתנדב או תרשם לאיזה חוג העשרה, ספורט וכו'

 

[evy580]

פשוט להתחיל לראות יותר אנשים

אם זה בחדר כושר, בסיבוב הליכה בעיר, בעבודה.....
ולהגיד היי, שלום, מה איתך?.....
בהתחלה השיחה יכולה להיות ממש רק "השלום" הזה, או ה"מה איתך?"
אבל בפעם הבאה זה יכול להתפתח אם זה יעניין אותך וגם את הצד השני,
ואז לנסות ולדבר על דברים שמעניינים אותך וגם יעניינו את הצד השני,
תמיד אומרים "להיות אתה", שבמילים אחרות ויותר מדויקות-
להשתמש בישירות וכנות וחוש הומור לא יזיק

 

[Purple Mushroom]

כפי שכתבו, דרך מסגרות.

איך חיי החברה שלך נראו בתקופת התיכון? תמיד אני משווה את המצב החברתי שלי לזה שהיה לי בתיכון = 2 חברים טובים, שאיתם שמרתי קשר במשך שנים ארוכות, (כיום כבר לא).

בחטיבה העל תיכונית היו לי 2 ידידות טובות. עם אחת, בשנתון שלי (גדולה ממני בכחודשיים, ), אני כבר הרבה שנים. (כ12 שנים), בקשר במייל, אני מברך אותה ביום ההולדת שלה, 9.1, ושואל למצבה, (גרושה בחו"ל עם 2 ילדים), והיא שולחת לי מייל ברכה ליום הולדת ב 17.3. (מוזר שאנחנו עדיין לא חברים בפייסבוק).

השאלה שלך היא: איך פוגשים אנשים ונהיים חברים שלהם? איך הכרתי את החברים שלי, ומה אני עושה איתם?
אז לאורך ההיסטוריה, כאמור , הכרתי 2 חברים מהתיכון, היה לי מאוד קשה לעשות את הצעד הראשון, כי אני בחור מאוד ביישן ומאוד מופנם, בשפיות שלי.

אחרי התיכון התגייסתי, ונפגעתי נפשית, התאשפזתי, וזה מעיב על כל חיי הבוגרים כמעט, (מגיל 18 וחצי), וזה גם משפיע על חיי החברה שלי, כל החברים שהיו לי, ועכשיו גם, הם חולי נפש = משוגעים. ניסיתי להתחבר כאן בכמעט 12 שנים האחרונות, ולא ממש הצלחתי. בעצם אולי קצת כן, כמו בהנדסאים, יש לי מהאתר הזה, ומהמון מפגשי פורום שנכחתי בהם, יש לי כ-2 ידידות יותר קרובות מתפוז, בזמן האחרון כבר לא ממש בקשר איתם, תקופות.
לצאת עם חברים, זה כמו שהיה לי ביום שני, להיות בבית של אחד, לבלות איתו. (רוב החברים שלי מעשנים, אני לא מעשן, ומשתדל לא לשתות). ולצאת אחרי לילה לבן, לצאת לקנות מיץ אננס, ליד ככר רבין, ולשבת עד 7 בבוקר, בבית קפה שפתוח 24 שעות. עם חבר, שהפוך ממני בגישה ובאופי שלו, קורא לי קמצן.

ועוד דוגמא מאתמול בלילה:
אחרי חיבוק ירושלים, ישבתי עם חבר. (בעצם הוא לא ממש מוגדר ככה, מתמודד, אלא אדם מהישוב, שגדול ממני ביותר מעשור),
מהמהפכה

, ישבנו בערך עד 2 בלילה, בקפה 24 שעות, אספרסו בר , בפינת הרחובות רוטשילד והרצל, ושתינו\אכלנו סחלב עם קינמון ופיסטוק בשווי כ20 ש"ח. היה מאוד נחמד, והתגעגעתי לאותו מקום רק בזמן אחר, יוני-יולי 2005, במסגרת אירוע חברתי של העבודה.

חברים טובים בעלי אינטרס משותף אפשר מאוד למצוא במקום עבודה, בעיקר בעבודה משרדית, עם אווירה חברותית וליברלית, כפי שהיה לי במחצית השניה של 2005, כשהייתי בן 29 .

זהו בערך. יכול עוד להרחיב.

יש לי שאלה: אם אתה לא שותה קפה, אז איזה משקה חם ומעורר אתה שותה?
מה אתה שותה, כשאתה רוצה להיות ער בלילה, ולכתוב פוסט. (אם הודעה בפורום, ואם תגובה, או פוסט משלך ברשת?)

.
אלון א'. מכור חזק לקפה תה שוקו, שוקו\קפה , וקפה בלילות לבנים.

. =] ...

=] ...