איך משיגים סמכות הורית ?

[גלית&שחר]

איך משיגים סמכות הורית ?

בשיטות החינוך שאימצנו לנו חסר במידה רבה אלמנט הסנקציות/ענישה. כך יוצא שבמידה רבה אין לי דרך "לאכוף" משמעת. למעט בנקודות לא רבות שהן בחזקת יהרג ובל יעבור, אנחנו די מתגמשים או מתיישרים לפי הזאטוטה, שלמדה מהר מאד מי הבוס בבית ומרבה להשתמש בביטויים כמו - אני (כן/לא) מסכימה או -אני (כן/לא) מרשה. אני מרגישה לעיתים חסרת אונים, כי ברור לי שאני לא יכולה להשאיר בידיה את הבחירה בדברים מסויימים, שלמרות תבונתה הרבה יש דברים שהיא עדיין לא יודעת ולא מבינה את משמעותם ובכל זאת, למעט שיטת השכנוע וההסבר (שבהרבה מקרים פוגשים חירשות זמנית), אני לא מוצאת דרכים לגרום לדברים להתבצע כמו שאני מבינה וחושבת שנכון שיתבצעו. איך זה אצלכם ?

 

[לימור של עמית]

עוד לא הגעתי לשלב הזה..אבל

אני נגד עונשים. זה לא אפקטיבי וברוב המקרים אין קשר בין ה"מעשה"..ל"עונש.. כך שאין קשר סיבתי נלמד.. תתני דוגמא יותר ספציפית למה את מתכוונת.."לגרום לדברים להתבצע כמו שאני מבינה וחושבת שנכון שיתבצעו"...

 

[גלית&שחר]

למשל - צריך לצחצח שיניים לפני השינה

זה ברור לה ולי. היא מבינה את המשמעות ואת ההשלכות ובכל זאת מחליטה לעיתים ש"היא לא מסכימה".

 

[Iris-1]

אצלנו אין לא מסכימה.

לנושא השיניים - לאחר שהשיניים שלהם עלו לי הון במרפאה השיניים (החורים וכו´). לא מוותרים. לסיום הם קיבלו שם מברשות שיניים נחמדות ואם הן שוכחות לפני השינה אנחנו מזכירים להם גם אם מצריך לרדת מהמיטה וללכת לצחצח. בעניינים אחרים של התלבשות עצמאית, אוכל ליד השולחן יש חוקים אצלנו וחייבים לציית להם. מי שלא מזכירים לו שככה אני לא אוהבת שמסתובבים בבית והוא חייב לעשות עם זה משהו. זהו. סמכות הורים אצלנו הלכה בכוח אבל מאז היא נשארה ונותרו לי גם כלים לדרבן את הילדים לעשות משימות שלא אוהבים. אין ברירה לפעמים סמכות הורית לוקחים ולא מחכים שהילד יעשה מעצמו אחרת זה באמת לא יעשה.

 

[לימור של עמית]

יש לא מסכימה אבל לא בנושא הזה..

בכל זאת אנחנו רוצים ללמד את הילדים..אבל לא שיהיו רובוטים..והיא בהחלט יכולה לא להסכים לדברים מסוימים...וזה דווקא משמח שיש לה דעה בנושא.. צריך להסביר לה על הצחצוח..מה הוא בא למנוע..ומה קורה אם לא.. יש בספרות את קריוס ובקטוס..ובטח עוד כמה שהצטרפו מאז שהייתי קטנה.. אחרי כל השיחה..אני בטוחה שתשאלי אותה והיא לא תרצה אורחים כאלה בפה שלה..נשמעת לי כמו ילדה שמבינה עניין!

 

[רותי ע]

תאוריה יפה אבל..

לא תמיד עובדת. בייחוד לא עם ילדון בן שנתיים שלא מבין עדיין לגמרי את המונחים סיבה ותוצאה. לדעתי צריך לדבר ולשכנע אבל בסוף להציב את הגבול. וזה עדיין לא נקרא לדכא את נפשו הרכה של הילד.

 

[גלית&שחר]

וזו השאלה - איך מציבים את הגבול ???

 

[רותי ע]

לפני כחודשיים שלושה היתה לי ../images/Emo62.gif

הארה אמיתית. וזה אחרי שיחה עם יועצת מקצועית. הייתי על סף התמוטטות עם ילדון מתוק שהפך לשדון אמיתי. ההשכבה הנעימה הפכה לסיוט של שעות. צחצוח שיניים, ארוחה, החלפת חיתול-מאבקים איומים ומכות (ממנו אלי). ואז היא נתנה לי כמה נקודות למחשבה וכמה עצות מעשיות. ותוך יום יומיים הכל השתנה. ואז באה ההארה-כמו שהם יודעים איפה הכפתורים שלנו ומתי ללחוץ כדי שנקפוץ (והם לוחצים ואנחנו קופצים) ככה אנחנו צריכים למצוא את הכפתורים שלהם. ולא להאמין באיזה מקומות בלתי צפויים יכול להיות הכפתור. ככה באה בעית ההשכבה לסיום מהיר (החזרנו את מיטת התינוק לחדר, בלי לאיים הסברנו לו שזו מיטה לתינוקות ומיטת הנוער לגדולים. וגדולים לא יורדים מהמיטה. והוא הפסיק לרדת מהמיטה). ובעיית המכות וההשתוללות כמו שתארתי קודם. והיופי שבדבר שהוא אוהב את המצב החדש שבו יש גבול והוא יודע מהו. נסי לחפש את הכפתורים שלה..

 

[יונת ש.]

יש עם זה בעיה

איך את מרגישה כשלוחצים לך על הכפתורים? איך את חושבת שהבן שלך מרגיש כלפיך כשאת לוחצת לו על הכפתורים?

 

[רותי ע]

כפתור לאו דווקא בשלילה..

הוא לוחץ על הכפתור כדי לקבל חיבוק. כדי שאשחק איתו ועוד.. והתשובה איך הוא מרגיש-הוא נהנה. אולי הנאה היא מילה לא מתאימה אבל הוא מכוון את הסיטואציה לאן שהוא רוצה-והוא רוצה ללכת לחדר להרגע. אותי זה פשוט הדהים כי לי זה נראה נורא בהתחלה (כמו העונשים במאה שעברה ללכת לישון בלי ארוחת ערב או לסגור במרתף). כמובן שכאן הסיטואציה אחרת-הוא יושב על המיטה לדקה שתיים ומחליט לבד מתי הוא יורד. אני לא לוקחת אותו בכוח ולא מונעת ממנו לצאת מהחדר אולי ילדים שונים פתרונות שונים?

 

[יונת ש.]

אני מתרשמת שקראת את זה הפוך משכתבתי

כתבתי: איך את מרגישה כאשר מישהו אחר לוחץ לך על הכפתורים. עכשיו שאלה שניה, נפרדת, ולא קשורה לראשונה (מלבד בזה שהתשובה לשאלה הראשונה יכולה לספק תובנה לגבי השאלה הזאת): איך את חושבת ש הוא מרגיש כלפיך כאשר את לוחצת על הכפתורים שלו. מקווה שזה יותר ברור עכשיו.

 

[רותי ע]

לזה בדיוק התכוונתי

הוא אוהב את זה. זה נותן לו ביטחון לדעת שבסיטואציה מסויימת אני מגיבה באופן מסויים. וגם אני. כשהכפתור הוא חיובי. אני מקווה שהבנת אותי הפעם.

 

[ר-חלי]

יש גם כפתורים חיוביים

ולפעמים כשהיא לוחץ על הכפתור אז זה כייף אחרי שהיא מנדנדת וצועקת שאני אעשה משהו ואני אומרת לא אז היא באה ובחיוך ענוג אומרת "אמא תני/תעשי לי בבקשה ...." אני מיד עושה ומחייכת בלב שהנה היא למדה משהו

 

[Iris-1]

החזרת אותי אחורה כמה חודשים.....

אצלנו היה כפתור של החוסר סבלנות של רותם. כל דבר היא רצתה תיכף ומיד. והיתה לה אחלה יציאה: "אמא, עכשיו, עכשיו, עכשיו" (באמת 3 פעמים עם רקיעה של הרגל) וגם ניסתה לתלוש לי מהידיים את מה שהיה לי כולל אם זה היה אחותה. לאט לאט היא הבינה שיש לאמא גם עיסוקים אחרים בין היתר ולא תמיד אמא פנויה וצריך לחכות בסבלנות וכן הכפתור של הסבלנות הושג אצלה במלחמה אבל מאז הנצחון שלי (אין לה בעיות להמתין בסבלנות לתורה).

 

[אמיר.]

תלוי מי ואיך...

גם מבוגרים (והורים) צריכים מדי פעם שיעמידו אותם במקום. מה שעשתה רותי זה מצוין. מעמידים לפני הילד את האפשרות לבחור. לכל בחירה - יש תוצאה.

 

[גלית&שחר]

מה זה "בכוח" ? איך הגעתם למצב בו

מספיק להזכיר לעשות או לא לעשות.

 

[Iris-1]

זו עבודה קשה. באמת קשה.

מילת הקסם היא "עקביות" יום אחרי יום בשיטיות מזכירים שוב ושוב בלי להתרגז את המשימות שע ושים לפני השינה ותאמיני לי תוך מספר ימים זה נטמע ואז צריך רק להזכיר למי ששוכח וזהו. והכל בשקט ורגוע כמה שאפשר. לא תמיד ז ה מצליח אבל זה העיקר.

 

[גלית&שחר]

הא, היא בהחלט לא שוכחת ומדקלמת

סדר פעולות. היא גם מביאה בעצמה את מברשת השיניים שמוכנה מראש כחלק מטקס השינה. אבל מה, הפה ננעל בכוח ולמעט הפעלת כוח פיזי לא נותר מה לעשות ואת זה אני מסרבת לעשות.

 

[Iris-1]

אני לא יודעת בת כמה היא אבל....

אצלנו יודעים שאם לא מצחצחים שיניים יש ריח פה לא נעים ולאמא לא נעים לתת נשיקות וחיבוקים אולי זה יעזור לך . אצלנו זה עבד תקופה ארוכה מאד כחלק מהעיקביות עד שזה נכנס להן לראש והיום לא צריך אפילו לרמוז הן הולכות בקלות לצחצח שיניים, ללבוש פיג´מה וכל מה שנכנס לטקס השינה ובגלל לסדר המובנה של היום שלנו.

 

[אמיר.]

אין ציחצוח = אין מתוק.

זה לא עונש. זה צמצום הנזק. לא שווה לריב. אם היא מבינה ענין (בת כמה היא ?) אז אם בבוקר היא לא מצחצחת - כל היום אין ממתקים (מפטל ועד שוקולד, או כל קינוח שהוא) - רק לחם ותפוחי עץ. ולהסביר שזה לא עונש - אלא נסיון למנוע את התפשטות העששת. היכונו לצריחות.