איך משכנעים את הצד השני

[ריקי29]

איך משכנעים את הצד השני

אני עדיין לא בהריון אבל הנושא מעסיק אותי מאז לידת בני הבכור. את נדב ילדתי בבית חולים, לידה באוירה ביתית בליס. היתה לידה מדהימה!! אם כי נדב נולד עם בעיה בחוט השידרה והעובדה שילדנו בבית חולים סייעה לנו לקבל אינפורמציה מיידית לגבי הבעיה שלו, דרך הטיפול ואיכותו (ניתוח בגיל 6 שבועות. טפו טפו הכל פיקס עכשיו). תמיד אמרתי שאם הלידה של נדב תלך כפי המתוכנן, ללא התערבות רפואית, את הלידה הבאה אעבור בבית. הבעלול לא ממש מסכים איתי. איך משכנעים אותו? הרי זו החלטה משותפת. למרות שהילד יוצא מגופי, הלידה היא לא רק שלי אלא גם שלו...

 

[POOH*]

לדעתי..

קודם כל אני לגמרי מסכימה איתך בדעה שזו החלטה משותפת. וחושבת שאת צריכה להבהיר לאיש שככה את מרגישה. ולבקש ממנו להתחיל לקרוא חומר בנושא ואפילו סיפורי לידה. זה אפשר גם לפני ההריון הבא.. אצלנו מה שהכי שיכנע אותו יותר מכל החומר היה סיפור לידה של מישהי שהכרנו מהרשת שהיה סיפור לידת בית נפלא. אח"כ הסכמנו שהולכים להיפגש עם מיילדת בלי שום מחוייבות ולחץ ואחרי הפגישה נדבר שוב בנושא ונחליט. הוא הגיע לפגישה עם רשימה של שאלות וקושיות.. ישבנו איתה כמעט שעתיים והיא ענתה לכל אחת ואחת מהשאלות שלנו.. ומהפגישה הזו שנינו יצאנו בהרגשה שמצאנו את המיילדת שלנו.. אפילו לא הייתי צריכה לנסות לשכנע.. ואולי לדבר עם בעל של מישהי שילדה בבבית גם יעזור? בהצלחה.. POOH

 

[מבשלת בבטן]

שיכנוע הבעל

קודם כל, אני חייבת להגיד שקשה לי קצת עם המילה שיכנוע... נראה לי יותר נכון לקרוא לזה "הבנה וקבלה של התהליך"- שיכנוע זה כאילו שאת מכניעה אותו, כלומר מפעילה איזה שהו כח בכדי שיסכים (לא כ"כ קשור לשאלתך אבל זה כבר מציק לי הרבה זמן

). אני חושבת שבתור התחלה הכי טוב להסביר לו מדוע את רוצה ללדת בבית וכמה שזה חשוב לך. את לא צריכה לבוא בגישה של "ככה החלטתי וכדאי שתסכים", אלא בגישה של "יש משהו שמאוד מעניין אותי ואני מאוד מתחברת אליו ואני הייתי מאוד שמחה אם תנסה להתחבר אליו גם" במקביל יש לספק לו אינפורמציה על הנושא- אפשר להפנות אותו לאינטרנט לקרוא מחקרים בנושא,סיפורי לידה, לקנות את הספר של אילנה שמש העוסק בלידות בית בישראל (טוב גם למי שלא עומדת בפני לידה ביתית), הוא יכול לשאול בפורום שאלות שמטרידות אותו, אבל הכי טוב זה להפגש עם מיילדת בית ולשאול אותה את כל מה שעולה לך ולו בראש והרבה פעמים זה עוזר בקבלת ההחלטה. אני מאמינה, שאם את תהיה שלמה לחלוטין עם הרצון ללדת בבית, את תעבירי את השלמות והרצון גם אליו. אם את תאהבי את הרעיון של לידת בית אבל *לא תהי שלמה איתו*, מכל מיני סיבות, את תשדרי את זה והוא ימשיך לסרב לרעיון.

 

[debby12]

אני הייתי מתחילה מלבדוק מה הסיבה

שמרתיעה אותו. אני מניחה שזה לא "לא וזהו" אלא שאלו חרדות שלו מפני משהו (הכי נפוץ זה הפחד שזה "לא בטוח"). ואז, אחרי ששמת את האצבע על הסיבה לרתיעה שלו אפשר לנסות להתקדם. למשל, לאסוף רשימה של מחקרים מדעיים שמראים שבלידה שהיא מראש low risk לידת בית אינה מסוכנת יותר (ויש אומרים בטוחה יותר) מלידת בית חולים. עוד דבר שהוא עשוי להסכים אליו (אין לי מושג מה מידת האנטגוניזם שלו) הוא פגישת היכרות עם מיילדת בית. למיטב ידיעתי כל המיילדות עושות את זה (בתשלום) - וזו סתם פגישת היכרות-התעניינות שתאפשר לו לשאול שאלות, לקבל פרטים, ובכלל לקבל "תחושה" על מה מדובר - כל דבר שהוא לגמרי "לא ידוע" תמיד נשמע יותר מאיים.. זה כמובן בלי שום מחויבות. לדעתי אם הקשר שלכם טוב, ואת מסבירה לו שזה חשוב לך, לא צריכה להיות לך בעיה לשכנע אותו לפחות לבוא איתך לפגישה כזו כדי לשמוע עוד [תתיחסו לזה כאל זמן איכות זוגי ביחד - כאילו הלכתם לשמוע הרצאה ביחד] יש פה איזה דף עם קישור לשמות והטלפונים של מיילדות הבית - אין לי מושג איפה אבל ראיתי ששמו אליו קישור פה פעם.

 

[פלגיה]

מה "מרגיש" ומה "חושב"

בדרך כלל אשה שרוצה ללדת בבית עושה את זה כי זה "מרגיש" לה נכון. אחר כך היא תמצא את כל הנימוקים השכליים המתאימים, ותבין למה זה בטוח, למה זה אפשרי, למה זה כדאי. השכנוע אצל הגבר (הטיפוסי, יש חריגים) הוא הפוך. הוא קודם כל ירצה "להבין" את הבעיה על כל צדדיה, ורק אחר כך ישתכנע שאפשר גם "להרגיש" שזה טוב ונכון לו ולאשתו. לכן לדעתי הפיתרון הוא לתת כמה שיותר מידע ולדבר כמה שיותר בעובדות. ואם לידת הבית "בוערת בעצמותיך" בעלך לבסוף יקבל את זה כחלק מאישיותך.