איך משכנעים את הקטנה לאכול ירקות

[פייטוש]

איך משכנעים את הקטנה לאכול ירקות

כולל מלפפון,פלפל,עגבניות שרי וקולורבי.

 

[kdr]

מכות עם שוט וחגורה במקרים הקלים

סתתתתם הייתה פעם תכנית בטלויזיה ששמה היה "כן אומרים איכס על אוכל" או משהו דומה. בתכנית לקחו מרכיב (פרי, ירק, משהו) שילד שונא, אבל שונא על אמת. על הטבח הוטלה המשימה להכין 3 מנות כשאחת מהן מכילה את המגעיל. אם הילד זיהה, הוא ניצח וקיבל תעודה ונאסר על ההורים שלו להציע את המגעיל. אם הטבח הצליח להערים על הילד, הטבח קיבל תעודה ועל הילד נאסר להמנע מהמגעיל לפחות בצורה שהוגש. כשאני פתחתי את פרק ב', הילד שקיבלתי היה בן 9 ואכל רק שניצל וצ'יפס והמבורגר מקצר חיים במקדונלד. בתחילה זרמתי איתו והכנתי מה שהוא רגיל לאכול (מקדונלדס עבר לפעם בשבוע), אחרי זמן הכנתי בנוכחותו שניצלונים עם שומשום, מזה עברנו לשניצלונים עם ביסלי, לאט התווספו ירקות לשניצלונים (יעני סיני), השניצלונים ירדו ונכנסו רצועות בקר, ההמבורגר הגיע הביתה ונעשה מבשר, הבשר התכווץ לקציצות ולקבב, התערבב עם אורז, הצ'יפס נמעך מול עיניו והוא גילה ממה עשוי פירה. לא אמשיך כי זה יהיה א' משעמם, ב' ינפח לי את האגו, ג' יגרום לכם לחשוב שבויתור משיגים הכל. בסך הכל הסברתי לו שכל מה שכולם אוכלים זה אכיל ושבשלב מסויים הוא צריך לטעום, אולי חס וחלילה הוא יאהב את זה. התגובה הייתה שהוא התחיל לבקש לטעום מה שאנחנו אכלנו. בעיקרון הוא טועם הכל וברוב המיקרים ממשיך. מסקנה שלי, לא להתרגש, לחכות בסבלנות. נזכרתי בעוד משהו. בעבר הייתה לי מסעדה (סינית), נכנסה משפחה וכיוון שהמלצריות היו עסוקות, ניגשתי אני לקחת הזמנה. נשאלתי מה אני ממליץ ואחת ההצעות הייתה "כדורי עוף ברוטב חמוץ מתוק", האמא נענעה לסירוב אבל הילד קפץ וביקש שיזמינו לו את המנה. האמא התנגדה בטענה שהילד תמיד מבקש דברים ומעולם לא אוכל. הצעתי בעדינות שהילד יקבל את המנה "על חשבון הבית". בסיום הארוחה, האם קמה לשלם בדלפק (אצלי) וביקשה לשלם עבור המנה היות ובפעם הראשונה הילד לא רק אכל אלא סיים את המנה וליקק את הרוטב. עמד לי על קצה הלשון להגיד לה "אמרתי לך", אבל לא רציתי להביך אותה. החיוך על פני הילד אמר הכל.

 

[שוקלד אגוזים]

תפחיד אותה ש"תיכף השוטר יבוא לקחת אותך" ../images/Emo6.gif

לא להאמין איך גדלו פעם ילדים..........אבל לאור מה שקוראים היום על תופעות מינכאוזן והרב אליאור , מסתבר ישנן עוד שיטות להכריח אותם ......וואלה לפעמים אני חושבת שהדת היא מחלת נפש.

ועכשיו ברצינות אני בדעה שברגע שמכריחים יוצרים בעיה אחרת , אני חושבת שיש לתת לילד את כל האופציות בארוחה , דהיינו להניח בפניו את המנות שיטעם ויבחר לבד וכך גם יסגל לעצמו טעם משלו. אם מגוונים את המנה או כמה שאתה פייטוש נוהג לעשות מקשט אותה בצורה כל כך מפתה אני מניחה שהרצון להתנסות יבוא מאליו . חוצמזה תמיד ניתן לעקוף עם איזה "שקר" קטן למשל הפשוש לא אוהב ביצה בשום צורה , אז אני מכינה לו טוסט צרפתי עם סוכר למעלה והוא בטוח שזו סתם פרוסה מטוגנת. נזכרתי ....הבן האמצעי שלי היה בילדותו שחיף עצמות וכל נסיון להושיבו ליד השולחן עלה לי בבריאות , אם אספר כאן מה עשיתי למען כל כפית שהכניס לפיו , יקחו אותו ממני ישר למשפחה אומנת למרות שהיום הוא בן 35

ברגע שהפסקתי "לחפור" בנושא האוכל קרה הנס . במבט לאחור אני חושבת שזו היתה דרכו לצומי בהיותו ילד סנוו'ץ .

 

[פייטוש]

מה האמנתם לכותרת זה פשוט עוד קישוט לארוחה

 

[שוקלד אגוזים]

סבא שמקשט ירקות ופירות

צריך להיות אדם מקסים!!!!! חייך אכלת אותה

מה אתה מכין לשבת? אני מול ערמת השניצלים וזקוקה להשראה.....

 

[פייטוש]

הרגע גמרתי להכין שניצלים

פרקתי עופות,הכנתי חלקים בשקית קוקי מתובלת למחר ושניצלים. שניצל ניתן להכין בציפוי קמח או קמח תירס סופג פחות שומן ,או בדרך המסורתית עם פרורים שומשום מה הטריקים: 1 השניצל צריך להיות רך בטמפרטורת החדר 2 להכין הכל מראש ,מחבת טוב,שמן נכון, פרורי לחם מתובלים מראש כיאות,פפריקה ,מלח,שום, רוזמרי,מעט תבלינים חריפים מעט כורכום, 3 לא לדפוק ,לחתוך בסכין חד בקצה שלו כל חזה לפרוס 3 פעמים כחתיכה אחת נוצר נתח גדול באותה כמות. 4 לקשקש ביצים להכניס פנימה מעט מלח,כפית חרדל לערבב והרוצים אנחת המחייה ,תוספת לא כשרה מעט חלב . 5 להכניס שמן בגובה של פחות מחצי סנטימטר למחבת שחומם מראש,לקחת טיפת מים להשליך לשמן באם הוא קופץ זה הזמן לבישול. הסדר צלחת הביצה,לאחריה צלחת הפירורים ,מחבת מוכן,כלי לאיסוף התוצרת מוכן עם נייר סופג. טריק טובלים בביצה מחזיקים מעל לפירורים וכמו שהנכד אוהב שומטים,מרימים שוב ושומטים. צבע הטיגון צריך להיות זהוב אך לא שרוף ,בסיבוב השלישי מחליפים שמן לאחר שמוציאים את כל הפירורים הישנים. החוכמה הגדולה להפוך בזמן לפני שמשחים יותר מדי ,השניצל לא צריך להשרף רק לקבל צבע זהוב על סף החום. בתאבון

 

[kdr]

ככה זה יפה למתוח אנשים מבוגרים ?

לשוקולד ופייטוש. אני מכין לחם מטוגן ושניצלים. הסוד שלי למיעוט בשמן זה שברגע שהביצה "נדבקה" מהטיגון, אני מעביר את הלחם או השניצל לטוסטר פרוסות. מהפחד והחום הטיגון ממשיך בלי שמן ולמעשה השמן מטפטף לתחתית. כל חצי שנה הולכים 50 ש"ח לטוסטר חדש. העיקר הבריאות.

 

[roni250b]

וואו...פייטוש, איזו השקעה. שלום לכולם...../images/Emo69.gif

מכירים את "פסיפס לוד"...?? למי שלא הספיק לבקר שם בשלושת הימים שהותר... סרטון... שימו אזניות ותבלו בנעימים.

 

[שפירא מאיר]

הכי שנוא עלי: "שוטר יקח אותך לבית סוהר"

לאמהות שרצות אחרי זאטוט בגן הציבורי עם בננה או לבניה היינו קוראים:"חופ-אראיין". המשפט הזה באיום של שוטר, מוכיח כמו דברים רבים שזה שלא הקימו בית-ספר להורים חובה (בלי תעודת סיום, אין אישור לנישואין, למשל) זו פשלה אמיתית. במקום לחנך את הילד שכאשר הוא יהיה בבעיה שיפנה לשוטר, מפחידים אותו. בשנת 1970 הייתי שוטר מקוף (השוטר שמסתובב באיזור מסויים והוא אחראי לאותו איזור ומכיר את כולם), ולמעשה הייתי שוטר המקוף האחרון של המשטרה בכלל (בימים אלו קיבלתי אישור לצלם את כל התיקים האישיים שלי לטובת כתיבת הספר: "שוטר המקוף האחרון - 1970-2000"). המקוף שלי היה בככר המצבה בת-ים, ועד היום יש לי את המפתח של הטלפון המשטרתי בככר. את הטלפון עקרתי מהמקום לפני כ-15 שנה והעברתי אותו למוזיאון המשטרה בשפרעם. באחד הימים ראיתי בשדרה (עצמאות) אשה עם ילד קטן והיא בריטואל קבוע רצה אחריו עם לבניה ושמעתי אותה אומרת לו:"אתה רואה? הנה שוטר, אם לא תאכל, הוא יקח אותך לבית סוהר עם כל הפושעים". הילד כבן 4-5, ראה אותי במלוא המדים שהיו חליפה כחולה עם עניבה, בעל שפם ענקי , חבוש כובע עם תיק סיור בצד אחד ואקדח ענק בצד שני והוא היה הייתי אומר, מפוחד. ניגשתי אליו כשאני מסנן לאמא שלו בשקט :"שלא תזוזי, כי אני אראה לך מה זה להפחיד ילדים". הילד היה נטוע במקומו, לקחתי אותו על הידיים והתיישבתי על הספסל, הושבתי אותו על הברכיים. הסרתי את הכובע ושאלתי אם הוא רוצה לחבוש כובע של שוטר, עיניו נפערו, והוא הניד בראשו למעלה ולמטה כנראה שלא האמין שזה קורה לו , וכשהנחתי על ראשו את הכובע, הוא החל להרגע. הסברתי לילד שהשוטר הוא חבר של כל הילדים, השוטר בחיים לא לוקח אף ילד לבית סוהר כי כל הילדים טובים והשוטר נמצא ברחוב כדי לעזור לילדים שיש להם בעיה. וכך הסברתי לו היטב שהשוטר הוא לטובת הילד, והוא כבר היה רגוע לגמרי מה עוד שראה שאמו לא מדברת ולא צועקת עליו אלא שומעת את מה שיש לי לאמר. ואז אמרתי לילד שאני מבקש שיעזור לי לפתור בעיה, והילד הסתכל בי תמהה (מה השוטר המפחיד רוצה שהוא הילד הקטן יעזור לו?) אמרתי לו שבטח לימדו אותו שאסור לקחת סוכריות מאף אחד אלא רק מאבא ואמא, אבל שכחו לספר לו בטעות שהשוטר הוא חבר שלו ולכן מותר, וכעת יש בעיה: יש לי בכיס סוכריה מנתה (אל תשכחו שאז הילדים לא היו מפונקים כמו היום וסוכריה היתה לא דבר של יום ביומו) ואני רוצה לחלק אותה בינו לביני, איך נשבור אותה? והוא הציע שניקח אבן, רץ לחפש אבן ואני שברתי את הסוכריה לשניים והתחלקנו בה חצי חצי. אחר כך נפרדנו לשלום , ויותר לא ראיתי אותו יותר. באמצע שנות התשעים אני יושב במשרדי (ע.קמב"ץ של מחוז תל-אביב) ובמשרד כמה קצינים של הימ"ר (היחידה המרכזית, הבולשת) כיוון שהיו צריכים להעביר תמונה של עבריין דחוף למשטרת חיפה ורק לי היה סורק עם מודם במחשב כיוון שניהלתי את מערך המיחשוב המבצעי. תוך כדי כך דיברנו על כל מיני דברים, והצעירים ראו את תמונתי במדי שוטר מקוף, דיברנו קצת על המקוף, ואחד הקצינים הראה התעניינות רבה ושאל אותי מה זכור לי וחקוק טוב ביותר מימי היותי שוטר מקוף: האם תפיסות עבריינים או פיענוח פרשיות, אמרתי שלא, וסיפרתי להם איך החזרתי לילד קטן את הבטחון שלו. הקצין הצעיר שאל מתי זה היה, ואמרתי שבערך לפני 25 שנה בככר המצבה בבת ים. לקצין הקשוח הזה עמדו דמעות בעיניים וכל חבריו לא הבינו מה קורה לו, והוא בהתרגשות אמר להם:"אני הילד הזה, ורק בגלל שפירא התגייסתי למשטרה אחרי השירות הצבאי, כי למדתי ממנו ששוטר פועל לטובת הציבור"....... לאמר שלא התרגשתי מהמעמד ? ועוד איך......

 

[פייטוש]

נהנתי מתשובתך צודק

 

[שוקלד אגוזים]

שפירא, אתה מעין בלתי נדלה של סיפורים../images/Emo47.gif

ושמורת טבע אנושית ספורך מרגש!!!

פעם אולי הפחידו ילדים ביבוא שוטר..... הכניסו ילדים שובבים לצינון מאחורי דלת האמבטיה, אני מניחה שהיו עוד עונשים אופיניים לתקופה, אבל לא התעללו בילדים באופן ברוטאלי כפי שאנו קוראים חדשות לבקרים. המקצוע הכי חשוב , הורות, לא נלמד בשום מקום ולא ניתנים שום כלים להורים בראשית דרכם איך וכיצד יש לחנך ילד בכל מיני סיטואציות. יש אופציות של מכוני אדלר וכיוצב' יש את אופציית המדריכים הכתובים, אבל הכל נעשה בדיעבד כשהצאצא כבר בשטח. פעם.....כמו שאמר קזבלן ,ן היה כבוד לבן אדם אפילו שהוא לא היה בן אדם , קל וחומר כלפי משטרת ישראל . להתקבל למשטרה היה בחזקת שאיפה, יוקרה ומעמד. היום הפשע התעצם ומשטרת ישראל בשל אוזלת ידיה הפכה להיות שק חבטות של הציבור שלא נותן אמון במערכת. פסק הדין ותגובות הציבור האוהדות מקיר לקיר שניתן להרג שבצע שי דרומי , ( ואל תשכחו שבסופו של דבר הוא הרג אדם!) משקפות את ההלך הציבורי . דרך אגב קזבלן היתה דמות אמיתית ביפו או המצאה של גודיק המפיק? אז תודה לך איש יקר על הספורים ועל ששתפת אותנו בחוויה מרתקת ונוסטלגית שבת שלום

 

[שפירא מאיר]

הכל ענין של יחס

כאשר אני שרתתי כשוטר מקוף, גם אז כל מי שיכול היה חבט במשטרה. אבל השוטרים לא פחדו מ-"תיק ירוק" (תלונה נגד שוטר) כי הם עשו את מלאכתם נאמנה, וככל שהשוטר היה פעיל יותר , היו נגדו יותר תלונות. אני הגעתי למצב שכל יום שישי התייצבתי בפני הקת"צ (קצין תלונות הציבור) לענות לו על התלונות של השבוע. מעולם לא קרה שיחליטו נגדי וכל התיקים נסגרו. הסיבה לתלונות בחלק קטן של המקרים היה שהמתלונן לא הבין שאני פועל כחוק ומי שפועל בניגוד לחוק זה הוא, וברוב המקרים אלו היו נסיונות של אזרחים ועבריינים להתחמק מעונש על מעשה פלילי שעשו בתקוה שתלונת-השוא שלהם אולי תגרום לסגירת התיק נגדם, מה שכמובן לא קרה. במשטרה קראו לי :"על כל שאלה תשובה". כי לא קרה שלא תהיה לי תשובה לאיזו טענה, גם מכיוון שפעלתי כחוק גם אם זה נראה חריג לעבריין זה או אחר, גם הקפדתי מאוד לתעד הכל, וגם מכיוון שכאשר בקורס שוטרים או סמלים בשפרעם החבר'ה היו עסוקים ב-דאוואווינים על הבנות, אני ישבתי בספריה ולמדתי חוקים ותקנות ופסקי דין. זה שהחליטו להפסיק להשתמש בשיר של קזבלן זה נון של מי שהחליט שהראה שהוא מטומטם דיו כדי לעשות זאת, כיוון שהסרט היה רוח של תקופה, וגם אם היה שוטר נעבעך, היה אפשר לנצל אותו מצויין במה שהוא טוב. השוטר אזולאי לא נועד להיות שוטר סיור או חקירות, אבל אם היו מעבירים אותו לדוברות, הוא היה פורח ומביא הרבה כבוד למשטרה. אגב את שייקה אופיר ואת דן בן אמוץ ואחרים מהבוהמה האמיתית של תל אביב הכרתי אישית לפני המשטרה כי הייתי שוליה של תומרקין. נזכרתי שבעת הסיור בניידת ביפו, פגשנו בדן בן אמוץ (לשעבר משה תהילימזוגר) שנוסע במיני שלו בניגוד לכיוון הנסיעה. הנהג שלי עצר אותו, ודן צועק על השוטר:"איך אתה כשוטר עברי מרשה לעצמך לנהוג בכיוון הנכון, איך אתה מעז לנהוג כחוק ועוד לעצור אותי כשאני נוהג בניגוד לחוק, אני לא מבין את הדבר הזה...." הנהג היה בהלם, דן צועק עליו? (אני לא התערבתי, בקושי התאפקתי לא לצחוק) הוא לא שמע את הנאמר אלא את הצעקות, וכמובן שזו היתה בדיחה, ודן ידע שאני לא עושה שם דוחות כי הקטע הזה מיותר ומפריע לציבור אבל לפקיד העיריה האחראי זה לא איכפת. מאז הנהג ודן היו חברים. ואיך בלי סיפור? היו עוד שוטרי אזולאי כאלו. אבא של אשתי החליט להתגייס למשטרה כי לא היתה פרנסה (שיקול בשנים הראשונות של המדינה וגם בשנות השישים במיתון). באחד הימים הורו לו לכבול עצמו לעציר ולהובילו לבית המשפט ממשטרת יפו שהיה ברחוב יהודה הלוי בתל אביב . הוא קיבל מהשלם זוג כרטיסים לאוטובוס (בחזרה שיחזור ברגל) ותוך כדי נסיעה באוטובוס הם שוחחו, והעבריין סיפר לו שיש לןו שמונה ילדים וכעת בגלל שטות לא יהיה להם מה לאכול. בסוף אביה של אשתי השתכנע, שיחרר את האזיקים והתרה בעבריין שלא יחזור על מעשיו ושיחרר אותו.......כשהעבריין צוחק כל הדרך אל החופש. כמובן שהוא פוטר מידית, האיש היה תמים וממש לא התאים לו לעבוד עם עבריינים, אבל אם היו במקום זה מעבירים אותו לעבודת משרד ברווחה, או רישום מוצגים או כאלו עבודות שיש בהן אחריות הוא היה בהחלט מצליח כי הוא היה מעל 40 שנה פקיד בקופת חולים והיה אהוב מאוד על הציבור. לגבי שי דרומי, לא המשטרה מחליטה (הנה עוד סטיגמה) המשטרה תפקידה לחקור מה קרה, לקבץ ראיות ולהסיק מסקנות (זה מה שכתוב בתעודת החוקר המוסמך שלי שקבלתי מהמדינה), מי שמחליט להעמיד לדין היא התביעה במקרים קלים או הפרקליטות במקרים קשים יותר. לגבי שי דרומי, אני מסכים בהחלט שהוא היה צריך לירות. אין שום זכות למדינה לקבוע לאדם שמישהו חודר לביתו (או חצרו) בכוונות דזון (כניסה שלא ברשות ולא בטעות) שלא להתגונן בכל דרך אפשרית. וכמי שמכיר את הדרום קצת, הרי ברגע האמת האיש לבדו כי גם אם המשטרה תגיע זה יקח זמן רב מידי, לארוע שחייב תגובה תוך דקות אי אפשר להמתין למשטרה שעות כי המקום הוא חוות בודדים, והמדינה לא נותנת למשטרה תקציב למשטרה כפרית (משמר הגבול) באיזור של חוות בודדים. לגבי קזבלן. מדובר באדם אמיתי, שמו חיים דהאן, פעם אחרונה שדיברתי איתו הוא היה גר בבת ים, האיש היה דמות שלילית לגמרי והוא היה שייך לדמות של הפושטק/עבריין מהשטח הגדול, שאני מספר לאנשים בסיור ביפו (תחילת שיטור המקוף שלי היתה ביפו), אדם שלילי לחלוטין בריון אלים גנב, בעל בית זונות (היום בית-כנסת בככר השעון) שעסק אחר כך בכל מיני נוכלויות (פעם אחרונה שהוא התפרסם היה לפני כמה שנים בקשר לזיוף רשיונות) , זה היה עבריין ולא היה בו שום דבר רומנטי כפי שמציג יורם גאון (אם מישהו לא יתכן כבוד, יעיף אותו מהשעון ישר עד ג'בלייה), אז כשעבריינים דרשו כבוד בלי לעבוד. למיטב ידיעתי הוא עדיין חי ואולי נשמע עליו שוב באיזו פרשת מרמה כל שהיא. כי בניגוד לכל מיני סוציולוגים מיופיפים, פעם עבריין תמיד עבריין. אגב, הסיור ביפו שיש מי שמדריך אותו בשם :"שוטרים מספרים" אני כתבתי את מערך ההדרכה וחצי ממנו זה עלי, ובסיור ביפו אני מספר על דברים שלא חולמים עליהם,(נחום גוטמן ולוי אשכול, אייכמן, השוטר אזולאי, רבטיקו מיוון ביפו, רובע בתי הזונות והילדה שהפכה לחברת כנסת לקדנציה אחת בזכות המשפחיה, ועוד) ברוח התקופה.

 

[kdr]

הבלדה לשוטר אזולאי כבר לא תושמע במשטרה

תם עידן במשטרה. אפרופו אם לא תאכל נקרא לשוטר, אתמול סיפר ליאור שליין בתוכניתו בדיחה שחורה אבל מתאימה על ה"אמא המרעיבה" מירושליים ותגובת הרחוב. האמא בסך הכל אמרה לילד "אם לא תאכל יבוא שוטר", אז הנה, באו שוטרים. סיטואציה הזויה לחלוטין ולא ברורה. קשה לי להביע דיעה אבל הדברים כאן נעשו בצורה רשלנית (מצד השלטונות).

 

[ה דרומי]

הבאלדה ל../images/Emo196.gif אזולאי שפירא והמקופים האחרוני

http://www.youtube.com/watch?v=Ck3w8cgu0pk http://www.youtube.com/watch?v=BqUNMGcFLts&feature=related

 

[kdr]

איזה מגעיל אני, הסיפור מקסים, כבר אין שוטרי

מקוף ואולי זו הבעיה.

אתמול השמיעו הקלטה של "צדיק" שמתקשר למשטרה והמוקדנית מתעללת בו, הוא בוכה שמשפחת פשע הרביצה ושברה לו דברים בבית. והמוקדנית - בודקת אם הוא שפוי, השיחה מסתיימת בהתערבות שוטר שאומר לו שיגיע לתחנת להגיש תלונה בעוד ה"צדיק" בוכה שהם עומדים מחוץ לבית והוא מפחד.

 

[שוקלד אגוזים]

קדר זה ענק...../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

היום מרביצים לשוטרים כמו שמרביצים למורים כמו שמכים נשים כמו שרוצחים על הכביש ואנחנו ? במקום לצאת לרחובות יושבים ומטקבקים איזה ליריקה נשפכת ממני על הבוקר ואני בכלל עצובה ממה שקורה כאן .....במקום לקחת ממנה את כל הילדים, ומכל הורה מתעלל , בלי כל הייגעת של בתי המשפט , והרס ירושלים זה הלילה השלישי , מישהו כתב בנט שהדת הפכה למחלת נפש וואלה אני מסכימה איתו . בוקר טוף

 

[kdr]

קראתי עכשיו תגובה מעניינת

מישהו כתב כתגובה לכתבה על מה שקורה בירושליים. אם היינו מסורים כמו החרדים, גלעד שליט אולי היה כבר כאן. אולי לא. אני אולי אשמע נאיבי, אם אכן יש למשטרה, לרווחה ולכל מי שבענין חומר המצביע באופן חד משמעי כי האם אשמה במצב, למה לא הזמינו את ראשי הקהילה החרדית, עם רב המקורב למשפחה ואת הרב פיהרר הגאון והציגו בפניהם את המצב. זה היה לוקח חצי יום לברר אם האשא עשתה מה שנאמר ולקבל את תמיכתו של הציבור החרדי. הנזק שנגרם מההפגנות עלה לפחות שקל אחד יותר ממה שיכלו להעביר למשפחות נזקקות.

 

[שפירא מאיר]

אז הנה בשביל הקונטרה.....

היום קיבלתי הודעה ממטה המחוז, שאמנם לקח חודשיים לחפש, אבל לפי הוראת המפכ"ל מצאו את כל התיקים האישיים שלי, ומחר אני הולך לצלם אותם. הבקשה שלי היתה לקבל את כל התיקים האישיים שלי (אני לא מאלו שבשלושים שנה יש להם תיק אישי אחד...) כדי שיהיה לי חומר לספר שאני מתכוון לכתוב ושמו: "שוטר המקוף האחרון - 1970-2000", שם אני מתכוון לספר את הקורות אותי בשירות (וקרה הרבה מאוד) ןלשלב בזאת סיפורים מקלסר שכתבתי מזמן עם 210 סיפורים על אירועים שונים. וכך אוכל, כשוטר המקוף האחרון של משטרת-ישראל, לספר על ימים אחרים , משהו בסיגנון "תמונות יפואיות" אבל מהצד של השוטרים, לחבר בין השתלשלות השירות וסיפורי אירועים, חלקם אפילו משעשעים (למי שלא חשוד בהם..). לגבי הדת, לא זוכר אם סיפרתי, אבל אני עוסק במקביל במספר מחקרים ואחד מהם הוא:"התנ"ך כתוב בעברית שכל אחד מבין", ושם אני מציג את התנ"ך על כל בעיותיו בלי הכסות של הפרשנויות שאף אחד לא הוסמך לפרש. אבל מבחינת הדת, כבר נאמר שהדת היא אופיום להמונים, עם כל הסממנים של התמכרות והתנהגויות מוזרות. איינשטיין אמר שהתנ"ך זה אוסף של סיפורים ילדותיים, ולאור המחקר שלי (שטרם סיימתי) התנ"ך זה אוסף סיפורים מוזר, כולל כל מיני דברים לא נכונים שמספרים לקהל הרחב. ובכלל, הדת זה משהו תמוה שנתפסים לדבר המוזר הזה אנשים מכל גווני החברה בכל חברה בעולם, ולא משנה אם האיש שר או סנדלר. אם תקחו לדוגמה ילד קטן, שאומר: "אני הולך לשחק עם יוסי". האמא לא מכירה שום חבר של הילד בשם יוסי. ואה הוא עונה שרק הוא רואה אותו. אז אין בעיה, כיוון שאנחנו מכירים את תופעת "החבר הדמיוני" שקיים אצל הרבה ילדים קטנים שעדיין לא כל כך התחברו למציאות, וזה בסדר, זו תופעה מקובלת והיא חולפת תוך זמן קצר מחיי הילד. והנה כאן יש לנו תופעה של מליארדים אנשים בעולם שהמציאו לעצמם "חבר דמיוני" שקוראים לו: "אלוהים", "אללה", "מניטו", "בודהה" ועוד שלל שמות, ומאמינים בו מיליארדים של אנשים בכל העולם כאשר המלחמות המטורפות ביותר היו כביכול בשמו , מלחמות בהן נרצחו מליוני אנשים. כל זה כי כל המיליארדים הללו מסרבים להתבגר.......

 

[שוקלד אגוזים]

היי שפירא ../images/Emo140.gif

לאור הארועים האחרונים והמזוויעים בקרב העדה החרדית , הגדרתי במקום אחר את הדת כמחלת נפש, במיוחד במקום בו היא נעשת בכפייה ,באילוץ ובדיכוי. מה שקורה בקרב החצרות הנ"ל בהם אין חשיבה וביטוי עצמי וכל העדר ניזון מאדמור זה או אחר שהוא הפוסק לגבי התנהלות יום יומית של צאן מרעיתו..... צורת חיים דומה לחצרות הסאטמרים וכל השאר ניתן למצוא גם בעולם המוסלמי הדתי -פנאטי וכל זה בא ללמדך שקיצוניות ואובססיביות בכל דבר ,מובילה לטירוף. אין פסול באמונה ,והרי נאמר איש באמונתו יחייה, כל עוד אדם מקיים פולחן דתי בדלת אמותיו מצידי שיאמין ברבבודיה וכל יתר עושי הנפלאות הקמעות והלחשים, אבל ברגע שהם הופכים את זה לסוג של כפייה ופגיעה באורח חיי החילוני ובהשקפת עולמי או ברגע שהם מסרבים לקחת חלק בחיי המדינה הופכים לפרזיטים הניזונים מכף ידי ובאותה נשימה מתפרעים ברחובות את זה אני מסרבת לקבל ומצידי שיארזו אותם מכאן . בהצלחה בהוצאת הספר,

אני סקרנית לשמוע סיפורים נוספים מאותה תקופה . דרך אגב , לאבי היתה נגריה ביפו מאחורי קולנוע נגה , בדיוק בתקופה שאתה מספר עליה , ואני מכירה את יפו היטב. המשך יום נעים

 

[שפירא מאיר]

הגדרת את הדברים נכון, ויותר מזה.

הדתיים והחרדים מרוב פנאטיות פיספסו בגדול. כשהייתי ילד כולנו אהבנו ללכת לבית הכנסת, והרב היה תמיד דמות קהילתית מכובדת, אבל ההתנהגות שלהם, הנסיון לרמוס את החילוניים, הובילו למצב הפוך לחלוטין. אני כחילוני לא ממש התעניינתי בתנ"ך, ואני בטוח שרבים כמוני כשקיבלו מהמורה לתנ"ך הוראה ללמוד פסוק בעל פה, זה הכעיס מאוד ולא למדנו לא פסוק לפני ולא פסוק אחרי, פשוט כל לחץ בכיוון רק גרם לרתיעה. היום כאשר אני חוקר ברצינות את הנושא, זה פשוט מזעזע לגלות עד כמה הדברים חמורים, ועד כמה הדתיים הפכו למתבוססים בבוץ של עצמם עם חוקים קטנוניים ושאלות של ביצה שלא נולדה בערב חג, והמדהים הוא שהכל כתוב ברור ובעברית. כשאסיים את המחקר, זה יהיה מסמך שאולי יפקח עיניים לכל מיני אנשים שבחייהם הספר הזה בעצם לא תפס מקום משמעותי או בכלל. אבל, אם היו שואלים אותי אלו שני דברים הייתי לוקח לאי בודד, אז זה היה את הלדרמן והתנ"ך. ספר סיפורי מינכהאוזן בפורמט קטן. יש המון מה לקרוא. היום קיבלתי אישור לצלם את התיקים האישיים שלי, והספקתי לצלם ארבעה מתוך שמונה (לכל שוטר רגיל יש רק תיק אישי אחד...) וכל הפקידות בכח אדם התגלגלו מצחוק כשמידי פעם הצבעתי על מסמך זה או אחר וסיפרתי בתמצית את סיפורו. אני כבר רואה שזה יהיה ספר, רב מכר. היום גם התבקשתי לערוך ליחידות השונות סיורי-מורשת-המשטרה ביפו, וכמובן הסכמתי.