איך מתבגרים?

איך מתבגרים?

לא שמרתי על קשר עם אנשים מאז סיום התיכון. למעט שניים-שלושה שממש היו חשובים לי, עם כל השאר הקשר נותק. היום דיברתי עם חברה שלי [שגם איתה לא ממש שמרתי על קשר, אבל מדי פעם היינו מדברות]. היא סיפרה לי כ"כ הרבה דברים שקרו בשלושת החודשים האחרונים. כ"כ הרבה ועל כ"כ הרבה אנשים, ואני מנסה להבין ולמצוא מה קרה לי בשלושת החודשים האלו. איך בשלושה חודשים אנשים הספיקו לריב, להתגייס, לעבור ניתוחים, לעוף מקורסים בצבא, לשבת בכלא, לבנות רפסודה, ללכת לישיבה, לעוף מהבית.. איך? ולמה לי לא קרה כלום? כשאני מסתכלת על רשימת ההשגים שמניתי בפסקה למעלה, אני חושבת לעצמי- לריב? אני לא רוצה לשמור על קשר עם אנשים שאני מועדת לריב איתם. ואני גם לא רוצה להתגייס, לעבור ניתוחים או לשבת בכלא. ורפסודה? מה יש לי לעשות עם רפסודה? וישיבה ברור שזה מחוץ לתחום, ואני לא אתחיל להשתמש בסמים כדי שיעיפו אותי מהבית.. אז מה בעצם דפוק בי? ולמה כל מה שאני רוצה לעשות עכשיו זה לעבוד? רציתי לטוס, אבל אני לא רוצה לבזבז את הכסף שהרווחתי. רציתי להכנס לכושר, אבל אני לא מוצאת את הכוח. אני קמה מוקדם בבקרים, ונרדמת די מוקדם בערבים. רציתי לעשות לנסוע לכ"כ הרבה מקומות בארץ, אבל אין לי את הזמן. כולם גדלים ומתבגרים ורק אני נשארת באותו מקום
איך מתבגרים? גם אני רוצה :|
 

noosh

New member
לא רוצה לבאס אותך

אבל להתגייס מבגר אותך מאוד. אני ממש התבגרתי בצבא, וזה לא שהייתי כ"כ ילדותית לפני כן. זה פשוט משנה לך משהו בהשקפת עולם, מאלץ אותך ללמוד ךלהיות סבלנית ולהסתדר עם אנשים שאת לא אוהבת ולא מתחברת אליהם, לעבוד תחת לחץ, לעשות דברים שאת אל נהנית מהם, ללמוד להבליג, לבלוע את הרוק ולהישיר מבט ולהמשיך הלאה, גם כשאת לא ממש רוצה. ולקחת אחריות. זו באמת רשימה של דברים שמבגרים אותך. אבל, ויש אבל. את לא חייבת להתגייס בשביל להתבגר, גם לא לעבור ניתוח. ההתבגרות באה מתוך החלטות שאת לוקחת, מתוך בחירות שלך, מתוכך. אם את תחליטי ותבצעי - את תקבעי משהו בסדרי החיים שלך, תשלטי בהם. קשה לך לעשות ספורט כי את קמה מוקדם והולכת לישון מאוחר? נשמע שהיום שלך ארוך, את בטוח יכולה לדחוס בו ספורט, לנצל את הבקרים הקרירים והערבים הנעימים בשביל הליכות. או להרשם לחדר כושר, מהכסף שאת מרוויחה, וזה יחייב אותך במובן מסויים לנצל את המנוי. אולי כדאי לך למצוא עבודה שתהני ממנה. אולי כדאי לך ללמוד משהו. אולי להתנדב. יש מלא דברים שאפשר לעשות כדי למלא את הזמן, פשוט צריך להחליט שעושים אותם. התבגרות זה משהו שבא מתוך הכורח שלנו לעמוד במצבים וסיטואציות שאנחנו לא רגילים אליהם, ולהגיב אליהם באופן שהוא לא ילדותי ולא אגואיסטי. אז אם המצבים לא מגיעים אלייך, תעמידי את עצמך בכאלה מצבים. זו ההתבגרות הכי קשה, כי היא צריכה להיות יוזמה שלך. כי יש לך ברירה, את צריכה לבחור בה.
 
האמת שזו הייתה הודעת הוצאת לחץ

כולם עושים דברים, ורק אני עובדת :/ ואני לא יכולה להתפטר, אז זה מבאס במובן כלשהו.. תודה לך
 

hodayoyo

New member
לדעתי את פשוט לא רואה את זה../images/Emo60.gif

כשאת מסתכלת על בנאדם אחר את רואה שהוא משתנה ועל עצמך את לא רואה את זה. אז אולי לא עשית משהו דרמטי כמו לשבת בכלא (
) אבל עשית דברים אחרים. אני לא מבינה מה הבעיה בזה שאת רוצה לעבוד, זה יועיל לך בחיים קצת יותר מאשר לבנות רפסודה... אלה ששמעת על מה שהם עשו זה רק מי שעשה דברים "לא נורמליים", תבדקי על כמה חבר'ה מהתיכון לא שמעת כלום ומן הסתם זה בגלל שהם בשגרה של עבודה/לימודים וכד'.
 

hodayoyo

New member
כולם מקבלים נשיקות.. ../images/Emo60.gif

ואני מקבלת רק חיבוק?!?!
 
רפסודה?

את בטוחה שלא דיברו איתך על פרק של אבודים?
אני לא רואה מה הבעיה בלעבוד ולהרוויח כסף. לפני הצבא אפילו את זה לא יצא לי לעשות (מסתבר שהייתי עצלן
). את מתגייסת בתאריך X? קחי חודש לפני, ותטוסי לאן שאת רוצה. ותפסיקי לקחת את הצבא כזה קשה, הוא באמת לא נורא כל-כך, ההתחלה קשה בהחלט, אבל זה עובר, שנתיים זה כלום ואני לא סתם אומר את זה כדי לעודד אותך. אם תתבאסי כבר מעכשיו ותצאי עם הגישה הזאת של חרא בצבא, יהיה לך ה-ר-ב-ה יותר קשה. ואל תתבגרי. לעולם. עולם המבוגרים סתם חרא, הכי כיף להיות ילדים עם מותרויות של מבוגרים
.
 
אני אשתדל לא להתבגר ../images/Emo3.gif

או לקחת את הצבא ברצינות
מה גם שבמקרה הכי גרוע [בצבא] אני אמצא את המספר שלך בזכרון
תודה רבה
 

שלידיז

New member
ברוך הבא לעולם שהיה לי לפני הצבא

אני התגייסתי אחרונה בשכבה וזה לא היה התענוג הכי גדול. ניתקתי קשר כמעט עם כולם חוץ מ2 חברות. גמאני מידי פעם הייתי פוגשת אנשים ומתעדכנת אבל לצערי זה טבעו של עולם. היום אגב מאז שאני כבר לא בצבא באופן די הזוי ואבסורדי התחדשו די הרבה קשרים עם אנשים במיוחד מאז שנפוצה השמועה שבקרוב אני כבר לא אגור כאן יותר. זה משהו שקורה לכולם וכל אחד עובר את זה מתישהו. כמו שנושי כבר אמרה צבא זה משהו שמבגר, מי כמוני אגיד את זה במיוחד בגלל שהפסקתי לעבור כל כך הרבה בצבא בזמן כל כך קצר. זוכרת שאף אחד לא האמין שאני אסיים שירות צבאי? ואיך בסוף סיימתי אותו כמו גדולה? בנוגע לכושר אני אשמע מגעילה תתחילי לקחת את עצמך בידיים ולהזיז את עצמך. את צריכה דרבון? בשביל זה אני פה, גם אם זה לא להתקשר אליך ארבע מאות פעמים ביום ולהזכיר לך שיש לך שתי רגליים והן נועדו להליכה\ריצה. בנוגע לטיסה... אני לא אוביקטייבית אני לפני הצבא נסעתי לארבעה חודשים לאיטליה לבד וזאת התקופה שאני התחלתי להתבגר.הצבא רק חיזק את זה אחר כך. לדעתי יפעתי? תפסיקי לפחד ותתחילי לעשות ואם יש אנשים שלימדו אותי את המשפט הזה זה החברים הטובים שלנו פה. אוהבת אותך ואם את צריכה משהו אני פה בשבילך שלי
 
שום דבר לא דפוק בך...

כל אחד והקצב שלו- וזה הקסם בנו, שכל אדם שונה מרעותו. הצבא משנה המון- מבגר, נותן יותר ביטחון עצמי, לומדים להסתדר בסיטואציות שונות וכו'. אני בטוחה שעשית המון ואת פשוט מפספסת את זה, כי אנחנו רגילים כל כך לבקר את עצמנו ולהסתכל על הדשא של השכן שתמיד נראה ירוק יותר.
 
למעלה