לפעמים מתגברים ולפעמים לא...
ברוכה הבאה אלינו
טיפ ממני אלייך- תפסיקי לקרוא סיפורי הפלות ולידות שקטות
.
לא אומרת לך לקרוא סיפורי לידות וללכת לרכוש עגלה ומיטת תינוק, אבל גם לא להתעסק כל הזמן בסיפורים הקשים.
לא כתבת האם יש ילד/ים בבית, או שההריון ההוא שנגמר באוגוסט היה ההריון הראשון שלך.
יכולה לספר לך על עצמי, שבני השני נולד לאחר הפלה אחת (שהיתה בשבוע 8-9), ועד שבוע 10 הייתי בחרדה, אבל לאחר מכן הייתי הריונית רגילה, עם חרדות רגילות לחלוטין, כמו כל אישה אחרת. לא משהו מיוחד. בסך הכל נהניתי בהריון והייתי שמחה ואופטימית.
מקווה מאוד שכך יהיה גם אצלך.
אז מה לעשות? מנסה לתמצת:
1. להפסיק לקרוא סיפורים קשים.
2. להבין שרוב רובם של ההריונות מסתיימים בידיים מלאות.
3. לקוות שכך יהיה גם אצלך.
4. לעשות דברים שאת אוהבת, להעסיק עצמך בדברים שמשמעותיים עבורך.
5. להבין שעדיף בלי בחילות, ושקיום או אי קיום בחילות לא אומר דבר על תקינות ההריון ו/או העובר, אז עדיף בלי
6. לדאוג לתמיכת הסביבה- אנשים שאת יודעת שיהיו אמפטיים אלייך וסבלניים לחרדות, לשתף, לדבר על זה, לקבל תמיכה מהסביבה ובמידת הצורך- לדאוג גם לתמיכה מקצועית.
7. לבוא אלינו ולספר לנו ולכתוב לנו כל מה שאת רק רוצה.
8. להבין שחרדות בהריון לאחר אובדן הן נורמאליות, לקבל את זה ולנסות לחיות יום אחר יום, בדיקה אחר בדיקה.
מחזיקה אצבעות להריון תקין, שיסתיים בידיים מלאות
.
שירה.
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028