איך מתגברים על חוסר ההשלמה?

[שאלות קטנות]

איך מתגברים על חוסר ההשלמה?

אני בחורה בת 25,לפני כמעט חצי שנה אני והחבר נפרדנו אחרי כמעט שנה יחד.נקצר ונגיד שנפרדנו כי הוא הכיר מישהי אחרת.אז לא קיבלתי את כל העניין יפה,כי זה קרה מאחורי גבי,כמובן.כשעליתי על זה סוף סוף(הוא סינן והתחמק ממני)זה העליב יותר משפגע. מאז עברו להם כמה חודשים,הוא הספיק להתנצל ..ואני יודעת שהם יחד כרגע מאוהבים ומאושרים. למרות שהתגברתי,הכרתי בחורים,יצאתי לבלות עם חברים וכמעט שכחתי ממנו..אני עדיין בתוך תוכי מרגישה שלא טוב לי עם עניין. מצד אחד אני מאוד שמחה בשבילו שעשה את הבחירות הנכונות לו,צד שני אני עדיין כועסת.כועסת על עצמי בעיקר. כועסת עליו שהעז להתנהג אלי ככה אבל כועסת על עצמי שהתנהגתי כמו טיפשה ולקח לי זמן להבין שמשהו בקשר שלי איתו לא בסדר.כועסת שעשיתי מעצמי צחוק,שהתקשרתי וניסיתי להבין איפה הבעיה,שגם אחרי שסיפר ניסיתי שוב את מזלי כשאמרתי לו שאני מתגעגעת אליו.כועסת שהוא חושב שאני רוצה אותו עדיין,כועסת שכל החברים המשופתים יודעים בערך את כל העניין. זה מציק לי ואני לא מפסיקה לחשוב על זה.רק זה מציק לי,שלא התנהגתי כמו שהייתי צריכה להתנהג..שלא הייתי פחות רכיכה ויותר קשוחה עם עצמי מולו.למה לא השתמשתי בשכל שלי?למה אני תמיד צריכה להיות אמיתית ולחשוב רק מהלב גם כשדורכים עלי בצורה כואבת כל כך? מה אני עושה? איך אני יכולה להפסיק את המחשבות האלה? זה הורס אותי

 

[באז באז]

את יודעת

זה נראה רע מאוד, אבל רק מבפנים. שאני קורא את זה מבחוץ, אז אני אומר, לא נורא, לא באמת קרה כלום. אני מדבר על ההתנהגות שלך אחרי, היא שינתה שום דבר מהותי, לא גרמה נזק מעשי, רק להרגשה שלך ("רק" זה יחסי כן...). אז מה שאני אומר, אם תלמדי מזה, זה הרבה יותר טוב ממה שזה רע. ברוכה הבאה.

 

[שירס36]

את סך הכל אנושית וטוב שכך..

לא הכל בשליטה שלנו בחיים. לא חושבת שהתנהגת "לא בסדר"... את היית את וטוב שכך. כנראה שהיית את לא עם הבן אדם הנכון. כל מה שנשאר זה להסתכל הלאה ולהתמקד בלמצוא את הנכון שעבורו כל דבר שתעשי יהיה "בסדר". בדרך יש הרבה אכזבות, אבל זה התהליך כנראה.

 

[גונדרי]

אי אפשר להפסיק את המחשבות האלה עצמאית

הן יחלפו כשתתאהבי.

 

[cheshire9]

אני ממליץ על מדיטציה

אבל זה כבר סיפור ארוך ומסובך......... דרך חיים ולא סתם עצה אקראית. והמלצה - תמשיכי להיות אמיתית ו"לחשוב מהלב" - אפילו אם יש לזה מחיר. האלטרנטיבה גרועה בהרבה.

 

[magenta73]

למה את כועסת על עצמך?

את אנושית. אנשים עושים טעויות. אין מה לכעוס על עצמך על זה שאת אנושית. מה שכן, תייעלי את האנרגיות ותלמדי מזה להבא.

 

[ד נ י ת3]

תשמעי...

היינו ביחד 9 שנים, התחתנו, עשינו ילד ביחד ופתאום... פתאום גיליתי שהוא שקרן, דו פרצופי נוכל וגם בוגד. אז בהתחלה כועסים. שונאים, רותחים, פגועים. אבל עם הזמן ועם השנים הכאב הולך ופוחת. ואז את פוגשת בחור מקסים שמשכיח אותו ממך. הזמן הוא הרופא הכי טוב של הפצעים. אל תבקרי את עצמך. תני מקום לכעס, ואל תכריחי את עצמך לסלוח לו כי הוא ביקש סליחה. כשתהיי מוכנה לסלוח זה יקרה. בנתיים... זה בסדר לכעוס. את בסדר.

 

[Old Girl]

כמו שכולם אמרו -

התגובה שלך אנושית. לדעתי זה אפילו טוב שאת כועסת, כעס הוא תגובה בריאה ונכונה. לדעתי, הכיוון שיעזור לך קצת הוא לתעל את הכעס למקום שבו תביני שהוא זה שבגד בך ולכן הוא הלא בסדר ובשום אופן לא את. מההודעה שכתבת, לא הצלחתי להבין מה עשית שלא היה צריך לעשות. שלא זיהית סממני הבגידה? טוב, זה קורה להרבה אנשים, אני לא חושבת שמגיע לך להרגיש פחותת ערך בגלל התנהגות לא ראויה של מישהו אחר.

 

[BABELICIOUS]

../images/Emo45.gif

 

[אישון36]

מיקבץ שכזה של תשובות

שכולן צודקות לא ראיתי מזמן. אני מרחם על מי שלא עושה את הטעויות ה"קטנות" האילו ביום יום. אני מניח שזהו חלק בלתי ניפרד מהקיום, מי שלא טועה לא עושה ולהבנתי לא אנושי. והנקודה האחרונה, אין לך מה לשמוח בשבילו או לא לשמוח בשבילו - הוא לא קיים - זה שהחברה החדשה שלו גרה ליד לא אומר שאת צריכה לראות אותו בכלל, ואם יוצא לך לראות אותה אז תעברי דירה. השיכחה וההחלמה והחיים באם אחרי שהזבל הקטן הזה יעלם מזיכורונך ? מעצבן אותך שכיניתי אותו זבל ? תעברי דירה במהירות, תצאי עם אחרים, תתמודדי עם החיים - הוא עבר שלא רלוונטי כיום - תעשי הכול להמשיך הלאה. אישון. העתיד.