איך מתגברים?

איך מתגברים? ../images/Emo4.gif

אז אתמול הקשר הכי עמוק שהיה לי אי פעם הסתיים, עוד לפני שהוא התחיל. כמה שזו קלישאה, היינו שני חצאים של אותו השלם. זה היה מעבר לידידות, זה היה קשר שלא היה צריך מילים בשביל לתאר כמה הוא חשוב לשנינו, למרות שלא היינו ביחד. הבנו אחד את השני, היינו.... משהו לא מוגדר, לא מוסבר. כמובן שזה היה צריך להתפוצץ מתישהו. זוג לא יכול לרחף בין האפלטוניות לרומנטיקה לנצח. אז אתמול החלטתי שאני לא יכולה להתגמש יותר והחלטתי לפתוח את הכל, הכל. והוא אמר לי דברים כל כך יפים, באמת. שאני הצלתי אותו מהכל, שאני הדבר הכי חשוב לו בעולם, שהוא בחיים לא האמין שהוא יכול להגיע לכזו רמה אמוציונלית עם בנאדם, לכזו קרבה. שהבאתי אור לחיים שלו. שהוא רוצה שאני אהיה שלו. ואז הגיע האבל. אבל, הוא לא מסוגל. הוא לא מסוגל כי יש דברים מהעבר שעוצרים אותו. הוא לא אמר מה, אבל אני מניחה שזו האקסית. זו לא אקסית טריה. עברה יותר משנה, לעזאזל. הוא טוען שהוא חשב שהוא התגבר, שהוא מסוגל להמשיך, ושאני ה"אחת" או וואטאבר. אבל כשהוא הגיע לשלב האמיתי, זה עצר אותו. העבר עצר אותו מלהסתכל לעתיד. כמובן שהוא הרגיש כל כך רע. אמר שהוא שונא את עצמו על זה שהוא פוגע בי ושהוא דפוק ומעוות. אבל זה לא עוזר לי להרגיש כל כך רע, ואבודה. זה מביא אותי רק לחשוב מה דפוק בי? למה לא הצלחתי לגרום לו להתגבר עליה? מה לא מספיק בי? אני בספק אם מישהו אי פעם ימצא בי משהו, אם הוא לא מצא מספיק. ומה אני עושה עכשיו? איך שוכחים פשוט ככה קשר אינטנסיבי כזה? איך אני אמשיך בלי לראות אותו כל יום, לדבר, פשוט להיות איתו? איך משהו יכול פשוט פתאום.... להיגמר?
 

Torn Identity

New member
אוי, מותק. ../images/Emo201.gif

היה לי משהו דומה. וזה כואב מאד, תאמיני לי, אני יודע. היו ימים שלא ידעתי איך אני אמשיך הלאה בחיים וזה נראה לי כמו סוף העולם. המון זמן. ואני יודע שזה מפגר עכשיו לומר לך את זה ואת בטוח לא תאמיני, אבל זמן... רק זמן. זה ירפא. כן, יקח זמן וזה יכאב עוד הרבה, אני לא אשקר, ולפעמים זה בא וחוזר כשאת הכי לא מצפה לזה... אבל זה משתפר. בכל יום. ושום דבר לא דפוק בך! אל תגידי את זה לעצמך אפילו ואל תחפשי את זה. זו בעיה שלו. ובטוח, שיום אחד, יבוא הנסיך שלך על הסוס הלבן ויראה בך הרבה מעבר למה שאת חושבת. תאמיני בזה, שמרי על אופטימיות. תסתכלי על הצד הכיפי שבזה, הציפיה הזו לאחד הזה שעוד מחפש אותך שם בחוץ. יהיה טוב. ולא לפחד לבכות, לחפור ולשחרר כמה שבא לך. אבל לדעת שיהיה בסדר בסוף.
 
מקווה

בינתיים זה לא ממש עובר. אבל תודה על התגובה, טוב לדעת ש... אי שם מישהו קורא את זה ומחזק.
 
מסתבר

שאנחנו לא כאלה בעלי השפעה על אחרים, הא? לא הצלחת *לגרום לו*, לא הצלחת *לשנות אותו*, לא הצלחת *לעזור לו לעבור פאזה* - את יודעת למה? כי כל זה לא קשור אליך אלא אליו. אנחנו לא גורמים ולא משנים ולא עושים לאחרים שום דבר שהם לא מוכנים לקחת. עד שהוא לא ישתנה, הוא לא ישתנה - בלי קשר אליך או אל אף אחד אחר. כל אחד עושה את השינויים שלו בזמן שמתאים לו או בזמן שהוא יכול. אם את נכנסת לאינטנסיביות זה כי את הסכמת ורצית והיית מוכנה. אם לא היית מסכימה, לא רוצה ולא מוכנה - בית דין לא היה עוזר ושום דבר לא היה שם אינטנסיבי.
 
אה - וגם

אחד הדברים שמגלים במערכות יחסים בגיל יותר מבוגר שבעצם הכל זה תזמון. למצוא את האחד שנכנס שמוכן ובשל להיכנס לאינטנסיביות בזמן שגם את מוכנה. ועד אז - באמת יש הרבה רגעים כאלה של אכזבה וכאב לב וגם הרבה רגעים של אושר... אממה בתזמון קצת
 
זה בדיוק מה שכואב

שבסופו של דבר אין לי השפעה עליו, גם אם רציתי מאוד. אני פשוט כל כך מפחדת שהוא יחליף אותי, או משהו כזה. ואני אשנא אותו ואפגע ו.... זה פשוט לא יגמר.
 

ToryMaster

New member
האם את אני? ../images/Emo4.gif

נשבעת לך, בכל היקר לי, שהזמן יעזור. בהתחלה זה יכאב יותר, ואחר כך זה יעזור. תמשכי מיום ליום, ותראי איך לאט לאט החיים שלך מתמלאים בדברים אחרים, דברים שלא קשורים אליו. אל תיכנעי לרצון הזה להתחפר במיטה ולרצות למות - זו לא אשמתך, זה לא שמשהו בך לא בסדר, זה לא שהיא יותר טובה ממך וזה לא שאת לא ראויה לזה. אלו הדפקטים שלו, בלי קשר אלייך, עד כמה שזה כואב לשמוע. אני יודעת שאני, הייתי מעדיפה לחשוב שהבעיה היא בי, שיש לו משהו נגדי, יותר מאשר לחשוב שאני כלום בשבילו. אבל את יודעת מה? זה לא נכון, הבעיה היא לא בנו, ואנחנו היינו משהו חשוב, גם אם זה רק כר מזד*** ללמידה שלו שהוא לא מוכן לזה. [יופי, תראי, בגללך אני בוכה שוב
. תאמיני לי, נשבעת לך שכל מה שאמרתי נכון].
 
../images/Emo24.gif

מצטערת אם גרמתי לך לבכות. אני באמת מקווה שאת צודקת, ואני חושבת שמתישהו זה יתחיל לעבור... קל למלא את הימים בדברים שלא קשורים אליו, אבל הרגע שבו נכנסים למיטה לבד בלילה, הוא הכי נורא. לילה זה זמן רע למחשבות. יום נעים....
 

ToryMaster

New member
ובכן

אני שמחה שיש לך משהו להיאחז בו, התפקוד שלי עוד לפניו היה כל כך נמוך והימנעותי שאין לי שום דבר כרגע חוץ ממנו [ועוד כשהחברות שלי חברות שלו]. זה לא היה בכי רע, זה היה בכי של "אני יודעת שמה שאני אומרת לה הוא נכון, אבל אני מפחדת להתמודד עם זה", את יודעת, מה שהכי קשה [לי בכל אופן] במקומות של קשרים שנגמרים ושברון לב, זה השלב שצריך להרפות מהכאב ומהרגש לטובת דברים חדשים [וגברים חדשים? משחק מילים? סטגדיש], כי כבני אנוש יש לנו נטייה להתפלש בצער שלנו, לפחד להרפות ממשהו טוב שהיה. איך המשפט הולך? "the past should be remembered, not re - lived", וזו המשימה הכי קשה שיכולה להיות.
 
את כל כך צודקת, באמת.

אני מאמינה שהשלב הזה הכי קשה, ללא ספק, לכולם. כ"כ קשה לי לשחרר..... תודה לך, באמת. אמרו לך פעם שיש לך ראש על הכתפיים?
 

ToryMaster

New member
זה לא

בעיקר כי הפער בין הראש שלי ללב שלי הוא אדיר. בזמן שאני אומרת את כל מה שכתבתי פה, אני שבר כלי, ממש, מכל בחינה. אבל היום טוב בהרבה, מה איתך?
 
אם כך, אני שמחה להיות הראשונה

שאומרת לך את זה. בכנות... בקשר אליי, חזרנו להיות בקשר בימים האחרונים (טלפונית בינתיים) בפעם הראשונה מאז הסו קולד פיצוץ... אני עדיין בלבטים אם זה עושה לי טוב או רע.
 

ToryMaster

New member
תבהירי כוונות

אני לאחרונה חוויתי פיצוץ כשהבנתי שאחרי חמישה חודשים שבהם נלחמתי בשיניים ובציפורניים לשמור איתו על קשר, הוא מבחינתו שם אותי בחזרה במקום בו הייתי קודם [שם וקיום מעורפל בצ'אט כששנינו מחוברים ובמסנג'ר פעם בקיבינימאט].
 
הכוונות ברורות.

ברגע שהוא אמר שלא... אז הקשר שלנו אפלטוני נטו. אין מה לחשוב כאן בכלל, אני רק מקווה שהספקות לא יעלו.... וגם, אם תיהיה לו מישהי אחרת אני לא בטוחה שאני אוכל להתמודד עם זה
 

ToryMaster

New member
כלומר

אצלנו, אחרי כמעט חצי שנה שנלחמתי [ממש, בחיי] להישאר ידידים כי הוא חשוב לי, גיליתי שהוא לא ממש רוצה להיות חבר שלי כי "הוא מפחד ממה שהקול שלי גורם לו להרגיש" [במובן הפיזי נטו
] וכי אני "תמיד כאילו מנסה להחזיר את הגלגל לאחור". ידידים זה ידידים, אין משחקים.
 
אני רואה שגם לך היה עסק עם בחור

לא קל. ועכשיו... עדיין כואב? או שהתגברת סופית?
 

ToryMaster

New member
איזה

אפילו לא קרוב
. אבל! לראשונה מזה כמעט חצי שנה יצאתי בשישי ואשכרה גם נהניתי, אז אני קצת אופטימית.
 
למעלה