איך מתחברים לאהוב/ה המת/ה?

[שרון123]

איך מתחברים לאהוב/ה המת/ה?

לאור הצלחת השירשור הקודם...... עזרתם לי מאד מה אתם עושים כדי להרגיש קרובים יותר לאהובכם? באים לקבר? נכנסים לחדר שלו/ה? מדברים עליו? מביטים בתמונות שלה? מה הכי עוזר לכם להתחבר אבל בלי להרגיש עצב שאי אפשר לשלוט בו? רק להרגיש קירבה מסוימת?

 

[שרון123]

אני....

הביקור בחדר שלה עוזר לי, ללטף את הבובות שלה, לשכב במיטה שלה. אני מביטה בתמונות שלה ומתמוגגת. דווקא הוידאו מאד קשה לי, אני לא מרגישה קרובה אליה, דווקא להיפך - זה קשה מידי. אני מרגישה צורך להגיע לקבר, אבל דווקא לא מרגישה שם קרובה אליה במיוחד. מה שהכי עוזר לי - בכל פעם שאני מלטפת את הכלבה שלה, אני מרגישה את ירדן. ממש מרגישה מחוברת אליה. בנוסף, ירדן מאד אהבה לפסל בקרמיקה. מיד אחרי שהיא נפטרה, אני התחלתי ללמוד קרמיקה, והעבודה עם החומר ממש גורמת לי להרגיש קרובה אליה.

 

[בלה ענת]

../images/Emo189.gif../images/Emo24.gifשלום לך

אני אמא של ענת אור והיא היתה כמעט בת 27 החדר שלה בבית נשאר כמו שהיה עוד מהתקופה שהיא גרה איתנו גם כאשר היא עברה לגור לבד, לא שיניתי שום דבר הכל מזכיר את הילדות שלה והתבגרות שלה אני לובשת את הבגדים שלה (מה שאפשר) ענת שלי חתיכה מדהימה מדברת איתה כל הזמן ונמצאת המון בחדר שלה כל זה מקרב אותי אליה היא תמיד איתי מתבוננת ומחייכת אלי כל הזמן תחזיקי מעמד לאף אחד אין עצות ההתמודדות היא יום יומית.................................. ענת אור

06.05.1980-21.02.2007 עד הסוף ענת אור 06.05.1980-21.02.2007