איך מתחברים לאנשים מבוגרים?
אני בת 21 ואני עובדת במקום עבודה מושלם מכל בחינה (משכורת, תנאים, עבודה). באמת שלא יכולתי לבקש מקום טוב יותר. אומנם יש לי ניסיון דל, אבל מעולם לא אהבתי את העבודה שלי כמו שעכשיו...
ולמרות כל זה, יש לי בעיה קטנטנה... מדובר בחברה שכל האנשים שם מבוגרים, הצעירים מביניהם בני 35, רובם נשואים עם ילדים, לחלק ילדים בגיל שלי. תחומי העניין שלהם ממש לא נוגעים בתחומי העניין שלי, נושאי השיחה שלהם ממש לא נוגעים לנושאי השיחה שלי, יש להם בדיחות של אנשים "מבוגרים" שאני לא מוצאת כמצחיקות חח... ובכללי קשה לי להתחבר אליהם.
רוב השיחות שלהם זה על הילדים שלהם, איך הולך להם בגן/בבית ספר/בצבא, איך הם נהנו עם הילד שלהם בסופ"ש בגן החיות, שיחות על ההורים שלהם שמזדקנים ומתבגרים וכמה קשה להם להסתדר עם זה, שיחות על נשירת שיער, קרמים נגד הזדקנות וויטמינים.... קיצר הם מדברים על דברים שממש לא מדברים אליי ואין לי מה להוסיף לשיחה.
הם מתייחסים אליי כמו אל ילדה קטנה, והאמת שאני מבינה אותם. אני גם הייתי מתייחסת למישהי שקטנה ממני ב-15 שנים כאלה ילדה קטנה שלא מבינה כלום...
הבעיה היא שזה לא נעים... אני מרגישה נורא בודדה. אני בכל זאת מעבירה שם יום-יום מעל 8 שעות, וזה לא נחמד שאין לי אף אחד לדבר איתו.
מה אתם הייתם עושים? איך מסתדרים עם הסיטואציה הזו? איך מתחברים לאנשים האלה?
אני בת 21 ואני עובדת במקום עבודה מושלם מכל בחינה (משכורת, תנאים, עבודה). באמת שלא יכולתי לבקש מקום טוב יותר. אומנם יש לי ניסיון דל, אבל מעולם לא אהבתי את העבודה שלי כמו שעכשיו...
ולמרות כל זה, יש לי בעיה קטנטנה... מדובר בחברה שכל האנשים שם מבוגרים, הצעירים מביניהם בני 35, רובם נשואים עם ילדים, לחלק ילדים בגיל שלי. תחומי העניין שלהם ממש לא נוגעים בתחומי העניין שלי, נושאי השיחה שלהם ממש לא נוגעים לנושאי השיחה שלי, יש להם בדיחות של אנשים "מבוגרים" שאני לא מוצאת כמצחיקות חח... ובכללי קשה לי להתחבר אליהם.
רוב השיחות שלהם זה על הילדים שלהם, איך הולך להם בגן/בבית ספר/בצבא, איך הם נהנו עם הילד שלהם בסופ"ש בגן החיות, שיחות על ההורים שלהם שמזדקנים ומתבגרים וכמה קשה להם להסתדר עם זה, שיחות על נשירת שיער, קרמים נגד הזדקנות וויטמינים.... קיצר הם מדברים על דברים שממש לא מדברים אליי ואין לי מה להוסיף לשיחה.
הם מתייחסים אליי כמו אל ילדה קטנה, והאמת שאני מבינה אותם. אני גם הייתי מתייחסת למישהי שקטנה ממני ב-15 שנים כאלה ילדה קטנה שלא מבינה כלום...
הבעיה היא שזה לא נעים... אני מרגישה נורא בודדה. אני בכל זאת מעבירה שם יום-יום מעל 8 שעות, וזה לא נחמד שאין לי אף אחד לדבר איתו.
מה אתם הייתם עושים? איך מסתדרים עם הסיטואציה הזו? איך מתחברים לאנשים האלה?