איך מתמודדים? מה עושים?

[noosh1]

איך מתמודדים? מה עושים?

אימי בת 69, עם בעית זכרון-שהולכת ומחריפה. היא כמובן מכחישה,אבל אני וכל הסובבים אותה מרגישים בזה,ובהדרדרות החמורה שחלה בחודשים האחרונים. היא זוכרת מצויין דברים מהילדות שלה, אבל שוכחת המון את היומיום. היא מוציאה כספים מחשבון הבנק- יומיום ולפעמים פעמיים ביום, ולא יודעת מה עשתה איתם(הסתבכה כלכלית בגלל זה), ושוכחת שהוציאה, שוכחת שהיתה אצלי אח"הצ, ובאה כעבור שעה כי "לא ראיתי את הנכד המון זמן",יכולה לצלצל אלי/לחברים/למשפחה 5 פעמים בהבדל של שעה ועוד... אחרי המון שטיפות מח מצידי ומצד האחים שלה - היא סכימה ללכת לפסיכוגריאטר, וקבעתי לנו תור (לאמצע נובמבר). יש אפשרות שאני אפגש עם הרופא לפני הפגישה המשותפת?- קשה לי לדבר על הדברים לידה - היא מאוד נפגעת מזה- בטוחה שאני מנסה להפוך אותה למשוגעת... מה ואיך מאבחן רופא פסיכוגריאטר? אלצהיימר היא מחלה תורשתית?(אבא שלה היה חולה...) והכי חשוב- איך מתמודדים עם מחלות זכרון?מאוד מפחיד אותי - שהיא לא תשכח גז דולק, תנור, סדין חשמלי, את הדרך הביתה ועוד...

 

[ronnyw]

איך מתמודדים?

שלום לך. ליבי איתך. לפי מה שרשמת, ולמיטב נסיוני, אכן אתה מצטרף לחבורתינו. אנא, קרא מסר שלי מיום 11 לאוקטובר, שענה בדיוק לשאלה "מה עושים" שנשאלה על ידי מישהו במצב דומה. פשוט - צא ולמד מכל דברי החברים האחרים. לגבי שיחה עם הרופא: אני מאמינה שהוא "יודע עם מי יש לו עסק", ויודע לסנן את דברי אמא שלך. עם זה הוא מתעסק כל הזמן, ויש לו נסיון. אם אתה רוצה בכל זאת - תתקשר למרפאתו ותציע לו שיחה מקדימה (בדרך כלל מי שעונה זן המזכירה הרפואית. היא כבר תדע מה לעשות). אני נתקלתי בשני סוגי רופאים: אחד שלא שוחח איתי, אבל הביט בי לאחר כל שאלה ששאל את אמא, וחיכה לאישור או אי-אישור שלי (במנוד ראש). פה ושם אף פנה אלי ישירות, ואני עניתי - בנוכחותה כמובן - כמיטב יכולתי הדיפלומטית. האמן לי - הרופא הבין מצויין. הרופאה השניה, שמטפלת באימא גם היום, נוהגת לפגוש אותי קודם ולשאול מה דעתי על התקדמותה (יותר נכון התדרדרותה) של המחלה, על תופעות, התקפי זעם וכו'. אלה דברים שעוברים על אימא שלי, והיא בכלל לא מודעת להם... כל רופא ושיטתו. סמוך עליהם, זה מה שהם עושים כל יום... ועוד משהו (גם הוא הופיע לא אחת במסרים קודמים): התחילו "להכין את הבית" בדברים פשוטים, כמו נעילה למניעת שוטטות, הקפדה יתרה על מיקום מפתחות, ארנק וכו,, פתק בתיק היד שלה עם שמה וטלפון למקרה שתלך לאיבוד, אפוטרופסות לעינייני כספים (נושא כאוב וקשה. נראה לי שאצלכם הוא יהיה מחויב מציאות מהר) וכו'. בקיצור - אתה בתחילת דרך קשה ולא קצרה. מאוד מאוד ממליצה לך פשוט לשבת ולקרוא אחורה, תקבל "שעור מרוכז ו מ ע ו ל ה בלהיות בן משפחה של חולה אלצהיימר. ..ותמיד תמיד תוכל לחזור לפורום, לשאול, לברר, לקטר, לבכות. כולנו עושים את זה... שיהיה בהצלחה !!

 

[noosh1]

קודם כל - תודה על התגובה המהירה...

דבר שני-אני בחורה ולא בחור... לגבי הכספים- אני ואחיה הצלחנו לשכנע אותה שאני אכנס לחשבוןיחד איתה-וכל פעולה תחייב 2 חתימות-אז לגבי זה אני יותר רגועה... לגבי הארנק,המפתחות ושאר הדברים שקל לאבד-זו באמת בעיה...יש הרבה מפחתות "ספייר" אצל שכנים,ובארנק דאגתי שתהיה רק ת.ז. רשיון ושאר הפיצ'פקס...(את כ.האשראי והצ'קים לקחתי)... איך באמת מאבחנים אם זה אלצהיימר או מחלת זכרון אחרת? יש דרכים לעצור את המחלה? (סליחה על שאלות ה

פשוט אני עדיין לאיודעת כלום, ולא איך לאכול את המצב)

 

[ronnyw]

אופס...

סליחה על הפניה הלא נכונה - גם אני "את", ונתקלת הרבה בפניות בלשון זכר (רוני זה בד"כ גבר). הייתי כמוך לפני כשלוש שנים. אני בת לניצולי שואה, כך שאף פעם לא היו לי זקנים במשפחה, לא סבים, לא דודים - כלום. שכל נושאי ההזדקנות, ובעיקר אלצהיימר, נפלו עלי די במפתיע. ראינו שאמא שלי, שהיתה אז בת 83, "מזייפת". אותם סימפטומים כמו שאת הזכרת. קשה - בגילה - לדעת אם זו "סתם זקנה" או מחלה. אז עשינו כמוכם - פניתי לרופאת המשפחה של הורי, שהיפנתה אותי לרופא גריאטר. הוא זיהה מיידית שזה אלצהיימר. חזרתי הביתה, פתחתי ספרים, נברתי באינטרנט - ופשוט למדתי למה לצפות.אחר כך הלכתי לכמה פגישות של העמותה, ולבסוף גם גיליתי את הפורום הזה, ועברתי על כל מסריו עד שנה בערך לאחור. פשוט ישבתי ולמדתי. אני חושבת שהפורום והפגישות של העמותה הם שהעשירו אותי יותר מכל בידע (שלא לדבר על הרגשת השותפות והחברותא אותם אי אפשר לקבל מקריאה בספרים) וכן בטיפים של "עשה/אל תעשה". ממליצה מאוד לקרוא בשום לב את מסריה של ענתי44. כל עצותיה מקובלות עלי, ותמצאי אצלה גם לב בגודל כדור הארץ ואינסוף אהבה. לגבי שאלותייך בסוף המסר: (אנא, שימי לב שאינני רופאה, אני מדברת מתוך נסיוני הכולל אימא חולה אחת והרבה קריאה) תני לרופא לאבחן אם זה אלצהיימר או לא. זו המומחיות שלו. תיתכן דימנסיה (שטיון, שם כולל לתופעה של ירידה ביכולות השכליות) כתוצאה מאלצהיימר או מתופעה פזיולוגית אחרת. תני לו ללקבוע. לגבי תרופות: שאלת מליון הדולאר. יש כמה וכמה, כולן מיועדות להאטת התהליך. אין ריפוי. (ושוב - אם אימך סובלת משטיון על רקע אחר - יתכן שהתשובה אחרת). גם פה - אייעץ לך לסמוך על הרופא. ולסיום, כמה טיפים (כולם מופיעים במסרים רבים בעבר): א. אל תהססי לשקר אם צריך. העיקר - לא להתווכח !! אם אימך תבוא לבקרך שעה אחרי שכבר ביקרה - קבלי אותה כאילו לא היתה. אם תגיד שיום באמצע הלילה - תסכימי. כיוון שהמציאות שלה שונה - הויכוחים גורמים רק לבלבול ולסערות. ב. עם המחלה החושים (רעב, צמא, קור/חום וכו') מתכהים. שימי לב אם אימך אוכלת, שותה, לבושה לפי הטמפרטורה, והעיקר - לוקחת תרופות. ...ויש עוד הרבה, אבל לאט לאט. לסיכום - אם אכן את אחת מאיתנו, מחכה לך דרך ארוכה ולא קלה. כולנו נמצאים בה מכורח הנסיבות. שאלי, בררי, השתמשי בהומור - נעבור אותה ביחד. בהצלחה !!

 

[noosh1]

תודה....את מקסימה...

כבר ביום ראשון אני אצלצל לרופאה, ואבקש לשוחח איתה לפני הפגישה עם אימי... בכל מקרה-רק ב 10/11 יש לנו את התור... תודה על ההמלצות, והלב החם...

 

[ענתי44]

שלום אמא של איליי../images/Emo140.gif

את אמא לחמד בן שנה ולצערי נוספה לך " תינוקת" - אמא שלך- חדשה... לא משנה מה האבחנה של הרופא תהיה מעכשיו את תהיי המבוגרת ואמא " הילדה", זה אחד הקשיים הכואבים ביותר. במקום שאמא תעמוד לצידך עכשיו ותפנק ותעזור ותיצור קשר מיוחד עם הנכד שלה, היא לא מתפקדת.לב כולנו איתך. רק תדעי שאמא, בדרכה ולמרות כל התופעות הקשות שחלות ועוד יהיה, מאושרת בדרכה שלה. אמא שלי שגידלה את נכדיה הגדולים, שהיום עוטפים אותה בהרבה רוך וחום, הפכה לפני חצי שנה לסבתא לאושר, בנו הראשון של אחי הגדול לאחר 14 שנות טיפולים. אז זו לא אותו הסבתא אבל אושר גורם לה אושר רב, כשמו.וכשאני שמה אותו עליה על כסא הגלגלים העיניים שלה זורחות. אין לי הרבה מה להוסיף על הדברים של רוני וזהבה רק שאנחנו פה! להמליץ על מחשבה להתחיל את אישורי חוק הסיעוד ואפוטרופסות ( לפחות לעינניני בריאות) ולפשפש בניירת של אמא, כי אולי תמצאי שם ביטוח סיעודי או חסכונות שיעזרו בטיפול בהה. ואם את מרגישה כמו גנבה שמחטטת לאמא או משקרת לה, זה טבעי כולנו עוברים את זה.ולעודד אותך זה ממש לא עובר ): אז קחי כל יום לחוד ותצטיידי בהרבה חוש הומור. אני לא יודעת איזה תרופה הרופא ירשום לאמא, אבל עבורך 3 כפיות גדושות של חוש הומור כל יום חובה!!!!

 

[zs1957]

שלום אמא של איילי

לא נותר לי להוסיף הרבה למה שרוני וענתי אמרו. אבל בכל זאת אסיף שני דברים: 1.להביא הביתה עובדת זרה שטתפל באמא כדי שאת תוכלי לטפל בתינוק שלך. 2. ללכת לקבוצת תמיכה באזור מגורייך. קבוצת תמיכה של עמותת אלצהיימר. 3. לקרא חומר בנושא . אפשר לקנות ספרים בעמותת אלצהיימר .לקרא באינטרנט 4.להתכתב אתנו בפורום. יש פה אנשים עם ניסיון רב ולב רחב שיעזרו לך בכל עת ויתמכו בך ברגעים הקשים. זהבה שחם /עמותת אלצהיימר

 

[noosh1]

אז זהו...שכבר מזמן אני מרגישה שאני

האמא... ביום שחזרתי מבית החולים לאחר הלידה-כשאמא שלי במקום לפנק/לדאוג לי שאלה "אז מה את מבשלת לנו לארוחת ערב?" התחלתי לחשוד שבאמת משהו לא בסדר,אבל התעלמתי-כמו מאשר הסימנים שהיו לפני... כשחזרתי לעבודה-והיא רצתה להיות המטפלת של איליי שמחתי! חשבתי שכל העניין הוא מזה שהיא פתאום בבית-בפנסיה,אחרי45 שנות עבודה-ושזה יכניס לה עניין לחיים ויחייב אותה להתעשת(היא אשה מאוד אינטיליגנטית -הייתה מנהלת בית ספר,רגילה להיות בחברת אנשים ועם אחריות על הראש,ובאמת האמנתי שזה יתן לה אור... הרגע שבו התחלתי להבין שמשהו לא בסדר-היה כשבאחד הבקרים, קפצתי הביתה באמצע העבודה, וראיתי את אמא שלי למטה- ברחבת הבניין.שאלתי אותה(בלחץ כמובן) איפה איליי, והיא אמרה שהוא בבית, והיא "רק" ירדה לעשן... רצתי למעלה ומצאתי אותו זוחל, ובוכה ברחבי הסלון(הוא היה בן 5 חודשים)... באותו ערב, לאחר שאיליי הלך לישון, אמרתי לה שתשים לב- אם הוא מתעורר, כי אני יורדת ל 5 דקות למטה עם הכלבה,חזרתי, ו...אני שומעת את איליי משתנק מבכי בחדר, ולא מוצאת אותה בבית. היא שכחה שהלכתי, והלכה...... למחרת הוא כבר עבר למשפחתון... אני לא יודעת עדיין מה יש לה,אם זה אלצהיימר או לא,והאמת? קצת מפחדת לחשוב על זה,אבל...הרבה בזכות מה שקראתי פה בפורום- מבינה שאסור לי להתעלם, ושאני חייבת להיות חזקה, ולא לכעוס עליה כי זה פשוט לא בשליטתה(מה שעשיתי הרבה קודם!) תודה לכן.ולצערי- אתן בטח תראו אותי פה בהמשך, עם הרבה לבטים,תסכולים, השתפכויות ושאלות

...

 

[zs1957]

תגובה ל - noosh 1

שלום noosh ! תגובתך מא ד נגיה לליבי והזכירה לי אירועים שקרו לאימי בטרם אובחנה. גם אני כמוך לא ידעתי שיש לאימי בעיה. עד שהיא סיפרה לי כל מינ דברים שעוררו את חשד בליבי שהיא אכן חולה ויש לה בעיה בזיכרון. היא לא זכרה באיזה תחנה לרדת מהאוטובוס, היא לא זכרה להגיע לביתה אנשים הביאו אותה הביתה. פעם קבעתי אתה שניפגש בצומת רעננה והיא הייתה במקום אחר נאלצתי לחפש אותה וליבי נפל עד שמצאתי אותה. מעבר לזה היו כל הזמן חשדות של גנבו לי , לקחו לי. כל הזמן היא חשדה באחותי ובגיסי שמרוקנים לה חפצים בבית. היו כל מיני התפרצויות זעם, אלימות מילולית. ואז הבנתי שיש לאמא שלי בעיה בזיכרון שגורמת לה להתנהג בצורה שונה ממה שאנחנו מכירות. כלומר גם בעית זיכרון גם בעיית התנהגות. והבנתי שעלי לקחת אותה לפסיכוגריאטר דחוף כדי לאבחן מה יש לה. כשאר אובחנה כדימנטית לא נותר לנו אלא לבקש אפוטרופסות עליה. שכן כל הכספים בבנק היו רשומים עליה והיא סרבה לתת לנו ייפוי כוח פן נשדוד אותה.נוסף לזה גיליתי שפקידה בבנק עשתה לה קופת גמל מבלי להתייעץ אתי. תמיד הלכתי אתה לבנק כי חששתי מהפקידים שינצלו את תמימותה. עד אשר יום אחד היא הלכה לבד ונפלה בפח שהטמינה לה הפקידה וזאת כדי שהיא תוכל לקבל עמלה גבוהה. היא ידעה בבירור שהתוכנית לא טובה ולאמא שלי אין צורך בתוכנית חיסכון ל-15 שנים שמניבה תשדואות שליליות והיא מפסידה כסף בתוכנית.והיא הפקידה שהיתה מיודדת עם בני המשפחה בכל זאת שכנעה אותה לעשות קופת גמל הכל למען האינטרסים שלה. ואמא שלי אמרה לי שזה חיסכון טוב כי כך אמרה הפקידה והיא מבינה. שתקתי ואמרתי בליבי עלי לטפל בזה מהר.היום אני אפוטרופסית עם אחותי כבר 9 שנים ואני יודעת שהכסף והרכוש של אמנו מוגןמפני כל מיני חמדנים ושרלטנים. האם אמך הולכת למרכז יום? ישנה עובדת זרה שמטפלת בה?האם את נמצאת בקבוצת תמיכה של עמותת אלצהיימר באיזור מגורייך? האם יש לך אחים ואחיות שיכולים לחלוק עמך בנטל הכבד?האם אמך אובחנה ע"י נוירולוג או פסיכוגריטר כחולת אלצהיימר? בת כמה אמך?נראה כמו תחקיר במשטרה או במס הכנסה לא להבהל . השאלות מכוונות על מנת שאוכל לייעץ לך ייעוץ מקצועי טוב ולהקל עלייך את הכאב ולו במעט. אשמח לענות לכל שאלותייך. אם אין לך התנגדות אשמח שתעני לי על שאלותי כדי שאעזור ואייעץ בנושא כדי לתת לך עוד אנרגיה חיובית, כדי להקל עלייך ועל משפחתך.את נמצאת בידיים טובות וכולנו יכולים לעזור לך. כל אחד מנסיונו האישי. והניסיון של כולם הוא רב מאד. בינתיים אני מאחלת לך שנה טובה והרבה כוח להתמודד הלאה.אנחנו כולנו כאן לעזור ולתמוך אחד בשני בעת משבר , בעת נפילה, בעת שחיקה. זהבה שחם ייעוץ טלפוני לחולים ולבני משפחה /עמותת אלצהיימר

 

[noosh1]

כמה תשובות...

אימי לא אובחנה,ועדיין לא היינו אצל הפסיכוגריאטרית-אחרי שכנועים רבים,ולחץ משותף שלי,של אחיה ושל רופא המשפחה היא הסכימה לקבוע תור-והוא נקבע ל 10/11,לד"ר אברמוביץ בשלוותא.(ד.א. - את מכירה? היא בסדר?) היא מסרבת להודות שיש לה בעיה,ולכן לא הולכת למרכז יום,וכמובן שאין עובדת זרה עדיין(היא גרה לבד.). יש לי אח אחד- שגדול ממני ב 13שנה,והוא ומשפחתו לא בקשר עם אימי כבר מס' שנים-וגם כשניסיתי לדבר איתוועם אשתו על כך-זה פשוט לא מעניין אותם(הם ממש טיפוסים...),כך שכל הנטל עליי... יש לה שני אחים -האחד בחו"ל והשני בצפון,הם מנסים לעזור- אבל ממרחק זו לא יכולה להיות ממש עזרה,רק תמיכה טלפונית ... כמו שאמרתי קודם- אני לא יודעת אם יש לה אלצהיימר או לא,הגעתי לפורום משטותים ברשת, במטרה להבין מה קורה לה,ונחרדתי לגלות מה זה יכול להיות ...

 

[ענתי44]

שבת שלום

את לא לבד! אנחנו פה!!! ראשית, תבדקי בניירות של אמא, מי יודע אולי איזה פקידה בקופת חולים או סוכנת ביטוח שיכנעה אותה לעשות ביטוח סיעודי. כבר מחר בבוקר תפני לביטוח לאומי להכיר באמא כסיעודית. המקסימום שתקבלי זה כ- 15 שעות. אלא אם היא ניצולת שואה. כי לא משנה מה ההגדרה של הרופא אמא שלך לא תוכל להמשיך לגור בגפה ללא השגחה.עכשיו מוטל עליך, לאחר האיבחון ומתן הטיפול, להחליט על כמה אופציות: מציאת בית אבות טוב, אישה זרה או מרכז יום או כל אופציה אחרת. חומד, בראש ובראשונה את חייבת להחליט מה טוב יותר לאמא, אבל, חייבת גם לקחת בחשבון את צרכי משפחתך שלך.וילדך הקט בעיקר. אני למשל, לא נשואה ואמא שלי בבית ובמרכז יום. לפני כשבועיים חל איחור במחזור שלי והיתה אפשרות להיריון.( כבר לא) וזה וגם הפציעה שלי בקיץ ברגל, ובאווירת יום כיפור גרמו לי לחשוב. וכמובן גם חברי הפורום שדבריהם מטפטפים לליבי.שאני צריכה תמיד לחשוב כמה צעדים קדימה. אומנם בחיי היום יום לחיות כל יום בפני עצמו. אבל לחשוב על השינויים של המחר. לכן אני מתחילה בהליך השגת רישיונות לאשה זרה גם אם לא אזדקק להם, שיהיה למקרה צורך. ותהליך אפוטרופסות גוף שכל כך חיוני למקרה צורך, שאינשאללה לא נזדקק. אז במקביל לאיבחון המדוייק ומתן טיפול צריך לחשוב על המחר ויפה שעה אחת קודם. אנחנו כאן, אם למתן תשובות בקשר לכל שאלה או מידע, או אם בסתם להקשיב לך ולשלוח חיבוקים וירטואליים.

 

[noosh1]

ביטוח סיעודי יש לה,אבל אני עדיין לא

יודעת מה יש לה,ואם צריך עכשיו- בכל מקרה יש לה שניים-אחד דרך הכללית,ואחד דרך הסתדרות המורים... בכל מקרה נמתין לתור,ונראה איך מתקדמים משם...

 

[ענתי44]

מצויין כי מה שלא יהיה תזדקקי לזה

עכשיו את צריכה לאגור כוח, לחבק הרבה את איליי כי הוא ספק אנרגיה חיובית ולחכות לפגישה אצל הרופא.אז כבר יהיה לך שם המפלצת מולה את מתמודדת. גם אגב, אם זה משהו אחר את תתקלי בבעיות דומות ואת רצוייה פה! אל תוותרי על חוק סיעוד, כי תזדקקי לכל עזרה. אם יש לך משאבים פיננסים בביטוח של אמא אזי תוכלי למשל לשלב נגיד גם עובדת זרה וגם מרכז יום שיתן לה סדר יום ומשמעות לחיים וגם יאפשר לעובדת שלה קצת לנשום. או למשל בית אבות נפלא. כל סידור שתבחרי יהיה מצויין ויאפשר לך להיות רגועה שאמא לא מסכנת את עצמה ויש מי שדואג לצרכיה ואת כבר תוכלי להמשיך ולדאוג לשאר

 

[zs1957]

ביטוח סיעודי

את זכאית לקבל גם חוק סיעוד מביטוח לאומי. כאשר צהיה ביידייך חוות הדעת של ד"ר אברמוביץ כתבי אלי אני אנחה אותך מה לעשות ולאיזה חברת כוח אדם לפנות. שיהי בהצלחה!!! חג שמח זהבה שחם /עמותת אלצהיימר

 

[zs1957]

תגובה לענתי -עובדת זרה

אני שמחה לשמוע שאת מחפשת עובדת זרה. זה הפיתרון הטוב ביורת כדי להקל עלייך. ולתת לך לחיות את חייך בשקט ובשלווה, עד כמה שניתן. במידה ותרצי ייעוץ לגבי עובדת זרה אשמח לייעץ לך. כמו כן אוכל לסייע לך באיזה חברת כוח אדם לבחור. יש בינהם הרבה נוכלים ,אבל יש גם טובים. אני מאד מרוצה מחברת מתן. זוהי החברה השלישית שאני עובדת אתה. הם מקצוענים ואמינים. מה גם שהם מכשירים את המטפלים בקורסים הנושא טיפול סיעודי. אני שולחת את המטפלת של אמא שלי לקורס סיעוד ע"ח החברה. היא מאד שמחה ורוצה ללמוד כי אן לה שום ניסיון. אני ואחותי למדנו אותה את כל העבודה. חג שמח וכל טוב. זהבה שחם /עמותת אלצהיימר

 

[ענתי44]

תודה זהבה

אני אסדר רק את הניירת, לכל מקרה

בתקווה שרחוק היום שאצטרך לממש את האופציה הזו. משפחתי ואני הגענו למסקנה שמקומה הטבעי והנכון ביותר של אמא הוא הבית שלה

אבל צריך לערוך בו מספר שינויים, כמו בחדר אמבטיה כדי להתאימו לצרכיה. הבית מקום חם ונעים אבל הוא קטן ואין בו חדר נוסף לעובדת. בינתיים אמא ישנה מצויין בלילות ( למעט מקרים מסוימים) כך שהשכבתה לישון הוא משהו שאני עושה בכיף וגם נעים לה שאני איתה.ואז אני חופשיה לעצמי. לא רואה, נכון לעכשיו, טעם להביא עובדת שתשהה בבית בלילות כשהיא לא ממש נחוצה. וזה יצטרך לבוא על חשבון הביקורים שלה במרכז היום הנותן טעם ומשמעות לחייה.ועוזר לי מאוד, אם בכך שאני פנוייה חצי יום ועם כעזרה כמו האכלה או רחצה. אבל מאחר ואני חייבת גם לחשוב על הבאות אני מאמינה שעדיף אישור מוכן לכל מקרה. זה לא שיש לי משהו נגד העובדות הזרות. נהפוך הוא, רובן המכריע עושות עבודת קודש, אך כרגע אני חושבת שיש לאמא דברים אחרים שהיא זקוקה יותר. כמובן שאנחנו בינתיים בוחנות מציאת עובדת בשעות אחר הצהרים והערב שתעבוד לפי שעות, כדי שאני לא אכרע תחת העומס ואוכל להיות יותר פנוייה. מחכה ליום חמישי לפרוייקט המקלדת ומקווה שאוכל להגיע. הפעם לא בגלל אמא אלא בגלל שאני חולה. חג שמח

 

[zs1957]

תגובה לענתי 44

צר לי לשמוע שאת חולה. החלמה מהירה. אני מצפה ליום חמישי לפגוש אותך בפרוייקט המקלדת. חג שמח ורפואה שלמה זהבה שחם /עמותת אלצהיימר

 

[zs1957]

תגובה ל - noosh 1

ד"ר אילנה אברמוביץ רופאה מצויינת ,דיאגנוסטית מעולה. חוות הדעת שתקבלי ממנה מאד חשובה לגבי המשך טיפול והעסקת עובדת זרה. אני מכירה אותה אישית היא טיפלה באמא שלי. שמעתי אותה בהרצאות מספר פעמים. את בידיים טובות מאד.נתכתב לאחר האיבחון. שיהיה בהצלחה. לגבי אחיך עם כל הכבוד שהוא התנתק עלייך ליצור עמו קשר ולהסביר לו כי אמך חולה והיא זקוקה לעזרתכם ואין זה הוגן שכל הנטל יפול על כתפייך. הלחוקה בנטל צריכה להיות שווה בינכם. המליצי לו ללכת יחד עמך לקבות תמיכה של עמותת אלצהיימר באיזור מגורייך. זה יקל על שניכם ויתן לכם כלים להתמודד טוב יותר עם המחלה של אמא. אשמח לעזור בכל עת. מספר הטלפון שלי מופיע בעלון עמותת אלצהיימר. זהבה שחם/ עמותת אלצהיימר.