איך מתמודדים עם אובדן?

איך מתמודדים עם אובדן?

בדיוק באמצע תקופת מבחנים, כשגם ככה עצוב בחוץ (ועצוב גם בפנים)? הצעות לעידוד עצמי?
 

Warby Parker

New member
באמצעות זת"ס:

זמן - לתת לזה זמן ולהבין שיש מקום להתאבל על הקשר. לפחות חודשיים. ת - תעסוקה. תקופת מבחנים זה יופי של דבר בשביל לשקוע בספרים ולצאת טרוט עיניים מהספריה ב9 בערב. ס - (אופציונלי): סמים
 
מממ...

ז- זה לא אובדן קשר ת- תקופת המבחנים משמינים בעעע.. ס- לא תודה.. אבל תודה על הרעיון.. :)
 

EdisonGirl

New member
יושבים מול הראי

בוכים מולה, וצוחקים על עצמנו תוך כדי, עד שהבכי מפנה סופית מקום לצחוק. אבל יכול להיות שזה לא רלוונטי לסוג הזה של אובדן? אם כך, שכחי מזה, העצה הכי טובה היא פשוט לתת לעצמך להתאבל עד הסוף, ואחרי כמה ימים לקום על הרגליים ולהחליט שמספיק ודי. חשוב להיפטר מהתחושות האלו כמה שיותר מהר, כדי שלא להדחיק אותן. אבל תדחי את זה קצת, סיימי קודם את תקופת המבחנים ואז... בינתיים נסי קצת לפנק את עצמך, כדי לשכוח מהצרות..
 
לא ממש פירטת סוג האובדן...

אבל קודם כל חשוב לדבר עם מישהו, כמובן בזמן שמתאים לך ובמינון הנכון לך.אני אישית מציעה לתת לעצמך להרגיש, לאפשר את התבטאות הכאב והעצב, אבל יחד עם זאת להמשיך לומר לעצמך שהחיים ממשיכים ואת צריכה לחיות למרות האובדן(בין אם מדובר במות אדם קרוב או פרידה מבן זוג וכל דבר אחר...)ולעשות כמיטב יכולתך להעניק משמעות לדברים. משהו שלי אישית עזר להתמודד עם אובדנים שחוויתי זה למצוא את הטוב שהיה עד לרגע האובדן ולהיאחז בו... כמובן שאני לא ממש יודעת על מה מדובר אז הכל ככה באופן ככלי ביותר. אם תזדקקי לאוזן קשבת ותמיכה את מוזמנת לכתוב לי בפרטים :)בכל אופן המון הצלחה וחוזק אני מאחלת לך...
 
כן את אכן צודקת..

זוהי בהחלט הדרך היחידה כנראה לעבור את זה. לפעמים תקופת מבחנים דווקא מועילה בזמן הזה כי אז יש זמן לעצמי, מצד שני יש יותר מידי זמן לעצמי. כנראה רק הזמן עושה את שלו.
 
למעלה