יושבים מול הראי
בוכים מולה, וצוחקים על עצמנו תוך כדי, עד שהבכי מפנה סופית מקום לצחוק. אבל יכול להיות שזה לא רלוונטי לסוג הזה של אובדן? אם כך, שכחי מזה, העצה הכי טובה היא פשוט לתת לעצמך להתאבל עד הסוף, ואחרי כמה ימים לקום על הרגליים ולהחליט שמספיק ודי. חשוב להיפטר מהתחושות האלו כמה שיותר מהר, כדי שלא להדחיק אותן. אבל תדחי את זה קצת, סיימי קודם את תקופת המבחנים ואז... בינתיים נסי קצת לפנק את עצמך, כדי לשכוח מהצרות..