איך מתמודדים עם בדידות וגם עם מחלה קשה יחד?

[נשמה טהורה1]

איך מתמודדים עם בדידות וגם עם מחלה קשה יחד?

יש הצעות? עולות בי תהיות אך אני יכולה להביא אל תוך חיי ידידי/ות אמת ללא אינטרסים, אולי בן זוג בסגנון של משפחה אחרת אבל מי ירצה אחת עם מחלה אוטאימונית המוגדרת קשה ומורכבת? יש לי התקפי חרדה בגלל המצב, חוששת מהעתיד להיות גלמודה. יש אנשים כאן שיכולים לתת עצה טובה? נ.ב אני רווקה בת 40 אין לי אחים או אחיות ולא בקשר עם משפחה רחוקה. מחפשת פתרונות שלא אהיה בודדה למרות המצב. אשמח לרעיונות מועילים, תודה.

 

[נשמה טהורה1]

*אך=איך

 

[arieshor]

נשמה טהורה1

היי נשמה אהבתי הכינוי שלך

בחיים צריכים להיות חזקים.

לא משנה מה היה לא להפסיק לחייך .

היתי נכנס לצאט של תפוז מצאתי ידידות.

לא להיתייאש להמשיך להיות .

שהיה לך חיים טובים נעימים יותר.

 

[פריאל12]

נשמה טהורה

אחת ההצעות היא למצוא ידיד/ידידה במקום העבודה, בתנאי כמובן שאת עובדת (אין לי מושג באיזו מחלה מדובר
ועד כמה היא מגבילה אותך).
הצעה נוספת היא לחפש באינטרנט מידע בנוגע למחלה. אני מניחה, שאנשים שכותבים עליה יהיו מוכנים לדבר איתך ולשתף.
סביר להניח, שישנם פורומים לגבי הנושא הזה. אני חושבת, שזה יכול להוות פתרון די טוב, כי הנושא המשותף בפורומים כאלו
מאחד ויכול להתפתח הלאה... למציאות.

 

[מנהלת בניסיון]

מסכימה עם ההצעות שניתנו

ומוסיפה -

עם הבדידות גם אנחנו מתלבטים, תומכים, משתפים, מקשיבים וכד'

עם המחלה אנחנו לא יכולים כי אנחנו לא יודעים מה המחלה. כמו שכבר אמרו אולי כדאי
להגיע לפורום/קומונה שם כותבים אנשים שסובלים מאותה מחלה.
אולי יש קבוצות תמיכה או משהו דומה.
אולי אם תצליחי להתמודד עם המחלה יותר טוב גם מצב הבדידות יוכל להשתנות.

בהצלחה

 

[נשמה טהורה1]

תודה

 

[נוסעת בזמן אחר]

 

[מאור דוד1]

לעדתי

לאנשים סגורים כמוני כמוך תמיד עדיף להכיר את ה"ידיד/ה" באינטרנט כי הרבה יותר קל לדבר פה =]