מזדהה??
אני עושה דומה אבל אחרת,
אני בתקופת געגוע קשה, עושה שני דברים--
האחד--שומעת שירים שגורמים לי לבכות את געגועי, הבכי מטהר, משחרר.
השני--נוסעת לבית העלמין--עומדת ע"י הקבר של אמא (עכשיו של שניהם)
ומדברת, ומספרת, ומתפללת, ומבקשת. ומשתפת.
אם לזה יקרא מפגש--אז שם אנחנו נפגשים.
למפגש הזה אני טורחת, בנסעה של שעתיים לכל כיוון,
והנסיעה מוקדשת להכנה עמוקה (בהלוך) ולעיבוד החויה. (בחזור).
