אהבתי
לא סתם ציינתי שיש מגוון גדול ליצירה, מפסלים מציירים מקשקשים.. כל תנועה, זווית, עמידה, בחירת צבע, כהות ובהירות, תנועת גוף במצב מסויים, נשימות... חזרה על צבע מסויים או חיזוקו.. וכו.. בנוסף אם את מכירה את שיטת רורשך משהו בדומה נוצר .. גם בשירבוטים " פשוטים" לכאורה. תיודת, לפני הטיפול, האמנתי שאני מכירה את עצמי, החזקתי מעצמי אדם עמוק, שמודע לעצמו. גיליתי שאני רחוקה.. שהמוח שלי <שלנו> יודע טוב מאד להסתיר דברים, עניין ההרגל תופס מקום חשוב מאד, חוויות עבר למשל, ביחוד אם היו עיקביות, קשות וברות הגנה.. המוח, ביכולתו הגדולה, יודע לבלום.. כמובן שעם הגיל הצרכים משתנים, אבל ההרגלים לא.. אני למשל, אחרי עבר לא מזהיר במיוחד,גיליתי שניתוקים חוזרם ונישנים.. שבהם אני מאבדת שעות.. מקומות וזמנים, היו מקור הגנה יחיד בשבילי.. היום אני מנסה ללמוד לשחרר.. לחבר .. ולהתגבר. אז, בין ציור, להדבקה ופיסול, אני משחררת זעקת ילדה שלא נשמעה 38 שנה.. בבעעע, מפה זה נשמע לי מזעזע.. אין ציור מכוער!!! הציורים הכי "קשים" שיש לי, יצאו ממקומות חשוכים וכואבים.. ה"כיעור" כמו הברווזון המכוער.. הופך לברבור קסום.. בוקר נפלא לנו