ליאת, יקרה
זה מאוד קשה לראות אחות או חברה טובה כואבת, ראיתי כמה שאחים והחברים שלי החמודים סבלו כשהם ראו אותי. אני באופן אישי מאוד לא אוהבת לדבר על הנושא עם הקרובים אלי, כי אני רואה את הצער בעיניים וזה עושה לי רק יותר רע ולא פעם גורם לי לבכות בנוכחותם ואז הם עוד יותר חסרי אונים. אני יודעת שכולם כואבים איתי ומנסים להיות הכי מעודדים, אבל לא פעם אני חושבת שלהם קשה יותר להתמודד עם האבדן שלי. לי מותר לבכות וזה יראה טבעי מאוד, אבל לא מעט חושבים שזה יראה מוזר בעיני ובעיני אחרים אם מישהו אחר יבכה. אני מעדיפה שיבכו איתי מאשר לראות את העצב בעיניים של אחרים. אם את לא מוצאת את המילים, תגידי גם את זה, זה בסדר. אין מה לעשות, זה קרה וקורה כל יום וצריך לחיות עם העובדה הכואבת מכל. צריך לזכור, לא נולדנו מוכנים לדבר. תפני אותה לכאן, לי זה מאוד עוזר להרגיש לא לבד עם האבדן. בהצלחה!!!
