איך מתמודדים?
8 שנים של ניסיונות כושלים להביא ילד שלישי לעולם...
לאחר שנתיים, הריון ראשון ספונטני שנגמר בשבוע 6.
שלוש שנים אחרי כן, לאחר 3 הזרעות, 7 IVFים ואין ספור אכזבות, כנגד כל הסיכויים היה הריון ספונטני נוסף שנגמר בלידה שקטה בשבוע 22 כאשר כל הבדיקות כולל מי שפיר יצאו תקינות...
והיום, שלוש שנים מאז האירוע, אני כבר בת 45 בהריון ספונטני נוסף שבוע 9 על קלקסן ואספירין... מפחדת להיקשר או להרגיש.
אני מודעת לעובדה שההודעה קרה וללא הרבה רגשות כפי שהייתי נוהגת לעשות בעבר... אבל אני פשוט ברגע שכזה ורק צריכה לדעת שהכל ייגמר בסדר.
הזמן לא זז והבחילות הנוראיות האלו גם לא עוזרות...
מה עושים?
8 שנים של ניסיונות כושלים להביא ילד שלישי לעולם...
לאחר שנתיים, הריון ראשון ספונטני שנגמר בשבוע 6.
שלוש שנים אחרי כן, לאחר 3 הזרעות, 7 IVFים ואין ספור אכזבות, כנגד כל הסיכויים היה הריון ספונטני נוסף שנגמר בלידה שקטה בשבוע 22 כאשר כל הבדיקות כולל מי שפיר יצאו תקינות...
והיום, שלוש שנים מאז האירוע, אני כבר בת 45 בהריון ספונטני נוסף שבוע 9 על קלקסן ואספירין... מפחדת להיקשר או להרגיש.
אני מודעת לעובדה שההודעה קרה וללא הרבה רגשות כפי שהייתי נוהגת לעשות בעבר... אבל אני פשוט ברגע שכזה ורק צריכה לדעת שהכל ייגמר בסדר.
הזמן לא זז והבחילות הנוראיות האלו גם לא עוזרות...
מה עושים?