איך מתמודדים..?

[motek89]

איך מתמודדים..?

אני שמה לב, שכל פעם שאני נמצאת בסיטואציה שאני נמצאת עם עוד אנשים, גם אם אני מכירה אותם או לא, ויש אחד ששואל שאלות ומבקש שיענו לו לפי הסדר, אני נתקפת חרדה.. אני מפחדת שזה יגיע אליי.. תמיד אני רוצה להקבר, לא להיות שם, לא לענות לו, שלא יסתכלו עליי, ומצד שני, אני רוצה לענות כמו בן אדם, בלי הסחרחורות והדאגות והחששות ואי תחושה ברגליים, כאבי בטן וראש.. זה מעצבן.. זה פשוט סיוט... אני מרגישה באותו רגע כל כך רע.. אני מרגישה שאני רוצה למות... איך אפשר להתמודד עם זה? מה עושים? זה תוקף בלי שאני יכולה לעצור... לשלוט על זה.. להגיד משהו..

 

[netnelaa]

מבינה אותך מאוד

זה מזכיר לי שהייתי צריכה להיות במפגש באוניברסיטה הפתוחה לפניי תחילת הלימודים הייתי צריכה לעבור סדנה איך ללמוד ואני זוכרת שישבתי בצד כמה שקרוב לדלת בכדיי שאם ארגיש שלא טוב לי תמיד אוכל לברוח בלי להגיד מילה או להגיד סליחה אני צריכה ללכת . וכל הזמן דאגתי שלא ישבו ליידי (זה לא שאני לא חברותית אני מאוד חברותית )פשוט הפחד שלי שאנשים ישבו ויגידו משהו עליי ואיך בכלל אפשר לשבת ליידי שאני כזאת מכוערת וטיפשה בשביל מה להם לשבת ליידי שילכו לשבת ליד בחורה רזה וכוסית כמו שהם אוהבים (אני גם שייכת להפרעות אכילה ) ואז כאשר המרצה נתנה לנו איזה תרגיל לעשות היא קראה לכמה אנשים לבוא ולצערי אמרה לי גם בואי חשבתי שאני הולכת למוד מה היא רוצה ממני היא לא רואה שאני שמנה ? למה דווקא אני ? ועוד לעמוד עם 5 אנשים מול קהל לאאאאאאאאאא אפילו מהפחד להגיד לה שאני לא רוצה לא הייתי מסוגלת הרגשתי רע חשבתי שאם אגיד שאני לא רוצה אנשים יסתכלו עליי בצורה מוזרה ואני אשמע כל מניי ליחשושים שאני לא רוצה לשמוע אותם והנה זה מגיע אני עומדת שם עם כל האנשים שהיא בחרה למסימה ונתנה לנו לקרוא איזה פרק מסויים ואחר כך להסביר אותו לאנשים שיושבים ליידי לא הבנתי מה אני קוראת קראתי 10 פעמים שורה אחת (וזה היה מוקצב בזמן ) כולם כבר הגיעו לחצי העמוד ואני עדיין בשורה המזורגגת הזאת ואני לא מבינה אני רואה חושך אני מנסה להתאמץ להבין מה רוצים ממני ולזה לא הולך ואז אני חוזרת לכיסא עם זנב מקופל בין הרגליים ואומרת להם שלא הבנתי כלום לא יכולתי להתרכז רציתי להגיד שיש לי בעיה ובבקשה אל תבואו אליי בטענות גם ככה רע לי בחיים (אבל אני בחיים לא אגיד את זה הם ישר יחשבו שאני רוצה רחמים ) קברתי את עצמי מבפנים והרגשתי פשוט רע וחיכיתי שהיום הסתיים ולקח לי לפחות איזה שבוע לשכוח מהנושא לכן אני מבינה אותך מאוד את מה שאת עוברת ואני לא מבינה למה זה קורה לנו? מה לא בסדר בנו ?

 

[ILL take the rain]

זה נורא עצוב אבל-../images/Emo29.gif

הסוף שלך לא נכון אין שום דבר שהוא לא בסדר בך את צריכה להבין את זה את בסדר אל תחשבי שלא.תוציאי כל מחשבה כזאת מהראש שלך.כל פעם שבאה מחשבה כזאת תחשבי ישר על משו אחר.כל הזמן. אין שום דבר שהוא לא בסדר בך.שום דבר

 

[ayelet18]

תגובה

ניסית פעם ללכת לפסיכולוג? אני אישית ממליצה לך טיפול התנהגותי קוגנטיבי (את יכולה אישי או בקבוצה) שזה טיפול שעוזר לתקן את המחשבות השליליות שלנו, לזהות את הגורמים שגורמים לנו לחרדות ופשוט לנתח אותם, להבין אותם, ותקן אותם. בטיפול הזה המטפל גורם לך להחשף ליותר מצבים מלחיצים ולהתמודד איתם. כשאת לומדת להתמודד יותר עם מצבים מלחיצים, את בעצם מגלה שהשד הוא לא נורא כל כך. זה טיפול מאוד מאוד מומלץ, שמעתי הרבה ביקורות טובות עליו, והבנתי שזה עזר להרבה אנשים להתגבר על ח"ח שלהם ולצמצם אותה כמה שאפשר. אם ההסבר שלי לא מספיק לך את מוזמנת לקפוץ לאתר החרדה החברתית הישראלי שם יש הסבר על הטיפול ואת יכולה להתייעץ עם אנשים בפורום ולשמוע מהם ביקורות. http://www.geocities.com/harada_hevratit/ עוד דבר הוא שכיום הרבה חרדים חברתית לוקחים כדורים, משהו שפעם לא היה כל כך נהוג ופשוט היו "מסיימים את הסיפור" עם השתפכויות אצל הפסיכולוג. אני בעצמי לוקחת כדורים ואני יכולה להגיד שהכדורים האלה הפחיתו אצלי את החרדה בצורה משמעותית ביותר. אני בדיוק במצב שלך: לא סובלת לדבר מול קהל של אנשים, ובמיוחד עם יש סבב קבוצתי ואני יודעת שאני צריכה לדבר, אז הפה שלי מתחיל להתייבש, הידיים רועדות ואני מרגישה חום בפנים. אז מאז שהתחלתי לקחת כדורים אני לא זוכרת את הפעם האחרונה שחוויתי התקף חרדה. שיהיה בהצלחה!!!

 

[ILL take the rain]

דעתי-../images/Emo29.gif

לדעתי אם את לא בטיפול של איש מקצוע תשקלי לעשות את זה הוא יתן לך כלים להתמודד עם זה.הוא יעזור לך. תשקלי את זה טופ

 

[motek89]

אני עוד לא בטיפול, ואני מחכה

שיתקשרו לקבוע איתי תור.. כבר עבר בערך חודש מאז שמסרתי את הטופס.. אבל בינתיים, אני חיה את זה, ועוברת את זה, וזה קשה לי. קראתי חומר על החרדה, ואני רוצה לממש את הטיפול, אבל תמיד כשאני מגיעה לרגע של החרדה, הכל נשכח.. וזה חוזר.. ואני מרגישה שאין פיתרון! אני מקווה שיהיה טובב... נתנאלה.. נעבור את זה יחד

 

[ILL take the rain]

אז תתקשרי לשאול מה קורה עם זה../images/Emo29.gif

 

[בוזיקית]

לא עבר עוד חודש, מה פתאום?!?!?

יש לי את המחשב כולה חודש, ואותך הכרתי כמה ימים אחרי, ואבא שלך מסר את הטופס רק לפני שבוע - שבועיים!!! את תראי שהכל יהיה בסדר, יש לי הרגשה חזקה שאת בדרך הנכונה...

 

[thesurvivor]

תשמע מטקה

מהניסיון האישי הייתי ממליץ על טיפול קבוצתי שהוא מוריד את המחסומים בין אנשים בקבוצה ותרגיש הרבה יותר טוב . לך על זה . בהצלחה ובהרבה אהבה .

 

[בוזיקית]

חחח זה לא מטקה, זה מותק, וזו בת ../images/Emo13.gif

 

[אלין ש ל ה י ם]

מותק, אני ואת שטות באותה הסירה

רק רציתי שתדעי שאת לא לבד גם אני כמוך סובלת את זה גם לי ברגעים האלו אפילו יש חרדה מאוד חזקה לחקתי שני קלונקס ופרוזק אחד.. כלום לא עוזר. לקבור את עצמי? רוצה פוחדת ורוצה גם כן לחיות בואי נשמה , תהיי קצת יותר חזקה, לפחות תנסי את קרועה? את רוצה לבכות? תבכי תשחררי תקיאי את כל הפחדים שלך את כל מה שאת מרגישה. אוהבת המון