juggernaut
New member
איך נהיים אדישים?
הכל טוב, החיים שלי במקום אדיר.
אני מסיים עוד רגע את התואר (ואז בכלל יהיה נפלא), אבל תכף המבחן האחרון ואני צפוי לראות אותה.
סיימתי את זה לפני מעל ל8 חודשים, זה היה ממש קשה (היא לא הפסיקה ליצור איתי קשר ולנסות שנחזור עד שיום אחד היא הפסיקה פשוט.) וזה היה קשה בעיקר כי לא הפסקתי לאהוב אותה. פשוט ידעתי שרציונלית לא אהיה מאושר אם אשאר איתה. (אנחנו אנשים שונים שרוצים דברים שונים מהחיים) וזה נגמר (אחרי כמעט 3 שנים ביחד)
אז עבר מלא זמן ואני בקושי רואה אותה, אבל בקרוב אראה אותה במבחן האחרון וזה מוציא אותי משלוותי יותר ממה שהייתי מוכן להודות.
אני בזוגיות מדהימה וממש טוב לי, ועדין, לראות אותה מציק לי.
איך נהיים אדישים? לא רק כלפי חוץ.
איך מרגיעים את הבלאגן בראש ובבטן?
במבחן הקודם שראיתי אותה היא כבר הייתה בזוגיות חדשה (ואפילו עם מכר משותף שלומד איתנו, ראיתי את שניהם ביחד).
הייתי ממש קול אז אבל בפנים זה עדין נורא הציק והטריד.
אז איך עושים את זה? איך נהיים אדישים ומנצחים את הלחץ?
הכל טוב, החיים שלי במקום אדיר.
אני מסיים עוד רגע את התואר (ואז בכלל יהיה נפלא), אבל תכף המבחן האחרון ואני צפוי לראות אותה.
סיימתי את זה לפני מעל ל8 חודשים, זה היה ממש קשה (היא לא הפסיקה ליצור איתי קשר ולנסות שנחזור עד שיום אחד היא הפסיקה פשוט.) וזה היה קשה בעיקר כי לא הפסקתי לאהוב אותה. פשוט ידעתי שרציונלית לא אהיה מאושר אם אשאר איתה. (אנחנו אנשים שונים שרוצים דברים שונים מהחיים) וזה נגמר (אחרי כמעט 3 שנים ביחד)
אז עבר מלא זמן ואני בקושי רואה אותה, אבל בקרוב אראה אותה במבחן האחרון וזה מוציא אותי משלוותי יותר ממה שהייתי מוכן להודות.
אני בזוגיות מדהימה וממש טוב לי, ועדין, לראות אותה מציק לי.
איך נהיים אדישים? לא רק כלפי חוץ.
איך מרגיעים את הבלאגן בראש ובבטן?
במבחן הקודם שראיתי אותה היא כבר הייתה בזוגיות חדשה (ואפילו עם מכר משותף שלומד איתנו, ראיתי את שניהם ביחד).
הייתי ממש קול אז אבל בפנים זה עדין נורא הציק והטריד.
אז איך עושים את זה? איך נהיים אדישים ומנצחים את הלחץ?