איך נהייתי אדריכל

[שמעון גל]

איך נהייתי אדריכל

איך נהייתי אדריכל
זה התחיל עוד בתיכון. הייתי תלמיד סביר ביסודי. אתם יודעים, מוכשר, אך לא ממצא את הפוטנציאל. אבל...אז, היה סקר. ובסקר הברקתי. יענו התוצאה הטובה במחזור. נו... אמי הגאה סוף סוף רוותה נחת. כל תיכון שתרצה. ומכיוון שהייתי מוכשר בציור [אתם יודעים...פלקטים למורה...] בחרתי באורט טכניקום בגבעתיים. בי"ס על רמה. מגמה להנדסאי אדריכלות. [חמש וחצי שנים]. גם זה שגרתי בעיר אחרת...והייתי צריך להגיע בשני אוטובוסים היה קטן בשביל האגו המתעורר שלי... שנה ראשונה הייתה בסדר [הייתי טוב בשרטוט] , השניה ...ככה [התלמיד חייב לשפר את כל השליליים]. בשלישית... כבר ראיתי את כל ההצגות היומיות בתל אביב [קולנוע פריז, קולנוע מתמיד, הקולנוע בתחנה המרכזית הישנה...] בסוף י"א כבר העיפו אותי ללא זכות ערעור. בקיצור, כגודל העליה ...כך הנפילה. הבי"ס אז...תובעני בדרישות, משטר ברזל, טונות של לימודים ושרטוטים, מתמאטיקה, פיזיקה...2 אוטובוסים לכל כיוון. די! כניעה מוחלטת. אחרי הצבא...הלימודים היו הדבר האחרון שהיה אלטרנטיבה. היה מעניין לעשות כסף...מהר והרבה. בגלגול גורל [בהזדמנות אחרת...] כשנה אחרי השחרור. הייתי כבר בעלים של רשת שיווק מדלת לדלת. [סטים של סירי נירוסטה] עשיתי מלא כסף [יותר מהיום...] מכונית חדשה... הייתי על הגל. יום אחד הלכתי לקולנוע, ופגשתי שם מישהי מהתיכון. דיברנו קצת...הזכרנו אנשים מהכיתה...ומה הם עושים היום אחרי הצבא, כאלה... וגם שאלתי, על ההיא, היפה של הכיתה. הייתי דלוק עליה...והיא היה לה את החבר הזה שלה. ואז, ההיא מהקולנוע, סיפרה לי שהיפה לומדת בבצלאל. ואני...נדלקו עיניי, אולי החבר מאז, כבר הסטוריה...כאילו אתעניין בבצלאל, אולי אפשר איזו פגישת מחזור אינטימית... התקשרתי, תפסתי אותה בשבת...אצל ההורים. מסתבר, שהחבר...כבר בעל. אבל הייתי צריך לצאת בכבוד...התעניינתי במה היא לומדת...והיא סיפרה לי. נשמע...אשכרה מדליק. מה...אני יכול גם? כן, אבל השנה כבר נגמרה ההרשמה, אולי...בשנה הבאה. ואמא שלי...זותי שהייתה גאה פעם, שמעה משהו מהשיחה ושאלה אותי. כן...נשמע מעניין אבל כבר לא רלוונטי [מאוחר]ו...זהו. מה כן, השלמתי בגרות. כחצי שנה אחרי זה, אמא שלי מראה לי עיתון. בעיתון מסומנת מודעה על פתיחת ההרשמה לשנת הלימודים הבאה בבצלאל. וואללה...נמאס כבר מהסירים, נירשם. מה יכול להיות. כשהגעתי למבחני הקבלה...היו שם המונים. האמת, די נבהלתי, מעבר לשיחה ההיא לא הכרתי אף אחד שלמד פה. בכלל לא ידעתי שיש כזה ביקוש וקשה להתקבל. הבאתי "תיק עבודות" ציורים תמימים מהתיכון, בגרות ככה, עשיתי פסיכומטרי, 2 ועדות קבלה...תשובה בדואר עוד חודש. ו...קיבלו אותי. לא מצחיק?

 

[*GormE*]

זה דוקא יפה

איך נהייתי אדריכל
זה התחיל עוד בתיכון. הייתי תלמיד סביר ביסודי. אתם יודעים, מוכשר, אך לא ממצא את הפוטנציאל. אבל...אז, היה סקר. ובסקר הברקתי. יענו התוצאה הטובה במחזור. נו... אמי הגאה סוף סוף רוותה נחת. כל תיכון שתרצה. ומכיוון שהייתי מוכשר בציור [אתם יודעים...פלקטים למורה...] בחרתי באורט טכניקום בגבעתיים. בי"ס על רמה. מגמה להנדסאי אדריכלות. [חמש וחצי שנים]. גם זה שגרתי בעיר אחרת...והייתי צריך להגיע בשני אוטובוסים היה קטן בשביל האגו המתעורר שלי... שנה ראשונה הייתה בסדר [הייתי טוב בשרטוט] , השניה ...ככה [התלמיד חייב לשפר את כל השליליים]. בשלישית... כבר ראיתי את כל ההצגות היומיות בתל אביב [קולנוע פריז, קולנוע מתמיד, הקולנוע בתחנה המרכזית הישנה...] בסוף י"א כבר העיפו אותי ללא זכות ערעור. בקיצור, כגודל העליה ...כך הנפילה. הבי"ס אז...תובעני בדרישות, משטר ברזל, טונות של לימודים ושרטוטים, מתמאטיקה, פיזיקה...2 אוטובוסים לכל כיוון. די! כניעה מוחלטת. אחרי הצבא...הלימודים היו הדבר האחרון שהיה אלטרנטיבה. היה מעניין לעשות כסף...מהר והרבה. בגלגול גורל [בהזדמנות אחרת...] כשנה אחרי השחרור. הייתי כבר בעלים של רשת שיווק מדלת לדלת. [סטים של סירי נירוסטה] עשיתי מלא כסף [יותר מהיום...] מכונית חדשה... הייתי על הגל. יום אחד הלכתי לקולנוע, ופגשתי שם מישהי מהתיכון. דיברנו קצת...הזכרנו אנשים מהכיתה...ומה הם עושים היום אחרי הצבא, כאלה... וגם שאלתי, על ההיא, היפה של הכיתה. הייתי דלוק עליה...והיא היה לה את החבר הזה שלה. ואז, ההיא מהקולנוע, סיפרה לי שהיפה לומדת בבצלאל. ואני...נדלקו עיניי, אולי החבר מאז, כבר הסטוריה...כאילו אתעניין בבצלאל, אולי אפשר איזו פגישת מחזור אינטימית... התקשרתי, תפסתי אותה בשבת...אצל ההורים. מסתבר, שהחבר...כבר בעל. אבל הייתי צריך לצאת בכבוד...התעניינתי במה היא לומדת...והיא סיפרה לי. נשמע...אשכרה מדליק. מה...אני יכול גם? כן, אבל השנה כבר נגמרה ההרשמה, אולי...בשנה הבאה. ואמא שלי...זותי שהייתה גאה פעם, שמעה משהו מהשיחה ושאלה אותי. כן...נשמע מעניין אבל כבר לא רלוונטי [מאוחר]ו...זהו. מה כן, השלמתי בגרות. כחצי שנה אחרי זה, אמא שלי מראה לי עיתון. בעיתון מסומנת מודעה על פתיחת ההרשמה לשנת הלימודים הבאה בבצלאל. וואללה...נמאס כבר מהסירים, נירשם. מה יכול להיות. כשהגעתי למבחני הקבלה...היו שם המונים. האמת, די נבהלתי, מעבר לשיחה ההיא לא הכרתי אף אחד שלמד פה. בכלל לא ידעתי שיש כזה ביקוש וקשה להתקבל. הבאתי "תיק עבודות" ציורים תמימים מהתיכון, בגרות ככה, עשיתי פסיכומטרי, 2 ועדות קבלה...תשובה בדואר עוד חודש. ו...קיבלו אותי. לא מצחיק?

זה דוקא יפה
אפשר לומר שהמקריות כיוונה אותך לשם ואפילו אם לא- עובדה שכל פעם שהגעת לנתיב שכיוון אותך לארכיטקטורה- הוא נפתח בפניך, אז כנראה יועדת לעסוק בתחום. הלוואי ואצלי זה יהיה כזה ברור!

 

[סוזן50020]

מעניין אם זה יקרה לי גם...

זה דוקא יפה
אפשר לומר שהמקריות כיוונה אותך לשם ואפילו אם לא- עובדה שכל פעם שהגעת לנתיב שכיוון אותך לארכיטקטורה- הוא נפתח בפניך, אז כנראה יועדת לעסוק בתחום. הלוואי ואצלי זה יהיה כזה ברור!

מעניין אם זה יקרה לי גם...
התחלתי להתעניין באדריכלות כבר בכיתה י'. אז התחלתי לצייר שירטוטי בניינים בזמני הפנוי ולמדתי ספר פנג שואי בע"פ, ותמיד אספתי קטלוגים של עיצובים ובניינים. ובכיתה י"ב נרשמתי בדקה 90!!!! ז"א יום לפני סגירת הרשמה. אני הלכתי לדבר עם מי שאחראית על ענייני קבלה לאוני' בעירייה, והיא אמרה לי שמועד להרשמה לטכניון מסתיים למחרת ושכדאי לי לשלוח כבר באותו יום. זה היה בשעה 3 בצהריים. אז בינתיים קניתי בסטימצקי את מסמכי הרשמה של טכניון(עלה 80 ש"ח). מצאתי כמה תמונות פספורט שלי, מילאתי ת'שאלון, הלכתי לבנק לשלם על תלוש דמי הרשמה (לא זוכרת כמה..אולי 200 ..). והייתי בתור ובשעה שש ו20 טסתי לדואר שלא ייסגר לי. והתחננתי בפניהם שיפתחו לי, האישה שעבדה שם היתה אדישה ולא הסכימה עד שהגיע בעל בית הדואר ופתח לי ברצון. צילמתי את מסמכים פלוס תעודות ובלה בלה...אימי התקשרה לבית הדואר ואמרה למנהל ששכחתי תמונות פספורט, אז רצתי כטיל לביתי(5 דק' משם) וכשחזרתי, מסרתי להם ת'חבילה והם שמו עליה חותמת של תאריך. ב28.03.03 הייתי בבחינת קבלה לאדריכלות. היו משהו כמו אלף אנשים ב4 קומות. נכנסתי לכיתה שהכילה 40 אנשים. נכנסתי בחן(איחרתי ב5 דק'...). אימי חיכתה בחוץ. ואלו היו 5 שעות הכי טובות מבחינת מבחנים. המצאתי מלא רעיונות מטורפים , ציירתיי דברים מזכרון ומהמצאות. בקיצור נהניתי. כעבור חודש גיליתי ציון שלי : 88. אימי בינתיים דיברה עם פקיד קבלה של טכניון בטלפון. הוא אמר לה שאני צריכה לעשות פסיכומטרי. טוב, בסוף לא הלכתי...ולמה?...כי תעודת הבגרות שלי עדיין לא הגיעה ממשרד החינוך שהיה בשביתה ממושכת. בקיצור, פיספוס ענקי עבורי... כרגע אני בצבא וזורמת בכייף עם חיים. מעניין באיזו אונ' אלמד אדריכלות...בצלאל\טכניון\ת"א?... טוב אז צום קל וגמר חתימה טובה

 

[*GormE*]

מדהים שניגשת לפני הצבא

מעניין אם זה יקרה לי גם...
התחלתי להתעניין באדריכלות כבר בכיתה י'. אז התחלתי לצייר שירטוטי בניינים בזמני הפנוי ולמדתי ספר פנג שואי בע"פ, ותמיד אספתי קטלוגים של עיצובים ובניינים. ובכיתה י"ב נרשמתי בדקה 90!!!! ז"א יום לפני סגירת הרשמה. אני הלכתי לדבר עם מי שאחראית על ענייני קבלה לאוני' בעירייה, והיא אמרה לי שמועד להרשמה לטכניון מסתיים למחרת ושכדאי לי לשלוח כבר באותו יום. זה היה בשעה 3 בצהריים. אז בינתיים קניתי בסטימצקי את מסמכי הרשמה של טכניון(עלה 80 ש"ח). מצאתי כמה תמונות פספורט שלי, מילאתי ת'שאלון, הלכתי לבנק לשלם על תלוש דמי הרשמה (לא זוכרת כמה..אולי 200 ..). והייתי בתור ובשעה שש ו20 טסתי לדואר שלא ייסגר לי. והתחננתי בפניהם שיפתחו לי, האישה שעבדה שם היתה אדישה ולא הסכימה עד שהגיע בעל בית הדואר ופתח לי ברצון. צילמתי את מסמכים פלוס תעודות ובלה בלה...אימי התקשרה לבית הדואר ואמרה למנהל ששכחתי תמונות פספורט, אז רצתי כטיל לביתי(5 דק' משם) וכשחזרתי, מסרתי להם ת'חבילה והם שמו עליה חותמת של תאריך. ב28.03.03 הייתי בבחינת קבלה לאדריכלות. היו משהו כמו אלף אנשים ב4 קומות. נכנסתי לכיתה שהכילה 40 אנשים. נכנסתי בחן(איחרתי ב5 דק'...). אימי חיכתה בחוץ. ואלו היו 5 שעות הכי טובות מבחינת מבחנים. המצאתי מלא רעיונות מטורפים , ציירתיי דברים מזכרון ומהמצאות. בקיצור נהניתי. כעבור חודש גיליתי ציון שלי : 88. אימי בינתיים דיברה עם פקיד קבלה של טכניון בטלפון. הוא אמר לה שאני צריכה לעשות פסיכומטרי. טוב, בסוף לא הלכתי...ולמה?...כי תעודת הבגרות שלי עדיין לא הגיעה ממשרד החינוך שהיה בשביתה ממושכת. בקיצור, פיספוס ענקי עבורי... כרגע אני בצבא וזורמת בכייף עם חיים. מעניין באיזו אונ' אלמד אדריכלות...בצלאל\טכניון\ת"א?... טוב אז צום קל וגמר חתימה טובה

מדהים שניגשת לפני הצבא
אני בניתי על הצבא בכדי להחליט מה אני הולכת ללמוד בזמן הצבא למדתי ביולוגיה בפתוחה, והגעתי למסקנה שזה לא עבורי למרות שאני נורא אוהבת וטובה בזה. נראה מה יהיה...

 

[סוזן50020]

נכון...

מדהים שניגשת לפני הצבא
אני בניתי על הצבא בכדי להחליט מה אני הולכת ללמוד בזמן הצבא למדתי ביולוגיה בפתוחה, והגעתי למסקנה שזה לא עבורי למרות שאני נורא אוהבת וטובה בזה. נראה מה יהיה...

נכון...
כעת אני דווקא שמחה במידה מסויימת שלא הלכתי לטכניון ואני חווה על בשרי את חויות מיוחדות של צבא ומאד מאושרת שהלכתי לצבא. טכניון\ת"א יחכו לי אחרי צבא...דרך אגב, אני מבינה שאנשים פה הם לא בדיוק מהזן הספידי...אבל קצת יחס?...אין אפילו "ברוכה הבאה"?..