החיים: דראמה? או קומדיה?
רינה שלום רב, החיים מורכבים מפיסות רבות של חלקים בצבעים שונים. בחיים יש תקופות מעבר נורמאטיבים ( כמו בניית זוגיות, הולדת ילדים, יציאת הילדים מהקן), בתחנות אלה משתלבים גם מצבים לא נורמאטיביים ( כמו הולדת ילד עם צרכים מיוחדים, תאונות), מצבים זמניים או כרוניים (כמו מחלה חשוכת מרפא). שלבי מעבר הם תקופות רגישות, בהם אנחנו חשופים ופגיעים, לאחריהם מגיעות תקופות של יציבות (מתונות ומאוזנות יותר). אנחנו מושפעים מסגנן החיים שלנו השונה מסגנונו של בן זוגנו (שכולל מערכת גישות לחיים, אמונות, חינוך....), מחברי המשפחה הגרעינית, המורחבת, מהקהילה בה אנו חיים. החיים רוויים במשימות, התלבטויות ודילמות. לקבל את החיים זה להשלים עם הרעיון שהחיים הם בעיות ופתרונן. ועתה נשאלת השאלה איזה פתרונות אנחנו מוצאים האם אלה פתרונות יצירתיים, הגיוניים, מושכלים ומותאמים למשפחה שלנו המייצרים אווירה מזינה ויחסים טובים? האם אנחנו רואים בקשיים הזדמנויות לצמיחה וממנפים אותם לעבר קידום וצמיחה של המשפחה והפריטים בה. או האם הפתרונות שאנו מוצאים מחבלים ומרעילים את אווירה ובכך מעכירים את היחסים? רינה, מדברייך עולים מספר קווים מנחים חשובים: א. אווירה טובה ויחסים טובים במשפחה הם מטרה חשובה לשאוף אליה. ב. עלינו להכיר בעובדה שבחיים כמו בחיים יש ויהיו איים של שלווה, רוגע והרמוניה. ג. במקום שחי יותר מאדם אחד מצבים קונפליקטואלים הם חלק בלתי נמנע, טבעי ואנושי. ד. אפשר לרכוש בדרכים שונות דרכים לפתרונות יעילים, מועילים ומאוזנים. ה. האדם היחיד שנוכל לשנות או ליתר דיוק להרחיב את זווית הראייה שלו, לבחון את הדעות שלו, לנער אותו מדעות קדומות, ומהנחות נוקשות הוא אנחנו - אני. קוראים שהגיעו עד כאן מוזמנים לחוות דעה, להציע, לספר.... להשתמע, עינת גבע, יועצת משפחתית ומנהלת הפורום מטעם מכון אדלר
