איך ניתן ליצור פתיחה באופן טבעי ?

ראל1264

New member
איך ניתן ליצור פתיחה באופן טבעי ?

בהריון הראשון שלי היה לי צירים וירידת מים , הרופאים בבית חולים אפשרו לי להמתין עם קבלת הזירוז לפחות 48 שעות עד שתהיה לי פתיחה . לאחר יותר מ48 היו לי צירים תכופים גבוהים אבל היתה רק פתיחה של 3 , בזמן המתנה הלכתי רקדתי ריקודי בטן וגם עוד טרם בואי לבית חולים לפני ירידת המים היו לי כבר צירים תכופים והלכתי אפילו לחדר כושר בתקוה לזרז את הלידה . לאחר יותר מ50 שעות קבלתי זירוז שגם הוא לא כל כך השפיע על קצב התקדמות הפתיחה . כאן כבר התחילו הרופאים ללחוץ לכוון ניתוח קיסרי ,ואני באסרקטיביות רבה בקשתי להמתין כל עוד העובר לא במצוקה בשלב זה כבר הייתי תשושה וכבר לא עמדתי בכאב של הצירים ונענתי להצעה לקחת אפידורל אחרי שלושה ימים של צירים בנו לי תוכנית של העלת קצב טיפות הפיטוצין שיגרוןם לפחות של פתיחה בכל שעה . אם הייתי בלידה ביתית מה היה ניתן לעשות על מנת להמנע מקבלת זירוז ובכל זאת ליצור פתיחה ? היו שלבים בתוך הזמן להמתנת הפתיחה שהיו סימנים שהעובר כן במצוקה ? אני בשבוע ה30 מאד רוצה ללדת באופן טבעי , אבל גם חוששת שזה עלול להסתיים ברע ? אודה לך על הכוונה ,ותסריט חליפי לבעיה שהועלת למעלה תודה רבה
 

סטיוויה

New member
כמה דברים

הרבה פעמים הלידה הראשונה איטית יותר ובלידה השנייה הכל מתרחש מהר יותר.וזו אחת הבעיות עם גישת בית החולים כאילו ללידה יש איזה דד-ליין וחייבים לעמוד בו. נכון שזה עלול להתיש אבל השלב הלטאנטי יכול להתרחש ימים!!! בלידת בית פשוט נותנים לו להיות ובמקום לבזבז כוח על בדיקות מתישות וזירוזים,משתדלים לנוח לקראת הדבר האמיתי. לפעמים גם קורה שיש צירים אמיתיים אבל הם פול גאז על ניוטרל,מה שנקרא.לא מקדמים פתיחה. ואז צריך לעצור אותם ו"לאתחל" את הלידה. מה עושים? דיקור סיני,הומאופתיה,שיאצו,רפלקסולוגיה-שיטות שנותנות מענה מצויין למצבים כאילו. חוץ מזה יש משקל למצב הנפשי/ריגשי שלך. מה גורם לך למעשה לעצור את התהליך,להאט אותו? הגוף מתכווץ במקום לשחרר.פעילות גופנית כמו שציינת זה טוב אבל חסר תועלת אם זה נעשה ממקום של "ככה צריך" מבלי להרפות את הגוף ובעיקר את הראש. בהצלחה ולידה טובה!
 

mise

New member
פתיחה באופן טבעי.

הכי טובה זה להרגע. ולקחת את הזמן. כמו שכתבה סטיוויה, לאנשים היום אין זמן. לידה ראשונה בד"כ לוקחת זמן והיום אנשים איבדו קצת פרופורציות. הלידה שלי נערכה 27 שעות ואנשים ששמעו את זה אמרו "וואוו, לידה קשה, הרבה זמן!!" מה הרבה זמן בזה? זה מעט זמן! גם בלידות בית יש איזו נטיה לאבד את ה"באופן טבעי" ולהסתכל על השעון המערבי. מה שחשוב הוא היולדת. במקרה של לידת בית, לדעתי, היולדת קודם כל צריכה להיות במצב של שלווה וניחותא, היא צריכה להיות היחידה שמנהלת לעצמה את הלידה ולהרגע, פשוט להרגע. להיות היא עצמה עם עצמה. ברגע של חיבור עם עצמה (הפרדוקס הוא שמרגישים כמו נתק מן הגוף, שחרור, כמו יציאה מהגוף) הכל ילך כמו שצריך. אם כל שניה בודקים פתיחה, זה מלחיץ את היולדת. הלידה צריכה לזרום באופן טבעי.
 

סטיוויה

New member
הזכרת לי את המשפט

"את יולדת כמו שאת חיה" מתוך הספר "גופה של אישה תבונתה של אישה"(ספר חובה כבר אמרתי?) יש נשים שגם בחיים,לוקחות הכל בקצב איטי יותר ולוקח להן זמן להסתגל לשינויים או להפתח. הלידה היא לא אירוע מנותק מהחיים,והבעיה עם לידה בבית חולים היא שיש אלמנט של ניתוק הלידה מהחיים ה"רגילים".פתאום את נכנסת לתוך טבלאות של סטטיסטיקות ולוח זמנים. הלידה צריכה להכנס אל תוך החיים,היומיום.הלידה היא רגע השיא של ההריון כולו.מי שאת לפני ההריון,במהלכו-זה גם יתבטא בלידה.ולכן חשוב להגיע למודעות עצמית. לא רק בגלל הלידה אבל זה טריגר מצויין לעשות את העבודה הזו. אני מזדהה עם העניין של פתיחה איטית כי זה מה שקרה לי בלידה הראשונה גם בשנייה. ואני בנאדם כזה שמסתגל לאט לשינויים ולא מסוגלת להתמודד עם "בום-טראח". אני בטוחה שבלידה בבית הכל קרה מהר כל כך כי הסתובבתי עם צירים ופתיחונת משבוע 36 ולא עשיתי מזה עניין ולא רצתי להבדק. וגם כשהתחיל לצאת הפקק הרירי והתחילו צירים-המשכתי בחיים הרגילים לגמרי.בלי לשנות כלום.זה מאד תרם לרוגע שלי ולהתחברות נכונה של הגוף והנפש אל תהליך הלידה.
 

mise

New member
אני אישית נגד בדיקת פתיחה.

א. כי זו החדרת אצבע שמהווה ריכוז אנרגטי של אדם אחר ומשפיעה בדיוק על נקודת היציאה של התינוק שמהווה גם מרכז אנרגטי עבורו. ב. כי זה מלחיץ את היולדת ומיותר. ג. כי זה לא נעים. בלידה שלי נתתי לבדוק פתיחה כי הלידה נמשכה זמן מסוים שנחשב גם הרבה (כנראה) בלידות בית, בדיעבד - אני מצטערת על זה ולא מתכוונת לתת לזה לקרות כל עוד הדברים יהיו בשליטתי. המרדף הזה אחרי הפתיחה: 2.5, 3, 3.5, 4, 4.5, 6.. לא, כן, לא..עבר X זמן, לא עבר. זה לא לתת לגוף ולאשה לעשות את העבודה בעצמם. זה להכניס מבי"ח אל הבית.
 

ראל1264

New member
האם גם לאחר ירידת מים המצב לא מסוכן

קודם כל תודה רבה על התשובות המאירות ,ואכן יש הרבה במה שאמרתן לגבי כמו שחיים ככה יולדים ,לפני הולדת בני הייתי וורקאולית ,שחיה במרדף אחרי הזמן ,וכבר מהשבוע ה36 מאד רציתי כבר ללדת והייתי בטוחה שאני חוזרת לשיגרה הרגילה כאילו כלום לא קרה בנתיים כמובן החיים השתנו מקצה לקצה היום אני אמא במשרה מלאה ולמדתי להסתגל לקצב ולצרכים של בני ... שאלה נוספת שמטרידה אותי : האם גם לאחר ירידת מים ניתן לקחת את הזמן ? מה לגבי האנטיביוטיקה שנותנים מיד שמגיעים לבית חולים ,וגם אחר כך לתינוק ? באיזשהו שלב בהריון היתה לי דלקת בדרכי השתן /וירוס וקבלתי אנטיביוטיקה והרופא כבר הכין אותי לזה שהתינוקת תקבל טיפול אנטיביוטי וגם אני .מה דעתכן ?
 

כרמית מ.

New member
לאחר ירידת מים

יש חשש מזיהום ולכן יש כמה דברים שאפשר לעשות: הכי חשוב - להמנע מהכנסת דברים מיותרים לנרתיק, וזה בהחלט כולל בדיקות נרתיקיות, לכל הפחות עד שלב מתקדם מאד של הלידה, כשברור שזה כבר אוטוטו - וגם אז עדיף שלא. מעבר לכך - כל כשלוש שעות למדוד חום. אם עולה החום, זה עשוי להעיד על זיהום, ואז אין מנוס ממעבר לבי"ח, ולידה זריזה - וגם מתן אנטיביוטיקה לאם ולתינוק כטיפול שגרתי (כלומר: את יכולה לבחור אחרת, תמיד, אבל אני חושבת שזה גם מה שימליצו רוב מיילדות הבית). אם אין חום, אפשר לחכות בבית, בין אם הלידה תתרחש בבית או בבי"ח. ואין סיבה לתת אנטיביוטיקה לעולל, אם אין סימני זיהום. כדאי לקחת ויטמין C כדי לחזק את מערכת החיסון ולהקטין את הסיכון לזיהום. רצוי להשאר בסביבה הביתית, שאל חיידקיה הגוף מחוסן. חשוב לשתות הרבה - כדי להבטיח שיהיו די מים, ושהתחלופה שלהם תהיה גבוהה דיה. אם לא מתחילים צירים תוך זמן מה, יש הנעזרות בשיטות טבעיות להשראת לידה. אישית, אני מעדיפה להעזר רק בשיטות הלא-התערבותיות, שלא יפעלו אם זה עוד לא הזמן (אבל אחרי ירידת מים - לא כולל יחסי מין...), אבל אם הברירה היא זירוז כימי, אז אעדיף קודם למצות את הטבעיות-ההתערבותיות. יש חשיבות גם לצבע המים - האם הם מקונייאלים ובאיזו רמה. כמו כן, אם הראש עדיין גבוה בעת פקיעת המים (די נדיר בפקיעת מים עצמונית, בניגוד לפקיעת מים יזומה) צריך להתייעץ עם המיילדת, איך למנוע צניחת חבל הטבור (ואני ממש לא בטוחה שלשכב בלבד, כפי שעושים בבי"ח, זו הדרך). מה הקשר של דלקת בדרכי השתן לאנטיביוטיקה בלידה? קטונתי. בוודאי אם זו דלקת שכבר חלפה ועברה מזמן. אולי כדאי לקחת/לשתות חמוציות, כטיפול מונע.
 

שָׂרָה

New member
הכרתי מישהי שהיתה לה ירידת מים

בשבוע ה29 היא בחרה להשאר בבית, לקחה וויטמין C. במשך 8 שבועות רצופים המים טפטפו לה בכמויות והיתה צריכה לשים מגבת מתחת כל הזמן. בסוף בשבוע ה37 היא ילדה בלידת בית ללא מיילדת.
 

עינבלית

New member
שרה, לא הייתי ממליצה על זה.

בותה מידה יכל לקרות התרחיש הגרוע ביותר בכמה רמות- 1. ירידת מים ואיבוד העובר. 2. בעיה כלשהי בלידה בבית וללא גיבוי- איבוד הילוד. נראה לי הכי לא אחראי שבעולם ללדת במודע ללא מיילדת בבית ולדעתי חשוב להדגיש את זה.
 

שָׂרָה

New member
לא מסכימה איתך ואסביר למה:

כאשר יש ירידת מים בשלב כזה מוקדם, בבית החולים במילא מאשפזים ודורשים מנוחה מוחלטת, כדי למנוע לידה כל כך מוקדמת. ואז מזרזים בשבוע ההכי מוקדם שהתינוק יכול לשרוד בחוץ. (ולדעתי עדיף שישאר בפנים, ולא שיזרזו ואז התינוק יהיה בסיכון בגלל פגות) בהרבה מקרים הירידת מים אפילו מפסיקה והחור נסגר. חוץ מזה אם יש ירידת מים, זה לא אומר שהעובר הולך לאיבוד. אם עוקבים כל הזמן ומודדים חום עם צעדי הזהירות הנדרשים ואם החום עולה, מובן שהולכים לבית החולים. אבל אם לוקחים ווטמין C כל הזמן, ברוב המקרים החום לא עולה. לגבי ההחלטה ללדת בבית ללא מיילדת, זה כבר נושא נוסף, ויש נשים שמחליטות על כך, ומרגישות שזה יותר בטוח בשבילן.
 

עינבלית

New member
גם אני לא מסכימה עדיין איתך ואסביר:

בשלב מוקדם כזה אכן מאשפזים למנוחה מלאה ועוקבים במוניטור אחרי דופק עוברי לוודא שאין מצוקה. ויטמין C עוזר אך לא מונע. אי אפשר להגיד שויטמין C באופן גורף מציל חיי עוברים עם מיעוט מים. אם אכן האשה עוקבת אחרי חום ולחץ דם ודופק וכל המדדים תקינים, ניחא. עדיין לא אחראי כמו שאני תופסת את זה. אני יודעת שילדת בבית ללא מיילדת, אני יודעת שגם בי עולה החשק לזה מדי פעם, אבל יש בזה הרבה בעיות. אם הכול כשורא- יופי. אבל מה קורה אם יש למשל בעיה בנשימת הילוד? גם ילדת, גם תנשימי, גם תעסי? קצת מליחץ, לא? ואם ליולדת יש קרעים בשלייה והיא מדממת המון, יותר מדי- מי יאבחן שיש בעיה? האם היא תהיה מספיק מודעת כדי להגיע לבי"ח בזמן ויצילו את חייה?
 

שָׂרָה

New member
לגבי בעיות נשימה, ברובן נמענות

מלכתחילה, בגלל הלידה הרכה והרגועה. יש הרבה תינוקות שלא עוברים לנשום עד שהחבל הטבור מפסיק לפעום. גם אם יש מקוניום התינוק לא נושם את זה אבל אם חותכים את חבל הטבור מייד זה גורם לשאיפה לא רצונית. לגבי קרעים בשיליה, שוב - אם הלידה מתנהלת ללא הפרעה או התערבות חיצונית אין כמעט סיכוי שזה יקרה. השיליה לא נקרעת מעצמה אם לא זירזו במשהו. הנוהג לנסות להוציא את השיליה לפני שזה יוצא מעצמו מזיק מאד והעורקים המקשרים בין השיליה לרחם עדיין לא התנתקו, ואם מוציאים את זה העורקים נותרים חשופים ומדממים. אם בכל זאת יש בעיה אפשר לגשת לבית החולים. רוב הבעיות קורות בהדרגה ולא בפתאומיות. אם התינוק למשל נושם נורמלי אבל רואים שהידיים והרגליים שלו כחולות בקצה, זה מראה על בעיה רצינית בלב, וחייבים ללכת לבית החולים. אם מדממים ומרטיבים יותר מ3 תחבושות היגייניות בחצי שעה, זה דימום רציני. יש אפשרות להפסיק את זה בבית תוך עשר שניות עד דקה: לקחת מהפה מיצוי של פלפל חריף וגם להשפריץ לנרתיק. בדרך כלל הדימום מפסיק תוך הזמן הנ"ל. אם זה לא עוזר אפשר ללכת לבית החולים. בגלל זה מומלץ לשתות תה מעלי פטל כל משך ההיריון מה שנותן הרבה ברזל ועוזר למניעת דימום מיותר. וויטמין C וגם לאכול הרבה ירקות עליים ירוקים שמכילים וויטמין K. בדרך כלל נשים בריאות עם תזונה טובה אין סיבה שהלידה שלהן תסתבך ללא סיבה. צריך לזכור שאסונות גם קורים בבית החולים. זוכרים את הסיפור של תינוק שמת בליס, ובמקרה אחר אם שמתה בלידתה? אפשר לעיין בפורום אובדן הריון לסיפורים נוספים...
 
מנסיון (עצוב ושמח כאחד) זה לא נכון

בבית החולים לא בהכרח מיילדים בהזדמנות הראשונה. אני אושפזתי בשבוע 26 פלוס 3 עם ירידת מים וילדתי, בסופו של דבר, בשבוע 38 פלוס 4. בהחלט חשוב מעב החום, אבל כדי לשמור על העובר חיוני גם מעקב אחר ספירות הדם (שלפמים נותנות אינידקציה מוקדמת יותר לזיהום) וכן חשוב מאוד מוניטור, כי במיעוט קיצוני של מים יש נטייה רבה יותר למצוקה. בנוסף, אחת הסיבות השכיחות לירדת מים מוקדמת היא זיהום (כלומר, עובר מפעיל "כסא מפלט" כדי להמנע ממצוקה) ולא ההפך (זיהום הנגרם מירידת המים) חשוב לנסות לאתר את הסיבה לזיהום גם באמצעים עקיפים, כמו אולטרהסאונד, שיכולים לשפוך אור על סיבת המצוקה של העובר. וזאת לפני שהזכרנו את ההשעה האפשרית (והניתנת לבדיקה) של מיעוט המים על התנועתיות וטונוס השרירים של העובר. מי כמוני, שעברה תסריט דומה, שמחה על כך שהסיפור של חברתך נגמר בטו. אני עדיין חושבת שבמקרה כמו שלה, סביר היה לנסות לבדוק יותר הבטים, אבל מניחה שממילא לא נגיע להסכמה על כך.
 
../images/Emo62.gif מנסה להבהיר

אני מרגישה שבהודעה הקודמת לא בדיוק הבהרתי מה הבעיה עם "עדיף לו בפנים". בוודאי, שבמצב רגיל כל יום ברחם הוא יום מבורך. הבעיה היא, שאחרי ירידת מים, מעבר לחשש התמידי לזיהום (נניח שאותו ניתן לנטר בבית ע"י מדידת חום), הרי שהעובר שוכן בסביבה שאינה כה ידידותית: לתנועות העובר במים יש משמעות רבה מבחינה התפתחותית. מיעוט המים עלול לימור בעיה תנוחת העצמות ובעיקר בשרירים ובתפקודם לאחר הלידה. חמור מכך, אם חלילה העובר נמצא בסביבה יבשה (מיעוט קיצוני של מי שפיר) הוא עלול לפתח ראות היפופלסטיות, כלומר, לא יצליח לנשום לאחר הלידה (וזה גם לא ישתפר לאחר הנשמה, למשל). בנוסף, עוברים כאלו נוטים לIUGR (האטה בצמחיה תוך רחמית)אלו הסיבות שבתרחיש כמו שתארת יש חשיבות עצומה למעקב אולטרהסאונד ולהערכה מתמדת איפה עדיף לו, בחוץ או בפנים. אין זה נכון שהרופאים מעדיפים אוטומטית ליילד. כל זמן שיש גדילה (גם אם מואטת) ויש תנועות תקינות ותנועות נשימה, אפשר להמשיך את ההריון ברחם. ברגע שיש מצוקה, רצוי ליילד. כאמור, אני ילדתי בשבוע 38 פלוס 4, לאחר שהמים ירדו (או נעלמו, עד היום לא ברור) בשבוע 26 פלוס 3. רוב המעקב לא היה באשפוז, אבל בהחלט היה. הוא אכן נולד IUGR, וכן נזקק לטיפול רפואי לאחר הלידה, אבל מעבר לזה הוא ילד בריא ומקסים. בוודאי שהייתי מעדיפה ללדת בבית, זו הפנטזיה שלי, אבל יש נסיבות שבהן מוותרים על פנטזיות.
 

Manty

New member
אז את טוענת שזה אחראי

ללדת ללא מיילדת באופן לא מודע?
 

עינבלית

New member
אני טוענת שצריך לתכנן לידה עם מיילד

או מיילדת. אני טוענת שזה לא אחראי באופן מודע, כן. אם מדובר במקרים המופלאים שאשה לא מרגישה שהיא יולדת עד שיש לה תינוק על השדיים (מסיפורי "מעריב לנוער"-תמיד האמנתי שאלוברווזים עיתונאים)-דיינו.
 

Manty

New member
../images/Emo13.gif

נראה לי שאנחנו פשוט מגיעות ממקום מאד שונה ללידה. אני מקווה שיום אחד אמצא את המילים והיכולת לכתוב על ה"אני מאמין" שלי, אך רק בשביל להשאיר אותך עם משהו..
קבלי צרור סיפורי "מעריב לנוער"
(תחת הכותרת Accidental unassisted childbirth)
 

ראל1264

New member
אילו שיטות טבעיות יש לזירוז לידה לא

אילו שיטות טבעיות לזירוז לידה יש לאחר ירידת מים ? אם לוקחים ויטמין סי ,אז כל כמה זמן ואיזה כמות ?
 

ראל1264

New member
לגבי קיום יחסי מין

עד איזה שבוע יחסי מין אינם גורמים לירידת מים ?
 

כרמית מ.

New member
יחסי מין אינם גורמים לירידת מים

לאחר ירידת מים, מאד לא מומלץ להכניס שום דבר לנרתיק, ולכן גם יחסי מין אינם באים בחשבון. כשאין ירידת מים, יחסי מין הם מזרזים טבעיים, לא התערבותיים - גם עוזרים לגוף להפריש את ההורמונים הנכונים, גם משחררים, גם גורמים להתכווציות (שלא יתחילו לידה אם לא הגיע הזמן, אין צורך לפחד - אלא אם יש עבר של הפלות והרופא אוסר על קיום יחסי מין (וגם אז, אני בספק, אבל זו לקיחת אחריות אישית)), וגם בזרע יש פרוסטגלנדינים - שהם חומרים שמשמשים גם בזירוז כימי (אבל במינון הטבעי) - וגם מחזקים את הקשר בין ההורים-לעתיד, וזה לא פחות חשוב. מזרזים טבעיים לא התערבותיים נוספים: הליכה, טיפוס במדרגות, הרפיה (למי שמרוב כיווץ עוצרת את הלידה), דמיון מודרך, עיסוי פטמות, סיבובי אגן, ובטח שכחתי עוד. גם בדיקור והומאופתיה יש דרכים "לשחרר חסימות" באופן עדין ולא התערבותי - אבל יש גם דרכים שהן כן התערבותיות במובן שהן "דורשות" מהגוף להתחיל בלידה, וצריך לבחור במודע מה מהם רוצים. כנ"ל בצמחי מרפא. בכל מקרה - אלו רק למקצועיים. לגבי ויטמין C, כדאי להתייעץ עם המיילדת או עם מומחה לעניין.
 
למעלה